ווילו רוזנברג
New member
כן!כן!הנה זה בא ^_^
פרק 3 של היקאגומון,סוף סוף ^^;; מי שלא קרא את הפרקים הקודמים או משו יש במאמרים ^_^ (אגב..אין שיר בפרק הזה..כי אין לי ממש מצב-רוח לשירים..) היקאגומון פרק 3. היקארו מצמץ בעיניו,אור השמש הפריע לו לפקוח את עיניו. "אימא!!למה פתחת את הוילונות!מוקדם עכשיו!"הוא מלמל והתהפך לצד השני,אבל...גם שם אור השמש הפריע לו. קול רך אבל קשה נשמע מאחוריו "היקארו אני לא אימא שלך..ואתה מוכן לקום,אם לא תקום נלך בלעדייך!" הוא פקח את עיניו במהירות,מי שעמד מעליו(לא מעל בצורה כזאת!איך אתם מסוגלים אפילו לחשוב על זה!!>.<..)בהחלט לא היה אימא שלו! "גומן..אקירה.."הוא מלמל בין פיהוק אחד למשנהו. "זה בסדר.."הוא אמר וחייך לעברו. היקארו חייך גם כן. "נו..קדימה שניכם!!בואו כבר!!"אמר וואיה,או יותר נכון לומר צעק לעברם. הוא גלגל את עיניו והחל לצעוד יחד עם אקירה לכיוון הקבוצה. "יופי שהתעוררת.."מלמל מיטאני בזעף. 'אני לא צריך להגיב לו,הטמבל הזה...לא מגיעה לו הגבה מצידי!'חשב היקארו בכעס.(>.<!היקארו!ככה לא מדברים על מיטאני-קון!) "פעם הבאה שלא תתעורר בזמן,אנחנו נאלץ ללכת בלעדייך.."אוצ'י אמר והביט בו במבט כועס(ככה >__<),'הצוציק הזה!מה הוא חושב שהוא..האמפ..חושב את עצמו לדבר הבא של הקיץ!!'היקארו חשב נרגז. הם הגיעו ליער ירוק (עם המון עצים ושיחים ופרחים ו..ו..כל מה שאמור להיות ביער),מדי פעם היקארו הגניב מבטים לנוף,מצפה לראות משהו חריג,אחרי הכל הם היו בעולם הדיגיטלי ,והדברים פה לא היו הכי נורמלים. הם עברו את היער והגיעו למקום מוזר,במקום שהפרחים יצמחו על האדמה,הם צמחו באוויר,היקארו הרגיש שהוא הולך על תקרה,וכל השאר הרגישו כמוהו,כל השאר חוץ מקן ומדיוויס.. 'הם די מוזרים השניים האלו,הם לפעמים מדברים בקודים שאני לא מבין,אני מרגיש כמו בסרט משטרתי,בתוך מין פרויקט סודי כזה..'חשב היקארו והביט בקן ובדיוויס. "בואו נעצור פה לנוח חצי שעה ואז נמשיך.."אמר קן וחייך. "תודה לאל.."אמרה אקארי והתיישבה על האדמה,אם היה אפשר לקרוא לזה ככה. הוא הביט סביבו ותהה אם יש כאן עוד יצורים חיים חוץ מהם. ואז נשמעה נהמה,באותו הרגע,הוא כ"כ הצטער שחשב על זה. לפתע הגיח מלפניהם יצור ענקי בעל מלתעות ענקיות,וריר נזל מפיו. "מגעיל!"מיטאני פלט. היצור הביט במיטאני ואמר בנהמה "אני לא מגעיל,אתם מגעילים,חרקים קטנים!העולם הדיגיטלי לא מקומכם!תלכו מפה!!" אקארי הביטה על היצור,ומבט של רחמים הופיע על פניה "אנחנו רק רוצים לעזור..באמת.." "שקט את!בת-אנוש!!אנחנו הדיג'ימונים לא זקוקים לעזרתכם!!"היצור הזה צעק ודחף את אקארי בעזרת ידו הגדולה. "אקארי!"מיטאני צעק ורץ לעברה. 'לפחות הוא מגלה רגישות..'חשב היקארו בעליצות,למרות שזה לא היה הרגע הכי מתאים לזה. "גריימון!תפסיק!!"דיוויס צעק ונעמד מול היצור הגדול. "אתם מכירים את..את הדבר הזה?.."שאל אוצ'י. "כן,אנחנו מכירים אותו..והוא לא דבר,הוא דיג'ימון..והוא היה חבר שלנו.."אמר קן והביט על היצור הקרוי גריימון ברחמיים. "היה?.כנראה שהדברים האלה לא ממש אמינים.."קבע אוצ'י והרים את משקפיו שהחליקו לקצה אפו. קן הביט על אוצ'י בזעם,מבטו הזועם הקפיא את אוצ'י במקומו. "אהאו!תפסיקו שניכם.."אמר איסומי ואחז בכתפו של קן. קן נשם עמוק וחזר להביט על גריימון. "גריימון!תקשיב לי!!"דיוויס המשיך לצעוק,מנסה להסב את תשומת ליבו של היצור הגדול.
פרק 3 של היקאגומון,סוף סוף ^^;; מי שלא קרא את הפרקים הקודמים או משו יש במאמרים ^_^ (אגב..אין שיר בפרק הזה..כי אין לי ממש מצב-רוח לשירים..) היקאגומון פרק 3. היקארו מצמץ בעיניו,אור השמש הפריע לו לפקוח את עיניו. "אימא!!למה פתחת את הוילונות!מוקדם עכשיו!"הוא מלמל והתהפך לצד השני,אבל...גם שם אור השמש הפריע לו. קול רך אבל קשה נשמע מאחוריו "היקארו אני לא אימא שלך..ואתה מוכן לקום,אם לא תקום נלך בלעדייך!" הוא פקח את עיניו במהירות,מי שעמד מעליו(לא מעל בצורה כזאת!איך אתם מסוגלים אפילו לחשוב על זה!!>.<..)בהחלט לא היה אימא שלו! "גומן..אקירה.."הוא מלמל בין פיהוק אחד למשנהו. "זה בסדר.."הוא אמר וחייך לעברו. היקארו חייך גם כן. "נו..קדימה שניכם!!בואו כבר!!"אמר וואיה,או יותר נכון לומר צעק לעברם. הוא גלגל את עיניו והחל לצעוד יחד עם אקירה לכיוון הקבוצה. "יופי שהתעוררת.."מלמל מיטאני בזעף. 'אני לא צריך להגיב לו,הטמבל הזה...לא מגיעה לו הגבה מצידי!'חשב היקארו בכעס.(>.<!היקארו!ככה לא מדברים על מיטאני-קון!) "פעם הבאה שלא תתעורר בזמן,אנחנו נאלץ ללכת בלעדייך.."אוצ'י אמר והביט בו במבט כועס(ככה >__<),'הצוציק הזה!מה הוא חושב שהוא..האמפ..חושב את עצמו לדבר הבא של הקיץ!!'היקארו חשב נרגז. הם הגיעו ליער ירוק (עם המון עצים ושיחים ופרחים ו..ו..כל מה שאמור להיות ביער),מדי פעם היקארו הגניב מבטים לנוף,מצפה לראות משהו חריג,אחרי הכל הם היו בעולם הדיגיטלי ,והדברים פה לא היו הכי נורמלים. הם עברו את היער והגיעו למקום מוזר,במקום שהפרחים יצמחו על האדמה,הם צמחו באוויר,היקארו הרגיש שהוא הולך על תקרה,וכל השאר הרגישו כמוהו,כל השאר חוץ מקן ומדיוויס.. 'הם די מוזרים השניים האלו,הם לפעמים מדברים בקודים שאני לא מבין,אני מרגיש כמו בסרט משטרתי,בתוך מין פרויקט סודי כזה..'חשב היקארו והביט בקן ובדיוויס. "בואו נעצור פה לנוח חצי שעה ואז נמשיך.."אמר קן וחייך. "תודה לאל.."אמרה אקארי והתיישבה על האדמה,אם היה אפשר לקרוא לזה ככה. הוא הביט סביבו ותהה אם יש כאן עוד יצורים חיים חוץ מהם. ואז נשמעה נהמה,באותו הרגע,הוא כ"כ הצטער שחשב על זה. לפתע הגיח מלפניהם יצור ענקי בעל מלתעות ענקיות,וריר נזל מפיו. "מגעיל!"מיטאני פלט. היצור הביט במיטאני ואמר בנהמה "אני לא מגעיל,אתם מגעילים,חרקים קטנים!העולם הדיגיטלי לא מקומכם!תלכו מפה!!" אקארי הביטה על היצור,ומבט של רחמים הופיע על פניה "אנחנו רק רוצים לעזור..באמת.." "שקט את!בת-אנוש!!אנחנו הדיג'ימונים לא זקוקים לעזרתכם!!"היצור הזה צעק ודחף את אקארי בעזרת ידו הגדולה. "אקארי!"מיטאני צעק ורץ לעברה. 'לפחות הוא מגלה רגישות..'חשב היקארו בעליצות,למרות שזה לא היה הרגע הכי מתאים לזה. "גריימון!תפסיק!!"דיוויס צעק ונעמד מול היצור הגדול. "אתם מכירים את..את הדבר הזה?.."שאל אוצ'י. "כן,אנחנו מכירים אותו..והוא לא דבר,הוא דיג'ימון..והוא היה חבר שלנו.."אמר קן והביט על היצור הקרוי גריימון ברחמיים. "היה?.כנראה שהדברים האלה לא ממש אמינים.."קבע אוצ'י והרים את משקפיו שהחליקו לקצה אפו. קן הביט על אוצ'י בזעם,מבטו הזועם הקפיא את אוצ'י במקומו. "אהאו!תפסיקו שניכם.."אמר איסומי ואחז בכתפו של קן. קן נשם עמוק וחזר להביט על גריימון. "גריימון!תקשיב לי!!"דיוויס המשיך לצעוק,מנסה להסב את תשומת ליבו של היצור הגדול.
