כעס
כעס הוא תוצאה של תחושת תסכול וחוסר אונים. מי שירצה, בדרך כלל הוא מצטבר בגרון והוא מנגנון נחוץ ובריא! הוא מהווה מין וסת. כמו כזה שיש בסיר לחץ. הוא מאפשר לנו להוציא מתחים שמצטברים אצלינו ובעצם זהו שסתום בטחון ששומר על איזשהו איזון. כולנו מרגישים הקלה אחרי התפרצות כעס. ההקלה היא הסימן הטוב ביותר ששחררנו אותו. [או את רובו] החלופה לשחרור כעס היא הדחקה. המשמעות היא שהכעס מצטבר אצלינו בגוף ואז... או שיצא בגדול [התמוטטות עצבים] או מחוסר ניקוז יביא למחלה. [ויש מחלות אופייניות.] וגם מתחיל שרשרת תגובות שעלולה להאפיל על כל חיינו. הכעס הוא לא אויב, בדיוק כמו שכאב הוא לא אויב. הדבר המעשי שאנחנו יכולים לעשות זה להמנע מגירויים לכעס. [הדרך הזו אינה נגישה לרובנו] והדבר הנוסף הוא, לנתב את האנרגיה של הכעס לפורקן מבוקר. יש כאלה שירוצו, אחרים יבכו או יצרחו, יהיה מי שיתאגרף עם שק, יהיה מי שיעשה עליו מדיטציה ואחר יתופף למשל. אגב, התמכרויות [אכילה, עישון, קניות, אובססיות שונות...] אינן פורקן. אלה פיצויים שאנחנו מנחמים בהם את עצמנו. בדיוק כמו לתת ארטיק לילד שבוכה מנפילה ופצע בברך. כל מה שצריך לזכור, זה שלא כדאי לפרוק כעס על סביבתנו ולגרום לנזקים בלתי הפיכים [אנחנו עושים את זה איפה שאנחנו מרגישים שאפשר, ואלה בד"כ האנשים הקרובים לנו] וכניסה למנגנון של גירוי כעס הדדי שמכניס אותנו לסחרחרה שמזינה את עצמה ואפילו מתגברת. זה משהו שניתן ללמוד אם ממש רוצים. אנשים שמאפשרים לכעס להכתיב את מהלכיהם, נידונו מראש לחיי אומללות
כעס הוא תוצאה של תחושת תסכול וחוסר אונים. מי שירצה, בדרך כלל הוא מצטבר בגרון והוא מנגנון נחוץ ובריא! הוא מהווה מין וסת. כמו כזה שיש בסיר לחץ. הוא מאפשר לנו להוציא מתחים שמצטברים אצלינו ובעצם זהו שסתום בטחון ששומר על איזשהו איזון. כולנו מרגישים הקלה אחרי התפרצות כעס. ההקלה היא הסימן הטוב ביותר ששחררנו אותו. [או את רובו] החלופה לשחרור כעס היא הדחקה. המשמעות היא שהכעס מצטבר אצלינו בגוף ואז... או שיצא בגדול [התמוטטות עצבים] או מחוסר ניקוז יביא למחלה. [ויש מחלות אופייניות.] וגם מתחיל שרשרת תגובות שעלולה להאפיל על כל חיינו. הכעס הוא לא אויב, בדיוק כמו שכאב הוא לא אויב. הדבר המעשי שאנחנו יכולים לעשות זה להמנע מגירויים לכעס. [הדרך הזו אינה נגישה לרובנו] והדבר הנוסף הוא, לנתב את האנרגיה של הכעס לפורקן מבוקר. יש כאלה שירוצו, אחרים יבכו או יצרחו, יהיה מי שיתאגרף עם שק, יהיה מי שיעשה עליו מדיטציה ואחר יתופף למשל. אגב, התמכרויות [אכילה, עישון, קניות, אובססיות שונות...] אינן פורקן. אלה פיצויים שאנחנו מנחמים בהם את עצמנו. בדיוק כמו לתת ארטיק לילד שבוכה מנפילה ופצע בברך. כל מה שצריך לזכור, זה שלא כדאי לפרוק כעס על סביבתנו ולגרום לנזקים בלתי הפיכים [אנחנו עושים את זה איפה שאנחנו מרגישים שאפשר, ואלה בד"כ האנשים הקרובים לנו] וכניסה למנגנון של גירוי כעס הדדי שמכניס אותנו לסחרחרה שמזינה את עצמה ואפילו מתגברת. זה משהו שניתן ללמוד אם ממש רוצים. אנשים שמאפשרים לכעס להכתיב את מהלכיהם, נידונו מראש לחיי אומללות
