כנסו דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הפסקתי וחזרתי...טוב אני יספר בקצרה על המקרה שלי... אני רעות בת 15 עוד מעט...כשהייתי בת 8 אימא שלי ז"ל ניפטרה ממחלת סרטן בראש. אימא שלי הולידה אותי ואת אחי התאום אחרי הלידה הזאת התחילה לה המחלה היא נלמה נאבקה מה לא?!!?! כשהייתי קטנה תמיד אבל תמיד הייתי מציירת לה ציורים חוסכת כסף ומביאה לה,נותנת לה מתנות,פרחים,ועוד מלאה דברים....וכשתמיד הייתי באה לבקר אותה בבית חולים ראיתי את החיוך הגדול על פניה,ואת האושר כשתמיד אני ואחים שלי ואבא שלי היינו באים אליה. לפעמים היא לא יכלה לדבר,והייתה כותבת לנו במקום זה,ויש לי פתק שבו אמרתי לה בקול "אימא אני אוהבת אותך",והיא רשמה לי בדף קטן,"את החיים שלי". ואז אחרי 4 שנים רצופות שהיא הייתה בבית חולים, היא לא יכלה ללכת או לבוא הביתה. ולבקר,חוץ מפעם אחת שהיא באה לבקר בבית היא אף פעם לא יצאה מהבית חולים. תמיד בכל ה4 שנים האלו היא הייתה בבית חולים. כל יום שבת הייתי הולכת לבקר אותה,וגם בימים באמצע שבוע. אבא שלי רצה לשצח את אימא שלי והוא אמר שנעבור לגור בבית קרקע גדול. הרי גרנו בתוך קומות. אימא שלי שמחה,אבא שלי בנתיים נילחמם באימא שלי והביא לנו כל מה שביקשנו,יש לי עוד 2 אחיות גדולות בנות 19 ו20 ואח תאום. ותוך כדי חסך מלאה כסף כדי לבנות תבית. בנתיים כל יום ויום הייתי מתפללת לפני שינה שאימא שלי תבריא,ושתחזור. בנתיים עברו השנים עד שהייתי בת 8 ואז יום אחד הלכתי לסבתא שלי (אימא של אבא) אני הייתי עייפה אז הלכתי לישון אחרי שחזרתי מהבציפר,ואז אני קמה בערך ב4 אחרי צוהריים ואני סתם שאלתי את סבתר שלי "סבתא,אימא מתה?!?!" בצחוק,כי אף פעם לא ראיתי אותה בוכה,אז רציתי ליראות אם היא בוכה,כי היא תמיד מחייכת. ואז היא אמרה לי "לא,לא חס וחלילה" ובסוף אמרתי לא משנה זה היה בצחוק כי רצי תי ליראות אם את בוכה. ואז אבא שלי חזר אני יצאתי מהמקלחת ופיתאום ראיתי את אבא שלי ואחותי בוכים בחדר. אני יוצאת ושואלת "מה קרה??!!?","למה אתם בוכים?!?!?",והם אמרו לי רעות שבי שנייה פה ותקשיבי ותרגיעי "אמרתי "נו מה קרה?!!?!?" ואז אבא שלי אמא "אין אימא"...ואני ישר אמרתי "מההההההההה,למההההה?!?!?!!?" והוא אמר "אימא מתה".....ואני ישר התחלתי להישתולל ולבכות,ואמרתי לו "מתי,איך,באיזה שעה,??!?!!"הוא אמר "בשעה 4" וב4 אני אמרתי לסבתא שלי בצחוק,ולא ידעתי,סתם אמרתי לה...ואז אחרי זה ישרררררר תפסתי ריצה ושוטטתי ברחובות ובכיתי. מאז...הפסקתי ללמוד,הידרדרתי בלימודים,תמיד רבתי עם המשפחה שלי,תמיד צעקתי,תמיד הייתי בדיכאונות!!! אחרי שנתיים בערך כשהייתי בת 10 עברתי תאונה ונהייתי מכוערת מאז התאונה כל השניים שלי בחוץ,לא כל-כך בחוץ אבל נהיה לי פה מכוער ואני צכה לעבור ניתוח,וזאת הייתה תקופה מאוד קשה בשבילי אני כוה הייתי בכיתה ד!!!! לא נסעתי עם אף אחד חוץ מאבא שלי המשך שנה וחצי ואז אני תמיד בדיכאונות!!! ואז כשעברתי למקום אחר לבציפר אחר לבית אחר ניסיתי להסתיר את כל הפחדים והדיכאונות. ועכשיו בבציפר אני צוחקת,משוגעת,מצחיקה,אבל בבית אני ממש ההפף,אני לא רוצה שיגידו שאני "משוגעת או משו כזה",אז אמרתי לעצמי אני יפתח דף חדש מכיתה ז,ואז אני נהייתי תמיד מצחיקה,כשתמיד הייתי מספרת משו אז כולם היו צוחקים,ואני נהייתי מצחיקה,וילדה אחרת מזו שהייתה,אבל בתכלס בבית אני ממש לא כזו,אני מסתירה את האופי האמיתי שלי והדיכאונות שלי,בבית אני משו אחר,ובבציפר אני משו אחר.וזה ממש מעצבן,כי ני רוצה להיות אני,ואני לא יכולה!!!! כי אף אחד לאר מכיר את רעות זאת שבבית. ואז עברתי למקום חדש,בית בציפר וזה מה שקרה,אף אחד לא מכיר אותי באמת!!! חוץ מילדה אחת שהיא חברה טובה שלי,אף אחד לא יודע!!! ואני תמיד רואה את השכנים עם הילדים שלהם ואני אומרת לעצי "למה אין לי אימא?!!?!"....גם אני רוצה אימא כזאת. אני רואה את השכנים ומתחילה להיכנס לדיכאון!!!! ואני רואה את השכנה שלי ממול עם הילדה שלה בכיתה ד נותנת לה נשיקה וחיבוק לפני שהיא הולכת לבציפר. ואני גם רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והשכנה מימול ממש חמודה היא ממש נחמדה,תמיד מציעה לי לבוא לאכול אצלה,או סתם לדבר,ואני גם רוצה אימא כזאת!!!!!!! ובאמת המשפט הזה נכון "ואין בעולם אהבה כמו אהבה של אימא" והשכנה הזאת ממש נחמדה יש להם משפחה חמה ואוהבת לפעמים אני רואה את האחווה שביניהם,ואני מקנאת!!!! רוב הזמן אני לבד עם אחי בבית,כי אחותי בצבא והיא בקושי באה הבייתה אחותי השניה עובדת מ8 בבוקר עד 12 בערב ואבא שלי בא בסביבות ה8...ואני מזה ניכנסת לדיכאונות!!!!!!!!!! אני מזה מקנאת שאני רואה את השכנים. ונימאס לי מהחיים האלו!!!!!!!!!!!!1 אני ממש מפגרת בלימודים ומבריזה!!!!!!!!!!! וכבר אבא שלי מיואש כל יום לפחות אני מבקשת ממנו 200 שקל והוא נתן לנו הכל אבל הכל!!!!! אבל זה עדיין לא כמו אימא כי אימא היא יותר חמב,מקשיבה,מבינה,וכו... ופעם אחת רציתי להיתאבד,ואני לאדעת מה לעשות?!!?!?!?!? אין לי עם מי לדבר!!!! אני לא מפסיקה ליבכות!!!
הפסקתי וחזרתי...טוב אני יספר בקצרה על המקרה שלי... אני רעות בת 15 עוד מעט...כשהייתי בת 8 אימא שלי ז"ל ניפטרה ממחלת סרטן בראש. אימא שלי הולידה אותי ואת אחי התאום אחרי הלידה הזאת התחילה לה המחלה היא נלמה נאבקה מה לא?!!?! כשהייתי קטנה תמיד אבל תמיד הייתי מציירת לה ציורים חוסכת כסף ומביאה לה,נותנת לה מתנות,פרחים,ועוד מלאה דברים....וכשתמיד הייתי באה לבקר אותה בבית חולים ראיתי את החיוך הגדול על פניה,ואת האושר כשתמיד אני ואחים שלי ואבא שלי היינו באים אליה. לפעמים היא לא יכלה לדבר,והייתה כותבת לנו במקום זה,ויש לי פתק שבו אמרתי לה בקול "אימא אני אוהבת אותך",והיא רשמה לי בדף קטן,"את החיים שלי". ואז אחרי 4 שנים רצופות שהיא הייתה בבית חולים, היא לא יכלה ללכת או לבוא הביתה. ולבקר,חוץ מפעם אחת שהיא באה לבקר בבית היא אף פעם לא יצאה מהבית חולים. תמיד בכל ה4 שנים האלו היא הייתה בבית חולים. כל יום שבת הייתי הולכת לבקר אותה,וגם בימים באמצע שבוע. אבא שלי רצה לשצח את אימא שלי והוא אמר שנעבור לגור בבית קרקע גדול. הרי גרנו בתוך קומות. אימא שלי שמחה,אבא שלי בנתיים נילחמם באימא שלי והביא לנו כל מה שביקשנו,יש לי עוד 2 אחיות גדולות בנות 19 ו20 ואח תאום. ותוך כדי חסך מלאה כסף כדי לבנות תבית. בנתיים כל יום ויום הייתי מתפללת לפני שינה שאימא שלי תבריא,ושתחזור. בנתיים עברו השנים עד שהייתי בת 8 ואז יום אחד הלכתי לסבתא שלי (אימא של אבא) אני הייתי עייפה אז הלכתי לישון אחרי שחזרתי מהבציפר,ואז אני קמה בערך ב4 אחרי צוהריים ואני סתם שאלתי את סבתר שלי "סבתא,אימא מתה?!?!" בצחוק,כי אף פעם לא ראיתי אותה בוכה,אז רציתי ליראות אם היא בוכה,כי היא תמיד מחייכת. ואז היא אמרה לי "לא,לא חס וחלילה" ובסוף אמרתי לא משנה זה היה בצחוק כי רצי תי ליראות אם את בוכה. ואז אבא שלי חזר אני יצאתי מהמקלחת ופיתאום ראיתי את אבא שלי ואחותי בוכים בחדר. אני יוצאת ושואלת "מה קרה??!!?","למה אתם בוכים?!?!?",והם אמרו לי רעות שבי שנייה פה ותקשיבי ותרגיעי "אמרתי "נו מה קרה?!!?!?" ואז אבא שלי אמא "אין אימא"...ואני ישר אמרתי "מההההההההה,למההההה?!?!?!!?" והוא אמר "אימא מתה".....ואני ישר התחלתי להישתולל ולבכות,ואמרתי לו "מתי,איך,באיזה שעה,??!?!!"הוא אמר "בשעה 4" וב4 אני אמרתי לסבתא שלי בצחוק,ולא ידעתי,סתם אמרתי לה...ואז אחרי זה ישרררררר תפסתי ריצה ושוטטתי ברחובות ובכיתי. מאז...הפסקתי ללמוד,הידרדרתי בלימודים,תמיד רבתי עם המשפחה שלי,תמיד צעקתי,תמיד הייתי בדיכאונות!!! אחרי שנתיים בערך כשהייתי בת 10 עברתי תאונה ונהייתי מכוערת מאז התאונה כל השניים שלי בחוץ,לא כל-כך בחוץ אבל נהיה לי פה מכוער ואני צכה לעבור ניתוח,וזאת הייתה תקופה מאוד קשה בשבילי אני כוה הייתי בכיתה ד!!!! לא נסעתי עם אף אחד חוץ מאבא שלי המשך שנה וחצי ואז אני תמיד בדיכאונות!!! ואז כשעברתי למקום אחר לבציפר אחר לבית אחר ניסיתי להסתיר את כל הפחדים והדיכאונות. ועכשיו בבציפר אני צוחקת,משוגעת,מצחיקה,אבל בבית אני ממש ההפף,אני לא רוצה שיגידו שאני "משוגעת או משו כזה",אז אמרתי לעצמי אני יפתח דף חדש מכיתה ז,ואז אני נהייתי תמיד מצחיקה,כשתמיד הייתי מספרת משו אז כולם היו צוחקים,ואני נהייתי מצחיקה,וילדה אחרת מזו שהייתה,אבל בתכלס בבית אני ממש לא כזו,אני מסתירה את האופי האמיתי שלי והדיכאונות שלי,בבית אני משו אחר,ובבציפר אני משו אחר.וזה ממש מעצבן,כי ני רוצה להיות אני,ואני לא יכולה!!!! כי אף אחד לאר מכיר את רעות זאת שבבית. ואז עברתי למקום חדש,בית בציפר וזה מה שקרה,אף אחד לא מכיר אותי באמת!!! חוץ מילדה אחת שהיא חברה טובה שלי,אף אחד לא יודע!!! ואני תמיד רואה את השכנים עם הילדים שלהם ואני אומרת לעצי "למה אין לי אימא?!!?!"....גם אני רוצה אימא כזאת. אני רואה את השכנים ומתחילה להיכנס לדיכאון!!!! ואני רואה את השכנה שלי ממול עם הילדה שלה בכיתה ד נותנת לה נשיקה וחיבוק לפני שהיא הולכת לבציפר. ואני גם רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והשכנה מימול ממש חמודה היא ממש נחמדה,תמיד מציעה לי לבוא לאכול אצלה,או סתם לדבר,ואני גם רוצה אימא כזאת!!!!!!! ובאמת המשפט הזה נכון "ואין בעולם אהבה כמו אהבה של אימא" והשכנה הזאת ממש נחמדה יש להם משפחה חמה ואוהבת לפעמים אני רואה את האחווה שביניהם,ואני מקנאת!!!! רוב הזמן אני לבד עם אחי בבית,כי אחותי בצבא והיא בקושי באה הבייתה אחותי השניה עובדת מ8 בבוקר עד 12 בערב ואבא שלי בא בסביבות ה8...ואני מזה ניכנסת לדיכאונות!!!!!!!!!! אני מזה מקנאת שאני רואה את השכנים. ונימאס לי מהחיים האלו!!!!!!!!!!!!1 אני ממש מפגרת בלימודים ומבריזה!!!!!!!!!!! וכבר אבא שלי מיואש כל יום לפחות אני מבקשת ממנו 200 שקל והוא נתן לנו הכל אבל הכל!!!!! אבל זה עדיין לא כמו אימא כי אימא היא יותר חמב,מקשיבה,מבינה,וכו... ופעם אחת רציתי להיתאבד,ואני לאדעת מה לעשות?!!?!?!?!? אין לי עם מי לדבר!!!! אני לא מפסיקה ליבכות!!!
