כף הקלע

[אור גלבוע]

כף הקלע

קשה היה לי עם התסיסה הזאת פה אז הלכתי מסתבר שהמקום שהלכתי אליו, מקום תמים, אינטימי, אפלולי תסס גם הוא עכשיו זה לא ש"הרצפה עקומה" זה מעמיד אותי בפני שאלות לסתום את הפה שלי אני לא יכולה אבל שם משום מה הרגשתי נח יותר להעלות מאמרים בלי לחשוש מאש צולבת רק רציתי להגיד לכם לפעמים יש מאבק אדירים ואני בתוכו למעלה, למטה, למעלה ועכשיו אני חשה מה עוד נשאר מלבד כמה פקדונות שאני נושאת עמי מלבד כמה לבבות קשובים המוכנים בכלל להיות בקשב אל הפקדונות שלי.. מלבד הצורך העז שאני חשה להביא ילד לעולם שתי הנשמות יורדות ביחד ולי היה נדמה כבר שמצאתי ולא אולי אני ירדתי לבד לא ראוייה . למה הכל מוכרח לעבור דרך הסבל? הכאב הרי נמצא בכל מקום, וזו למעשה הבחירה שלנו עם לקחת כאב ולדרדר אותו לייאוש. זה לא שהתייאשתי חס ושלום הרי כל כך הרבה טוב רודף אחריי הבעיה שלא תופס, ואולי זאת רק מרמרת שהתדרדרה עד כדי מחשבות בדידות נוראה נורא נורא מה שאני חשה עכשיו הנשמה תמיד מתגעגעת למשהו שהיא זוכרת ולא זוכרת יודעת ולא יודעת ועכשיו אני כולי מנסה לתפוס אוויר אין לי אוויר אין לי חיבוק ואין אהבה ואין ילדים אין חשק ליצור אין מימוש אין חיים יש הרבה כוס חצי מלאה עד ריקה מימיה מרים ואין בי עוד כח לשתות מים מרים די גם לסבל צריך לאמר די אי אפשר כל כך הרבה שנים דייי ואם אהפוך לחולדה ואם אחזור שוב בשביל אותו השעור בדיוק אולי אפגוש את מאיר גם מי יודע בטח לא אני אני לא יודעת כלום רק את עצמי יותר מדי יותר ממספיק יותר מכמה שאפשר צריך לדעת מתי להפסיק לדעת מתי ליפול על חרב

 

[יודע ביודעין]

באמת..

זו התחושה הזאת שלא מרפה.. אבל לתת לה להשתלט עליה זה לא לעניין בכלל. אנחנו עדיין צריכים כאן את האור הזה בתוך כל חשכת העולם. הבדידות חולפת (לעתים), ובזמנים שהיא מגיעה אסור להתמכר אליה, למרות שזו תחושה מאוד רצונית. בינתיים...

 

[בואן פפינו]

כנראה שאני צריך להזכיר לך...../images/Emo82.gif

את בת 20 !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולה בת 20! להפסיק לדעת? לא תוכלי להפסיק מה שרק התחלת. רק עכשיו התחלת! ליפול על החרב? ומה? תיטלי חייך בידייך? או אולי תחכי ליונתן שיחזור מבעלת האוב? ומים מרים שופכים לא שותים! מן המרים המרים המאררים תיצבט בטנך ותיפול ירכך. ואם לא שופכים מתפילים. ומי יתפיל? את! והבדידות... קחי כסא, שבי עם כוווולנו בבאר הבדידות הגדול. נ.ב עייני החוזה מלובלין ומדוע הלך עם סוכך לעיניו. יש לך נפש רחבת קליטה, את רואה את כל הקלקול מקצה העולם ועד סופו. קשה. נ.ב.ב אמנים... נו מה יש עוד לומר?

 

[בואן פפינו]

חוצמזה...

מי שעשוי כולו בנזין לא חושש מאש צולבת... הוא מזין אותה.

 

[איל1לשם]

אולי תנסי

לפנות ברגעים אלו אל משל המשתה בספר השירים השני של פנחס שדה (נדמה לי שהוא נקרא אל שתי עלמות נכבדות אבל אינני בטוח בכל אופן הספר לא לפני) . ואידך זיל גמור.........

 

[אור גלבוע]

פנחס שדה

הדבר האחרון שאני זקוקה לו עכשיו זה פנחס שדה, גם ככה "החיים כמשל" גמר עליי כשהייתי בת 14, זה כמו להכנס בקיר בטון, גם "על מצבו של האדם" "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" "ספר האגסים הצהובים" "נסיעה"... הוא בתוכי. די. נמאס לי ממנו נמאס לי מעגנון, אלתרמן, נשארה לי רק יונה שלי. יונה וולך וג'ניס ג'ופלין. נמאס לי ממשלים, נמאס מחלומות כבדים ,אני רוצה לראות את הדברים כפשוטם, אני רוצה נפש קרובה אני רוצה שאבא שלי יחיה ונורא לאמר אבל אני רוצה שכבר ימות אני רואה איך הוא מוותר כבר לטובת המחלה ורעעעע לי רע לי נוראאא כי אני רוצה שיחיה, רוצה אבא, רוצה שיראה אותי ואת ילדיי נכדיו רוצה שיהיה חלק מחיי רוצה לשכוח לשכוח לשכוח את מה שהוא חרט בי רוצה שיהיה גאה, כמו שאמר כשראה אותי מופיעה בפעם הראשונה אתמול בבית לחיים ואת העיניים של האנשים ששמעו את הקול שלי ואת הלבבות הקשובים. אני רוצה הרבה דברים בעיקר חיבוק ו"יהיה בסדר" ואין אף אחד פה לסחוט ממנו חיבוק ואני בעיקר רוצה להפסיק לעשן כל כך הרבה מהסיבה הפשוטה שמאז המרמרת/דכדכת/ייבבת שהתעוררתי איתה הבוקר כבר חיסלתי את כל מה שהיה לי ואין לי מה לעשן אין לי מה לשתות אין לי מה לזיין אין לי שום דבר לקחת ממנו מנת יתר בעצם יש קלונקס ואין לי שום דבר לחבק ומכל מה שאין לי הכי מבאס אותי שאין לי את עצמי שמישהו יבוא ויוציא אותי מפה האביר על הווספה הלבנה או על הקאנגו הכחול שיזדיין העולם ושיכניס בי קצת אהבה בדרך לפני שאני הולכת פה לחורשה עם כל 40 כדורי קלונקס 2 מ"ג

 

[אור גלבוע]

די, עזבו. אל תקחו. אני יהיה בסדר

 

[בואן פפינו]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[אור גלבוע]

../images/Emo120.gif עוד יום שכזה../images/Emo94.gif../images/Emo7.gif

חשבתי שאתעורר חיה היום אבל הבוקר מחורבן כולו חורבן הכל נחרב ומתחרב פקחתי עיניים ב-6 בבוקר נרדמתי רק ב-4 לקחתי 3 קלונקס התעוררתי עכשיו עדיין מתלבטת אם לצבור את הכדורים אין מה לעשן כמה מים זהו עצב של מים רבים שוחה בתוך בריכת דמעות ייבבת מחר בבוקר אני מתחילה בעבודה החדשה שלי במדרחוב זכרון בבית קפה עלמה לפחות שם הנוף ישתנה לא כמו במשרד המזויין בפרדס חנה ולחשוב שהייתי שם אחראית משמרת על צוות של 120 עובדים פעם היתה לי אמביציה מטורפת לפעמים עוד יש ואז אני יכולה לעשות כל מה שאני חולמת כשהייתי בת 15 בחרו אותי מתוך 300 בחורות להצטלם לפרסומת בערוץ 2 וmtv ישראל פרסומת נגד עישון קניתי שני פאקטים של נובלס עם חלק מהכסף זה לא הפריע להם שעישנתי קטעים הסטוריה אחי הגדול פעם היה בשבילי עוגן היום אני כבר לא רוצה להכאיב לו גם לא למשפחה המאמצת שלי לא יכולה להכאיב להם לא יכולה להגיד להם שאני לא מרגישה טוב שאני חושבת להתאבד לא יכולה להגיד להם לא רוצה שיכאב להם כל עוד אני פחות או יותר בשליטה אין טעם אני שונאת כשזה בא הרי אני כולי חיה בולעת את החיים ופתאום זה בא ואין לי כח לפקוח עיניים הכל נצבע שחור ע י י פ ו ת נפשית ופיזית עייפות מחשבתית פתאום אני רוצה לצאת מזה איך אני עוד פעם יוצאת מזה איך זה יוצא ממני אח שלי קורא לי שור'קה ככה זה קיבוצניקים, נותנים כינוי וזה נדבק אז הוא יגיד "שור'קה, יהיה בסדר" אבל נורא יכאב לו אני מדי אוהבת אותו ובכלל, הרי אבא שלי גוסס עכשיו לפחות אתן לו למות לפניי ככה זה בדרך כלל, לא? אני זוכרת שכתבתי פה לפני זמן לא רב על "שתיקת ההורים" בעקבות הספר "ברכות והספדים" של מאיר וזה עוד לפני שידעתי שאבא שלי חולה העניין פה הוא, שקיבלתי את הטלפון שהוא גוסס והמחלה התפשטה באזכרה של מאיר, בבית העלמין. מעניין, לא? אז כתבתי פה שאדם תחילה קובר את סבו וסבתו, לאחר מכן את אביו ואמו, אחר כך קובר את חבריו. ויש המבינים גדולת הדורות, החל רש... פעם הייתי אומרת לעצמי שאולי הנפש השבורה מסוגלת להכיל אור מיוחד, שלא כמו הנפש השלימה. ולמה בחרתי לסבול כל כך. מה ימימה היתה אומרת. כשתבוא לשכב איתי תבוא כמו אבי/ יונה וולך כשתבוא לשכב איתי תבוא כמו אבי בוא בחושך דבר בקולו שלא אכיר אני אזחל על ארבע ואדבר על מה שאין לי ואתה תנזוף בי: "חמרי" הפרד ממני בשער אמור שלום אלף פעמים עם כל הגעגועים שיש עד שאלוהים יגיד: "די" ואני אניח ללכת ולא אשכב לא עם אלוהים ולא עם אבי אני ארצה לשכב איתך אבל אתה לא תתן יחד עם אבי תתגלה לפתע כמי שאחראי על המעצורים אבי יהיה מלאך שר צבאות ושניכם תנסו לעשות ממני משהו אני ארגיש כמו אפס ואעשה כל מה שתאמר לי לעשות. מצד אחד תהיה אלוהים ואני אחכה לאחר כך ואתה לא תהיה הסמכות ואני סתם מסכנה מנסה להיות מנומסת אחלק אותך לשניים וגם את עצמי חלק הנפש חלק הגוף תופיע כמו שניים ואני גם כמו שני כלבי ים אחד פצוע גורר סנפיר או שתי נשים אחת תמיד צולעת ואתה אחד פנים ואחד בקושי רואים.

 

[יודע ביודעין]

כמה שזה נשמע טפשי

אני אתך בכל לבי, ומזומן לעזור בכל דרך שהיא. כדאי לך לפעול ע"פ דברי רבי נחמן, שאומר למצוא את הטוב שבכל דבר, ולהתעלם מהשאר. תמצאי את הדברים הטובים בכל הקושי הזה, ותגדילי אותם כמה שיותר. קחי חיבוק גדול

, ואם תרצי אני מוכן אף לבוא לתת לך חיבוק גדול ואמיתי.

 

[בואן פפינו]

הדכאון הוא כפירה! ../images/Emo65.gif

ועם הקלונקס לא עובד אז יש סרוקסט. שניים שלושה ליתיום והכל טוב. חוצמזה את גם בדכאון וגם דופקת ג'וינטים, מה את מצפה? לי זה עושה פרנויות לפעמים גם בלי הפתולוגיות שלך.

 

[אור גלבוע]

עוד שיר נזל אל הגיטרה

לילה טוב אבא עוד לא יצא כוכב ראשון לילה טוב אבא עוד לא הזמן לשכב לישון תשאר אל תוותר אני איתך לילה טוב אבא השמש לא תזרח מחר לילה טוב אבא הסהר תחבק אותך תשאר אל תוותר אני איתך לילה טוב אבא עכשיו אתה כבר לא פוחד לילה טוב אבא הגיע זמן להפרד שהדרך תהיה לך קלה מלאכים ילווך בתפילה ילווך בתפילילה טוב אבא הגיע זמן למנוחה לילה טוב אבא הסהר מלווה אותך לילה טוב אבא לילה טוב.

 

[בואן פפינו]

כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה?

 

[high k]

../images/Emo45.gif

פשוט צריך להתייעץ, כדורים יכולים לאבד מהשפעתם. קחי את עצמך בידיים ותראי מישהו שיעזור לך לסדר את עצמך כימית.

 

[אור גלבוע]

שטיפת קיבה

באמת, חוויה מומלצת לכולם מכניסים נקז דרך האף יאשה מאשה סאשה פאשה גרישה או איך שלא קראו לו כמעט קרע לי ווריד עם העירוי לא נתנו לי לשקוע אל מקום שם יש כאילו.... וזהו כאילו כלום לא לא רציתי למות פסיכיאטרית יקרה רק רציתי לישון, נפשי ביקשה מנוחה בוכה בוכה בוכה כשאשן הסבל יתבטל רק קצת לא לתמיד בטח לא לנצח רק לעכשיו הקרוב לישון וגם את זה לא נתתם לי אני כל כך עייפה לפחות התחדשה אספקת חומרי עישון (תודה לך, יקרה) נחמה כל אחד והנחמה שלו פיתה עם חומוס שאכטה ישראל-שוויץ מיסיסיפי נחמות קטנות איזו עייפות רק לישון כאילו כלום לא קרה חזרתי מהלל-יפה ממש הרגשתי שאני חוזרת מטיול שנתי מה שמתחשק לי זה לישון אני רוצה לישון עכשיו לישון ולישון ולישון ולישון אני הולכת לישון לילה טוב חבר'ס חיוך אהבה ומוסיקה טובה אור (ותה פלחי תפוח) כי כל מה ששלה הרי זה ששלי המשפחה שלה- שלי הבית הגדול והחם שלה- שלי וכל החברים שלה והחברות- שלי אין דבר שלה שהוא לא שלי וגם כשאני שלה אני שלי נערה ושמה לי שתמיד תגדלי שתמיד תהיי לי כי אם אין אני לי למה לי? שלך שלך- ושלי שלך ניסיתי להגיד את זה שנים ללא הצלחה אחחחח אחד השירים האהובים עליי לילה אצלי במיטה.

 

[בואן פפינו]

זה מקרה רגיל לא צריך לדאוג מחד...

מאידך, אור, זה לגמרי לא בסדר! אם יש רעב לתשומת לב תפרסמי את השירים שלך.

 

[בואן פפינו]

וגם אם לשלוח יד בנפשך רצית...

ולאבד עצמך לדעת (ולדעת עוד תמותי) חכי לפחות עד גיל 69. רביקוביץ' זיהתה בגיל המתהפך הזה את גדולתו.

 

[אור גלבוע]

לא רציתי למות. רציתי מאוד לנוח.

 

[high k]

אור

מכאן אפשר רק לעלות.