ב ר ו ש י ת1
New member
כנסיית הלב../images/Emo23.gif
"להקת כנסיית השכל, אוטוביוגרפיה-קונצרט רוק, בנייני האומה ירושלים כנסיית השכל? כנסיית הלב. הלא ייאמן קרה לחבורה הזו, 13 שנה אחרי שיצאה משדרות. כארבעים נגנים התייצבו על הבמה, כדי להוציא את הלהקה למסע אל מבחר של 26 שירים, דרך המוסיקה הקלאסית, האתנית, הצוענית, וכמובן מוסיקת רוק, עם תזמורים חדשים באוריינטציות מוסיקליות עשירות, בנגינת כלים קלאסיים, כלי קצב וכלים עממיים. לא שכנסיית השכל עברה מטמורפוזה, שינוי מין. זו אותה כנסייה, אלה אותן נפשות הפועלות,אותו המחזה, אבל הבמאי והתפאורה התחלפו בגדול. והנה רוב השירים נבראו מחדש, בעיבודים של איש להקת אלג'יר, עמי רייס, כדי לייצר דרמה מהמכלול, בחיבורים בין סימפוני, קלאסי, פאנקי ומוטיבים עממיים. לא כל עיבוד מתאים ככפפה לכל שיר. לפעמים זה נשמע טיפה בומבסטי, אבל המכלול בהחלט משדרג את הלהקה ואת השירים לשיאים חדשים. התשובה לשאלה למה לעבד שירי פופ מקוריים בסגנונות שונים, קיימת בהחלט בתוצאה המיוחדת, וזה נשמע קונצרט רוק, על כל המשתמע. במיוחד בעיבודים יפים, בקריצה לשילוב הזה שבין מוסיקה קלאסית לרוק, למוסיקה מזרחית ולמוסיקה סימפונית. ברור לי שתוספת הנגנים הקלאסיים והכלים האתלניים אינם משהו יומרני או פלצני, אלא נובעת מהמוטיבציה ומהסקרנות של חברי להקת כנסיית השכל לתחקר את המוסיקה שלהם בקונטקסטים אחרים, וחברי הלהקה שואלים את עצמם מניין באמת באנו, האם המקורות שלנו הם רק רוק, האם לא פיספסנו שום דבר בדרך. מד הביצועים, יורם חזן הלך למקומות שהוא מעולם לא היה בהם, מתוך הבנה שמוסיקה מלנכולית אינה רק ניכור מתבכיין. לא ברור כמה פעמים מסוגלת הכנסיה לחזור על הפקה שכזו. פסטיבל ישראל מימן להם אולם. זו בהחלט נראית הפקה אטרקטיבית שלמעשה שייכת כולה לבארבי רקורדס ולשאול מזרחי שהצליח להעמיד ממכלול השירים שלהם, לא סתם פרוייקט אלא מופע שנראה ונשמע כמפעל חיים ומבחינה זו היוזמה לא פחות חשובה מעצם ההישג האמנותי." (מתוך הכותרת של מעריב, עמוד 14.נכתב ע"י יוסי חרסונסקי, והועתק מילה במילה על ידיי, על כל סימני הפיסוק
)
"להקת כנסיית השכל, אוטוביוגרפיה-קונצרט רוק, בנייני האומה ירושלים כנסיית השכל? כנסיית הלב. הלא ייאמן קרה לחבורה הזו, 13 שנה אחרי שיצאה משדרות. כארבעים נגנים התייצבו על הבמה, כדי להוציא את הלהקה למסע אל מבחר של 26 שירים, דרך המוסיקה הקלאסית, האתנית, הצוענית, וכמובן מוסיקת רוק, עם תזמורים חדשים באוריינטציות מוסיקליות עשירות, בנגינת כלים קלאסיים, כלי קצב וכלים עממיים. לא שכנסיית השכל עברה מטמורפוזה, שינוי מין. זו אותה כנסייה, אלה אותן נפשות הפועלות,אותו המחזה, אבל הבמאי והתפאורה התחלפו בגדול. והנה רוב השירים נבראו מחדש, בעיבודים של איש להקת אלג'יר, עמי רייס, כדי לייצר דרמה מהמכלול, בחיבורים בין סימפוני, קלאסי, פאנקי ומוטיבים עממיים. לא כל עיבוד מתאים ככפפה לכל שיר. לפעמים זה נשמע טיפה בומבסטי, אבל המכלול בהחלט משדרג את הלהקה ואת השירים לשיאים חדשים. התשובה לשאלה למה לעבד שירי פופ מקוריים בסגנונות שונים, קיימת בהחלט בתוצאה המיוחדת, וזה נשמע קונצרט רוק, על כל המשתמע. במיוחד בעיבודים יפים, בקריצה לשילוב הזה שבין מוסיקה קלאסית לרוק, למוסיקה מזרחית ולמוסיקה סימפונית. ברור לי שתוספת הנגנים הקלאסיים והכלים האתלניים אינם משהו יומרני או פלצני, אלא נובעת מהמוטיבציה ומהסקרנות של חברי להקת כנסיית השכל לתחקר את המוסיקה שלהם בקונטקסטים אחרים, וחברי הלהקה שואלים את עצמם מניין באמת באנו, האם המקורות שלנו הם רק רוק, האם לא פיספסנו שום דבר בדרך. מד הביצועים, יורם חזן הלך למקומות שהוא מעולם לא היה בהם, מתוך הבנה שמוסיקה מלנכולית אינה רק ניכור מתבכיין. לא ברור כמה פעמים מסוגלת הכנסיה לחזור על הפקה שכזו. פסטיבל ישראל מימן להם אולם. זו בהחלט נראית הפקה אטרקטיבית שלמעשה שייכת כולה לבארבי רקורדס ולשאול מזרחי שהצליח להעמיד ממכלול השירים שלהם, לא סתם פרוייקט אלא מופע שנראה ונשמע כמפעל חיים ומבחינה זו היוזמה לא פחות חשובה מעצם ההישג האמנותי." (מתוך הכותרת של מעריב, עמוד 14.נכתב ע"י יוסי חרסונסקי, והועתק מילה במילה על ידיי, על כל סימני הפיסוק