כעס, פחד ועצבות
התמונות האיומות היום בטלויזיה של רצח נוראי בסיוע (גם אי מניעה זה סיוע) של שוטרי המשטרה הפלסטינית, הכריחו אותי להבין שאין ברירה וכרגע באמת אין לנו פרטנר לשלום רק פרטנר למלחמה. רגשית אני כועסת נורא ומפחדת, שומעת על אנשים שכבר גויסו.כל יום של רגיעה מביא איתו תקווה שזה יגמר מהר וקל, אבל יום כמו היום מבהיר שאין זה כך ואנחנו בדרך למלחמה אם לא נמצאים כבר בעיצומה. כל כך הרבה מחשבות ורגשות מתערבבים אצלי בראש עכשיו... ובעצם מה נותר מלבד לקוות שלא נצטרך להכנס למלחמה של ממש וכל זה יגמר מהר עם כמה שפחות נזקים ובלי הרוגים נוספים בכלל יפעת
התמונות האיומות היום בטלויזיה של רצח נוראי בסיוע (גם אי מניעה זה סיוע) של שוטרי המשטרה הפלסטינית, הכריחו אותי להבין שאין ברירה וכרגע באמת אין לנו פרטנר לשלום רק פרטנר למלחמה. רגשית אני כועסת נורא ומפחדת, שומעת על אנשים שכבר גויסו.כל יום של רגיעה מביא איתו תקווה שזה יגמר מהר וקל, אבל יום כמו היום מבהיר שאין זה כך ואנחנו בדרך למלחמה אם לא נמצאים כבר בעיצומה. כל כך הרבה מחשבות ורגשות מתערבבים אצלי בראש עכשיו... ובעצם מה נותר מלבד לקוות שלא נצטרך להכנס למלחמה של ממש וכל זה יגמר מהר עם כמה שפחות נזקים ובלי הרוגים נוספים בכלל יפעת