כסף כסף תרדוף

[נירובי1]

כסף כסף תרדוף

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את סגן ראש עיריית נתניה, שמעון שר, על קבלת שוחד.
[URL]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3723901,00.html[/URL]

 

[Hameln]

אתה פשוט לא מעודכן

רדיפת כסף זה עניין חילוני בלבד. תשאל את tomtom56, הוא יסביר לך. כסף לא מעניין דתיים, הם ערכיים.

 

[נירובי1]

ועוד איך אני מעודכן. האם אתה יודע למה בתקופת בית ראשון ושני

ירדו מארץ ישראל יהודים (בעיקר לצפון אפריקה)? בגלל הפרנסה
ואתה יודע למה במשך 2000 שנה לא שבו יהודים מהגולה לארץ הקודש? בגלל הפרנסה.
כל למשל את גלות ספרד - היתה זו הזדמנות היסטורית לעם היהודי שהיה כמה מאד לציון, לעלות לישראל, והם לא עשו זאת, למה? כי הם רדפו אחרי הכסף, הם התפזרו באירופה, ואפילו עד טורקיה הם הגיעו, מה היה קשה להגיע לציון? הרדיפה אחרי הכסף.
לקבור את המתים בכיוון ציון זה בסדר, להגיד בשנה הבאה בירושלים הבנוייה זה בסדר, להתפלל בכיוון ירושלים זה בסדר, אבל לעלות ולישב אותה? עד כאן, הכסף יותר חשוב

 

[Hameln]

אני בספק

אם ניתן לפשט עד כדי כך תהליכים היסטוריים בכלל וגלי הגירה בפרט. צרכים קיומיים זה אחד מהגורמים האפשריים להגירה אבל לא היחיד (זה חוצה תרבויות, רלוונטי גם לימינו ואפילו בזה יהודים לא מיוחדים). הטענה הזאת - שהמניע להגירה של יהודים הוא רדיפה אחרי הכסף - יותר מידי דומה לטעמי לטענות של אנטישמים על יהודים.

התגובה הקודמת שלי הייתה בנימה סרקסית (ומכאן הקריצה) כלפי אותה דעה רק מהכיוון ההפוך (שנכתבה כאן לא מזמן), משהו בסגנון של "החילוניות זאת רדיפה אחרי הכסף..."

פושעים יש בחברה הדתית כמו בחברה החילונית. בניגוד אליך (אם הבנתי אותך נכון) אני חושב שלא אמור לחול על דתיים סטנדרט גבוה מזה שחל על חילונים (אבל אני גם דוחה מוסרנות מצידם כשהיא באה לידי ביטוי).

 

[נירובי1]

חילוני, במותו תמו חייו ואין לו כל המשכיות. האדם המאמין יודע

באופן ברור שאחרי מותו, נשמתו עולה (וזה היסוד הבסיסי ביותר שעליו קמה הדת) והוא אמור לתת דין וחשבון לפני בוראו ושם יפסק דינו לגן עדן או לגיהנום. אדם מאמין שחוטא נגד אושיות אמונתו יודע שהוא הולך על בטוח לגיהנום (אם כי כבר קראתי שיש כאלו שגורסים שזה עונש זמני ואח"כ עוברים לגן עדן)
ועוד דבר, חטא או פשע כלשהו כנגד חילונים אינו נחשב מפני שהחילונים הם בחזקת גויים.

 

[Hameln]

התמה הזאת כבר מוכרת לי מהודעותיך בעבר

זה לא ספל התה שלי מכמה סיבות.

1. לגבי ההנחה הראשונה שלך - "חילוני, במותו תמו חייו ואין לו כל המשכיות" - אם זה תיאור המציאות אז אאלץ לעת עתה להסכים (בינתיים אין לי סיבה טובה לחשוב אחרת), רק שזה נכון במידה שווה גם לגבי אדם דתי. אם זה אינו תיאור המציאות אלא תיאור של אמונת החילוני בסופיותו אז זה כבר לא כ"כ פשוט. אם מדובר ב'חילוני' במובן של השתייכות סקטוריאלית (בניגוד ל'חילוני' במובן האידאולוגי) אז לא ממש חסרים מכחישי מוות גם בקרב חילונים. באופן כללי יש שפע של אמונות תפלות גם בסקטור החילוני (קרקע פוריה להחב"תה).

2. תחליט. "האדם המאמין יודע..." או שהוא רק מאמין?

(ומה זה משנה במה הוא מאמין? מצידי שיאמין שאלביס פרסלי חי). לדעתי, מה שלא תהיה האמונה שלהם, זו לא סיבה לסטנדרט כפול מצידי. אדם דתי שאינו חוטא במשהו (כלומר חוטא עפ"י דתו) נראה לי קצת כמו חד-קרן וורודה בלתי נראית (אין חיה כזאת). דת (כל דת) "אוהבת" חוטאים (ו"מתעבת" כופרים כביכול).

3. שוביניזם דתי כלפי חילונים זאת אמנם תופעה אבל לא גורפת.

 

[dojee]

ככתוב, אם אין קמח אין תורה, אמן