כנסו אם משעמם לכם
כי זה הולך להיות ארוך... אני מעריצה את מרגלית צנעני, כן! לפני בערך שנתיים וחצי ראיתי אותה באיזה תוכנית בטלוויזיה, היא שרה והתראיינה ומשהו בה הקסים אותי ממש, ממש גרם לה לחדור אליי עמוק... משהו בהומור, בגישה, בתפיסה פתח לי את העיניים ומאז היא לא יוצאת לי מהראש. חשוב אולי לציין שגם לפני זה נמשכתי נורא לסוג כזה של נשים, חזקות, שיודעות מה הן רוצות ושמות זין על העולם, זה פשוט, מרגע שראיתי את הראיון הזה, את איך שהיא דיברה... ככה אני רוצה להיות! כמוה! היא האשה הכי חכמה שראיתי מעודי ואני חושבת שכל דבר שהיא עושה הוא חכם, מאז אותו יום אני מנסה בכוח להכניס לעצמי לחיים כל דבר שהיא עושה ויש לי כל מיני מכשולים שאני מנסה להתגבר עליהם, כמו למשל- אני בנאדם מאוד עדין ופגיע באופן כללי ועכשיו כל פעם שאני נפגשת עם אנשים אני כאילו "משחקת" את מרגול, כי אולי אם אני אשחק אותה כמו מרגול אז בסוף זה יהיה אמיתי, אני אתרגל להתנהג ככה וזה יהיה הדבר הכי נפלא שיכול לקרות לי!!! ועוד דבר, אני לא כלכך אהבתי פעם את המוזיקה שהיא עושה, קשה לומר... יכולתי לשמוע את זה ולחשוב שזה נחמד, אבל הדבר שאני הכי רוצה בעולם כרגע זה לאהוב את הסגנון מוזיקה שלה ולעשות מוזיקה כמו שהיא עושה. זה הדבר שאני הכי רוצה בחיים! אני מקווה שאני לא נשמעת לכם מטומטמת או משהו... (אני שונאת את מה שכתבתי עכשיו כי זה לא משהו שמרגול הייתה אומרת) אני פה בשביל עזרה ואני אסביר למה (תמתחו את הגב...)- מתוך הרצון העז לשינוי הזה, נכנסתי לנושא הרוחניות והבנתי שאני מציבה לעצמי מכשולים רבים בתודעה שמונעים ממני לעשות את מה שאני רוצה, מה שיעשה אותי הכי מאושרת בעולם. שתי הבעיות הכי גדולות שלי הן שכשאני מנסה להתנהג כמו מרגול אז זה תמיד לא מספיק חזק כזה ואז אני מרגישה שאין סיכוי, שזה מטומטם ושאני בחיים לא אהיה כמו מרגול ואלה מחשבות מעקבות, אלה העכבות שלי!!! ועוד דבר, בגלל שאני כלכך רוצה לאהוב את המוזיקה שלה, אני עושה את זה בכח, זותומרת, אני מורידה ושומעת מוזיקה שהיא בסגנון של מרגול ומכריחה את עצמי להקשיב לה, קראתי פה שלפעמים אנחנו כלכך רוצים משהו שאנחנו מחזיקים אותו כלכך חזק וזאת הבעיה. ועוד בעיה היא שאני הרבה פעמים חושבת שאין סיכוי, שזה אבסורדי וטיפשי לנסות להיות משהו שאני לא ולהכריח את עצמי ככה להיות ככה, אבל אלה מחשבות מעכבות!!! ועוד דבר, לפני איזה שנה וחצי זאת הייתה התקופה שהכי רציתי להיות כמוה ואפילו הגעתי לכמה דברים, הצלחתי באמת להבין את המוזיקה שלה והתחלתי קצת לשיר, לעשות פיתוח קול, זה נגמר מהר כי המחשבות המעכבות השתלטו עליי, חשבתי שאין סיכוי שאני אהיה כמוה בחיים וזה לא באמת יכול לקרות. עכשיו הלוואי שהיו לי את הכוחות לשנות את עצמי כמו אז, שאז זה היה השיא ומרוב שרציתי את זה גם הצלחתי להגיע לכל מיני השגים. הלוואי שאני שוב אצליח להבין את המוזיקה שלה ושאני אחזור לשיר ושיהיה לי בטחון וביצים כמו שלה יש להיות אשה חזקה שיודעת מה היא רוצה ושיהיה לי את ההומור שלה. זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם ואני נכנסת לדכאונות שאני חושבת שאני לא אהיה ככה, כי זה מה שאני רוצה להיות! אני רוצה עצות, איך אני יכולה לבטל את המחשבות המעכבות שלי, שאומרות לי כל הזמן שזה טפשי ואבסורדי ושאין סיכוי שאני אהיה כמוה (חשוב לי לציין שכשאני אומרת "לניות כמוה", זה האבחון, כאילו, אני לא אומרת לעצמי "אני אהיה כמו מרגול אני אהיה כמו מרגול", אני אומרת לעצמי "אני אתנהג ככה וככה ואני אשמע מוזיקה ככה וככה ואני אעשה ככה וככה" וכשמסתכלים על זה אז רואים שאני בעצם רוצה להיות כמו מרגול... בקיצור, אני לא יודעת איך להעיף את המחשבות המעכבות שלי. אני פוחדת לא להחזיק את זה חזק כדי לא להגיע למצב שאני אשכח מזה וכבר לא ארצה את זה כלכך... עוד יהיה לי, יהיה מה שאני מבקשת, עוד יהיה לי
יום אחד עוד אפרוס כנפיים אז יש לכם עצות? (אני מקווה שלא התעייפתם) תודה
כי זה הולך להיות ארוך... אני מעריצה את מרגלית צנעני, כן! לפני בערך שנתיים וחצי ראיתי אותה באיזה תוכנית בטלוויזיה, היא שרה והתראיינה ומשהו בה הקסים אותי ממש, ממש גרם לה לחדור אליי עמוק... משהו בהומור, בגישה, בתפיסה פתח לי את העיניים ומאז היא לא יוצאת לי מהראש. חשוב אולי לציין שגם לפני זה נמשכתי נורא לסוג כזה של נשים, חזקות, שיודעות מה הן רוצות ושמות זין על העולם, זה פשוט, מרגע שראיתי את הראיון הזה, את איך שהיא דיברה... ככה אני רוצה להיות! כמוה! היא האשה הכי חכמה שראיתי מעודי ואני חושבת שכל דבר שהיא עושה הוא חכם, מאז אותו יום אני מנסה בכוח להכניס לעצמי לחיים כל דבר שהיא עושה ויש לי כל מיני מכשולים שאני מנסה להתגבר עליהם, כמו למשל- אני בנאדם מאוד עדין ופגיע באופן כללי ועכשיו כל פעם שאני נפגשת עם אנשים אני כאילו "משחקת" את מרגול, כי אולי אם אני אשחק אותה כמו מרגול אז בסוף זה יהיה אמיתי, אני אתרגל להתנהג ככה וזה יהיה הדבר הכי נפלא שיכול לקרות לי!!! ועוד דבר, אני לא כלכך אהבתי פעם את המוזיקה שהיא עושה, קשה לומר... יכולתי לשמוע את זה ולחשוב שזה נחמד, אבל הדבר שאני הכי רוצה בעולם כרגע זה לאהוב את הסגנון מוזיקה שלה ולעשות מוזיקה כמו שהיא עושה. זה הדבר שאני הכי רוצה בחיים! אני מקווה שאני לא נשמעת לכם מטומטמת או משהו... (אני שונאת את מה שכתבתי עכשיו כי זה לא משהו שמרגול הייתה אומרת) אני פה בשביל עזרה ואני אסביר למה (תמתחו את הגב...)- מתוך הרצון העז לשינוי הזה, נכנסתי לנושא הרוחניות והבנתי שאני מציבה לעצמי מכשולים רבים בתודעה שמונעים ממני לעשות את מה שאני רוצה, מה שיעשה אותי הכי מאושרת בעולם. שתי הבעיות הכי גדולות שלי הן שכשאני מנסה להתנהג כמו מרגול אז זה תמיד לא מספיק חזק כזה ואז אני מרגישה שאין סיכוי, שזה מטומטם ושאני בחיים לא אהיה כמו מרגול ואלה מחשבות מעקבות, אלה העכבות שלי!!! ועוד דבר, בגלל שאני כלכך רוצה לאהוב את המוזיקה שלה, אני עושה את זה בכח, זותומרת, אני מורידה ושומעת מוזיקה שהיא בסגנון של מרגול ומכריחה את עצמי להקשיב לה, קראתי פה שלפעמים אנחנו כלכך רוצים משהו שאנחנו מחזיקים אותו כלכך חזק וזאת הבעיה. ועוד בעיה היא שאני הרבה פעמים חושבת שאין סיכוי, שזה אבסורדי וטיפשי לנסות להיות משהו שאני לא ולהכריח את עצמי ככה להיות ככה, אבל אלה מחשבות מעכבות!!! ועוד דבר, לפני איזה שנה וחצי זאת הייתה התקופה שהכי רציתי להיות כמוה ואפילו הגעתי לכמה דברים, הצלחתי באמת להבין את המוזיקה שלה והתחלתי קצת לשיר, לעשות פיתוח קול, זה נגמר מהר כי המחשבות המעכבות השתלטו עליי, חשבתי שאין סיכוי שאני אהיה כמוה בחיים וזה לא באמת יכול לקרות. עכשיו הלוואי שהיו לי את הכוחות לשנות את עצמי כמו אז, שאז זה היה השיא ומרוב שרציתי את זה גם הצלחתי להגיע לכל מיני השגים. הלוואי שאני שוב אצליח להבין את המוזיקה שלה ושאני אחזור לשיר ושיהיה לי בטחון וביצים כמו שלה יש להיות אשה חזקה שיודעת מה היא רוצה ושיהיה לי את ההומור שלה. זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם ואני נכנסת לדכאונות שאני חושבת שאני לא אהיה ככה, כי זה מה שאני רוצה להיות! אני רוצה עצות, איך אני יכולה לבטל את המחשבות המעכבות שלי, שאומרות לי כל הזמן שזה טפשי ואבסורדי ושאין סיכוי שאני אהיה כמוה (חשוב לי לציין שכשאני אומרת "לניות כמוה", זה האבחון, כאילו, אני לא אומרת לעצמי "אני אהיה כמו מרגול אני אהיה כמו מרגול", אני אומרת לעצמי "אני אתנהג ככה וככה ואני אשמע מוזיקה ככה וככה ואני אעשה ככה וככה" וכשמסתכלים על זה אז רואים שאני בעצם רוצה להיות כמו מרגול... בקיצור, אני לא יודעת איך להעיף את המחשבות המעכבות שלי. אני פוחדת לא להחזיק את זה חזק כדי לא להגיע למצב שאני אשכח מזה וכבר לא ארצה את זה כלכך... עוד יהיה לי, יהיה מה שאני מבקשת, עוד יהיה לי
יום אחד עוד אפרוס כנפיים אז יש לכם עצות? (אני מקווה שלא התעייפתם) תודה