אימון לשינוי הרגל מזיק
אם היה מגיע אלי לקוח שמבקש להיגמל מהרגל כזה, היינו עובדים בשלב ראשון על זיהוי הרגע שבו זה קורה - הרצון לכסוס שמופיע לפני הכסיסה עצמה. הייתי מבקשת ממנו במשך שבוע לשים לב לרגע לפני - מתי הוא קורה, ומה הוא מרגיש באותו רגע. מכאן היינו בודקים יותר לעומק את הרגש הזה, לאחר מכן היינו מנסים למצוא דרך אחרת להתנהל באותו מצב, ולתרגל אותה.
למשל - אם הרצון לכסוס מופיע ברגע של חשש מביקורת - הייתי בודקת איתו יותר לעומק - מהו החשש הזה, מה באמת מטריד אותו, על מה זה יושב אולי בהיסטוריה האישית. מתוך זה היינו בודקים האם אפשר להסתכל על הרגש הזה באופן אחר - לנהל דיאלוג פנימי שאומר "אמנם אני חושש מביקורת, אבל אין לי סיבה, כי אני בסדר גמור. אם אני מרגיש צורך עדיין להרגיע את עצמי, אקח נשימה עמוקה, או ...(אעשה משהו אחר שנקבע מראש, כמו לצייר פרח, או לומר לעצמי משהו).
זה הרעיון באופן שטחי, כמובן שכל מקרה הוא לגופו.
אני לא יכולה להעריך אילו מהשיטות שהוצעו לך טובה או יעילה יותר. אני חושבת שההרגל משרת איזה רגש, ולכן העבודה צריכה להיות יותר מעמיקה מרק שינוי הדפוס החיצוני, ומצד שני צריכה לעזור לשרש את ההרגל עצמו, ולא רק לשנות את החשיבה.