לגבי "סובלנות דתית"....
היתה פעולה נורא מעניינת על סובלנות דתית, ולצערי נמנע ממני מלהשתתף בה, אבל ככה: יש גבול לעד מתי סובלנות דתית. ברור לי שאם אני אלך לכותל- אני כן אתלבש נוע- כדי לכבד מקום דתי... הוא מוכרז כמקום דתי. ואני גם יודעת שבת"א דתיים פחות יבהלו אם הם יראו בטן חשופה.. כי הם מצפים לזה- כי היא מוכרזת כעיר חילונית (מתנגדת למושג "חילוני"!). אבל עד איפה אפשר להיות סובלני? ומה עם דתות שחלק מהמאמונה מתנגדת לחוקי הדמוקרטיה? אז עד איפה? בגלל שמדינת ישראל קמה על עקרון ה"בית הלאומי היהודי" יש בה חוקים שמכבדים את הדת... כמו חוסר אוטובוסים בשבת. אבל אין איסור על נסיעה במכונית. יש שיטענו שסגירת כבישים בשבת היא כפייה גם- כי הם כופים עלי לא להכנס מהדרך הזאת... נכון- גם בכותל כופים עלי להתלבש צנוע (שמים עלי את הסדין הג´יפה ההוא הירוק)... אז למה אנחנו לא אומרים שבכותל זאת כפייה דתית? כי האיזור "מסומן" כ איזור דתי... העניין הוא, שבשיל הדתים שביננו, מדינת ישראל מסומנת כאיזור דתי, ולא רק המקומות הקדושים מאוד מאוד... אז הבנו את הבעיה? אם אני הולכת לבית כנסת אני מכבדת את המקום, אבל את העניין עם האוטובסים אני לא סגורה עליו... אי אפשר לסגור אותם בגטאות- ולומר ששם לא יהיו אוטובוסים.. מצד שני זה יכול להפריע.. אז אני פשוט בעד מוניות שירות כמו בשאר הארץ ... who´s with me??? holy one