כן. זה חארטה

לא בועז

אתה לא חכם. אתה ידען. ידענות תכליתה ביטחון. חכמה תכליתה אהבה. אהבה היא מצב חוסר ביטחון. וכאן התשובה מדוע היא כל כך נדירה. ועכשיו לכמה תיקונים ברשימת הידענות שלך: 1. האושר אינו שימחה ואינו בהכרח מלווה בחיוך. שימחה היא רגש. אושר הוא מצב תודעה היכול להכיל כל רגש 2. לא "כדאי" להיות מאושרים. אושר הוא לא בחירה רציונלית. זו בחירה מוסרית ערכית 3. אנו לא סובלים בתור עבדים. סבל הוא העדפה של מצב שאינו קיים על מצב קיים. עבד הבוחר להיות עבד אינו סובל. נסיכה (דיאנה) הרוצה את אהבת הנסיך שאיננה יכולה לקבל, לא מצליחה להתנחם באהבת כל שאר העולם. 4. ולסיום יש בינינו בכל זאת (כמעט) הסכמה אחת: תמימות היא חופש (לא חרות). חרות היא העדר מגבלות חיצוניות על החיים. חופש הוא העדר מיגבלות פנימיות. לחיי התמימות חיים
 

Talia E

New member
תוכל לתת דוגמה?

למצב שבו יש לוותר על דבר מה כדי להיות מאושר? כאשר אני מדברת על אושר, אני רואה אותו כדבר מאד עמוק ויציב; לא כזה שנעלם ברגע שיש כאב או סבל, אלא מתרחש במקביל.
 

deep ocean

New member
לא מסכימה איתך לגבי כמה דברים..

אבל האמת היא שאין לי כח להמשיך לדון בנושא
נהניתי ממה שהיה.
 

Talia E

New member
חיים

אני חושבת שאני מתחילה להבין את דבריך; אני אכתוב מה הבנתי ממך, ותקן אותי בבקשה אם אני טועה. לגבי הכאב, שאלתי האם לדעתך הכאב הוא דבר שעדיף לא לחוש אותו והאם הוא סיבה להימנע ממודעות - והבנתי שלא. אני מוסיפה: שכאב הוא אכן סוג של מידע, סמן. הבנתי שאתה מעונין לתת אזהרה לכל השואף להגדיל את מודעותו; מהות האזהרה היא כי מודעות אינה מביאה בהכרח לאושר וכי מתוך המודעות, ניתן לבחור באושר, אך אין זו בחירה מובנת מאליה. אני מבינה שאתה רוצה שאנשים יידעו זאת מראש, על-מנת שלא יגיעו להתפרקות/התמוטטות כללית בהמשך. אני מודה לך על ההבהרות ששמת בדרכנו, ואשמח לשמוע ממך עוד, אם יש לך דבר מה להוסיף. אגב, לגבי גילוי האינפורמציה: אני חושבת שאם לאדם יש כאב גרון, והוא הולך לבדוק אותו אצל רופא/מטפל - הוא כבר מבקש את המידע. ייתכן שאין זה המידע שלו הוא ציפה/קווה לקבל - אולם הוא ללא ספק שאל שאלה. זה שאין באפשרותו לערוך צילום רנטגן, או לחוש בעצמו את המתרחש בגופו, לא אמור לתת למי שיש ביכולתו לאבחן אותו את ההחלטה האם לתת לו את התשובה על שאלה ששאל - כי אם זו החובה שלו מתוך עיסוקו. אני שמחה שהמצב השתנה מכפי שהיה בעבר! ולסיום: אין מודעות ללא מודעות לכך שאני יכולה למות בכל שניה. כולל בשניה ה ז ו. כאשר אהיה מודעת באמת בכל רגע לכך שאני עומדת למות (בכל מקרה) ואולי בשניה זו ממש, אני וחיי יהיו שונים לאין שיעור.
 
טליה יקרה

אני רוחש כבוד עצום למי שיש בידו את מה שלך כבר יש: הסקרנות לחיים גדולה מהאגו. התחלת עם ציניות וקנטרנות ומשמצאת בדל ערך בזולת הנחת לציניות למען הסיכוי לרוות את הצמא. בהודעה אחרת שלך ביקשת דוגמא לוויתור, והרי לך וויתור נפלא. ולעניין הודעה הזאת: הביטי נא אל אנשים שהלכו בדרך שנים לפנינו (כלומר מבוגרים או זקנים) בכמה מהם מפעמת עדיין חדוות החיים? הביטי בזוגות שנישאו בלהט אהבה, כמה מהם מתחממים בחומה אחרי מספר שנים? הביטי בעיניהם של הנהגים ברמזור בדרכם לעבודה, על כמה מהם תראי את הברק של ההולך לקראת מפגש מרתק עם ייעודו? האם מישהו מהם שאל את עצמו (כשהיה צעיר והביט על המבוגרים) מה עלי לעשות כדי לא להיות מת חי כמוהם בעוד כמה שנים? אני בספק. כי כולנו מעדיפים את ההדחקה "לי זה לא יקרה" כי מה שעוד לא קרה (גם אם וודאי הוא) אינו קיים במצב חיים ללא מודעות. מודעות אינה יידע. מודעות אינה לקט של נתונים על עצמך. היא אינה מה שאת חושבת. היא אינה מה שאת מאמינה. היא אינה קיימת - היא מתקיימת, משרתת ונעלמת. מודעות היא מצב בו אנו קשובים לרחש החיים המבעבע ע כ ש י ו. כל ידע קודם מונע את היכולת להקשיב לו (כולל הידע שזה עתה נאמר...) אז מה עושים לעזאזל ??? לפני מה עושים הרי לך כמה הצעות למחשבה: מודעות אינה ניתנת לשמירה ואיחסון (גם אהבה לא) מודעות אינה מצב עדיף (גם אהבה לא! אם תרצי אסביר גם את זה) מודעות אינה תשובה לשאלה היא שאלה בפני עצמה. ומה עושים? במקום לחפש מפלט ומבצר להסתתר, ללמוד לחיות תחת כיפת השמיים. במקום לצבור יידע שאמור להביא אותנו לאיזה קו סיום, לחיות כל רגע כקו סיום (והתחלה) ללמוד לסלוח בלי סיבה לחשוף את השקרים שלנו ולא להסתירם. לפטור את אהובי מהצורך לעשות משהו כדי להיות נאהבים ולהטיל על עצמנו את האחריות להיותם נאהבים. (הכי קשה) בקיצור, נסי להפוך כמעט כל מה שאת יודעת על פניו ותגלי המון על עצמך, על אחרים, על החיים ועל אהבה. כמעט כל יידע שרכשת בחיים נשתל בך על ידי מי שרצה ליטול את חרותך כדי שחייו שלו יהיו כפי שהוא רצה אותם. (וכך עשית גם את). אחרי שתתחילי להשיל קליפות תגלי מדוע עיניהם של הנהגים ברמזור כבויות, ואל תבואי אלי בטענות אם יכאב קצת לגלות... והשיר הזה אומר הכל: הו קופרניקוס הצל כבה והשמש נותרה בבדידות מכאיבה דרך צלחה
 

L i z a r d

New member
הודעותך מעניינות, תודה.

יש לי שאלה, קראת ספר כלשהו של קסטנדה? בתפיסה שמוצגת שם יש קווים מקבילים לחלק מהדברים שאתה אומר, לדוגמה "לחיות כל רגע כקו סיום (והתחלה)", בתפיסת שם היא המודעות למוות וחיים בהכרה שבניה הבאה אנחנו עלולים למות. וכך המוות גם משמש כיועץ.
 
קראתי הכל

קראתי הכל ידידי, הייתי בכל המקומות, לחמתי את כל המלחמות טבלתי בים הגדול עשיתי את כל הטעויות והאמן לי: הכל חארטה. יש רק אניואתה ורק מה שבינינו וכל השאר פרנסה לכותבים ומולים זריזים (וגם הספר שלי שעומד לצאת מודה לפחות שזו האמת.)
 

L i z a r d

New member
תמיד יש מה ללמוד.

אני מסכים שאנחנו אלו שמלמדים את עצמנו, שחשוב להיות ביקורתיים לגבי כל דבר ש"מלמדים" אותנו. יש ממה ללמוד ממי ללמוד, לא? יש תועלת בידע של אחרים, אם נלמד את עצמנו מתוכו.
 
לטאה יקרה

אתה כנראה לא קראת היטב את ההודעה שלי. 1.איפה אני אמרתי שאנו מלמדים את עצמנו? זו אחת החארטות שבלעת בדרך. אחד המיתוסים המטומטמים של הניו אייג´. בשבילך אני אומר באופן מפורש: אין דבר כזה! אדם לא מלמד את עצמו! (למדתי את זה בעצמי) 2.ואיפה שמעת שאני אומר שצריך להיות ביקורתיים: הביקורת היא זו שמונעת ממך ללמוד !! אם יש מה ללמוד ממישהו זה רק על ידי התמסרות טוטלית נטולת ביקורת. 3.ויש תועלת בידע של אחרים אם אתה רוצה לעשות את מה שהם עושים ולהיות מה שהם. אבל אם אתה רוצה להיות מה שאתה, אין כל תועלת בידע של אחרים. עכשיו אמור לי אם אתה רוצה להמשיך ללמוד משהו שיכול לפקוח את עינייך או שאתה עדיין רוצה להמשיך לשחק בחיפוש הסכמות ומכנים משותפים. הערה: ההודעה הזאת נכתבה באופן בוטה וחריף כדי לאפשר לך לטעום קמצוץ קטן ממה שיחכה לך בדרך הלוחם אם אי פעם תחליט באמת להלך בה. בינתיים אתה יכול להמשיך לשחק בכאילו כי זה מעביר את הזמן בכייף (ומה רע בזה?)
 

L i z a r d

New member
כמה הערות.

אך פעם לא נמשכתי ל"קסמי" הניו אייג´ מיסטיקה וכדומה, ומעולם לא בלעתי דברים בדרך שאתה מתאר. אני אישית לא התחברתי לנוסחה הזאת של ההסכמות. לא קראתי את הספר. אבל - אני קורא פה אם אני רואה משהו שמעניין אותי וגם אצטרף לדיון שמעניין אותי, בדיוק כמוך. אני לא משחק בלהעביר את הזמן בכיף. שמתי לב שאתה מניח הנחות, שמתבררות כלא מדויקות ביחס לכותבים. "הסכמות הסכמות" אול תאמר, אבל אני פשוט חושב שלהניח הנחות שלא מבוססות על עובדות זה לא יעיל.
 
?????????

לא מצאתי שום ציניות וקנטרנות בהודעות של טליה. אפילו לא בדל. בינתיים דומה שהיא מפנה אליך שאלות אמיתיות ומתעלמת ממה שנדמה לי כמו עקיצות מרירות בהודעותיך. האם תרכין את ראשך ותלמד משהו מטליה? כתבת שאתה רוחש כבוד עצום למי שהסקרנות לחיים גדולה מהאגו. אז מה איתך?
 
נשגב מבינתי

זה כבר ממש נשגב מבינתי: אני מדבר עם טליה ואתה מחליט מה אמרתי ומה היא אמרה, מה אני הבנתי ומה היא התכוונה. אח"כ אתה מבקש ממני להרכין ראש (בפני טליה???) ומה זה בדיוק יעשה לך? ולמה בדיוק אתה צריך את ראשי מורכן? ומה בדיוק א ת ה רוצה? טוב אז אולי השם שבחרת נותן כיוון לפתרון כל השאלות: "כולנו אחד" אתה מדבר בשם כולם. (מתי קיבלת בדיוק את המינוי הזה?) ועכשיו אחרי שירדתי עלייך כי ממש עיצבנת אותי, אני מבקש את סליחתך ומבטיח לא לעשות את זה יותר. (דרך אגב, ייתכן, רק ייתכן, שאתה פשוט לא מבין בכלל מה קורה פה) בשם עצמי בלבד חיים
 

rainbow too

New member
חיים...

אתה דוגמא מעולה, לאדם שלא שומר על טוהר המילה. לוקח דברים באופן אישי. מניח הנחות. ולא עושה את המייטב שביכולתו להבין את האדם האחר. אחלה אגו יש לך.
 
נכון

הכל נכון 1. מילה היא רק סימן אין בה טוהר ואל תחפש בה שום טוהר. (יש לך רעיון היכן יש לחפש טוהר בכל זאת?) 2. אני לוקח כל דבר באופן אישי ומציע לך לעשות זאת גם. החיים הם דבר מאוד אישי. (אין לך חיים אלא במישור האישי) 3. אגו: גם כאן דייקת. אגו הוא צילו של האדם. גובהו תלוי בגודלו של האדם ובזוית האור שאתה מטיל עליו. אם אתה מטיל אור ממקום נמוך, הצל המתקבל מאוד גדול... לגבי מימדי שלי אינך יכול לעשות מאומה אבל לגבי הגובה ממנו אתה מטיל את אורך - יש, גם יש הרבה מה לעשות. 4. אינני עושה את המיטב להבין את האדם האחר. הבנה היא ממש לא התחום שאני מנסה לטפח. יש משהו גדול יותר מהבנה. (יש לך מושג מהו?)
 
הבהרה אחת ושלוש שאלות

1. הכוונה לשימוש במילה לא במילה עצמה. 2. מה ז"א לקחת כל דבר באופן אישי? 3. מה ז"א הגובה שממנו אתה מטיל את הצל במקרה של האגו של מישהו אחר? אתה מתכוון לזה שכשהאגו של מישהו גדול אז גם האגו של האחר ייראה לו גדול? 4. מה התחום שאתה מנסה לטפח? אולי קשב להווה? לרגע הנוכחי?
 
תשובה אחת ושלוש הבהרות

1. מילים: הבנתי בדיוק למה כוונתך. השימוש שלי במילים הוא מדויק וישיר ואני מחוייב רק לזה. טוהר המילה בעיני היא רק דרגת האותנטיות שהיא מבטאת. לפני שיש אותנטיות כל השאר הוא רק אילוזיה של תקשורת. 2. כל מה שאנו לוקחים באופן אישי מגדיל את מרחב הקיום שלנו. חוויית החיים היא המגרש האישי בלבד. מי שכאבו הפרטי גדול אינו יכול להכיל את כאביו (ושמחותיו) של הזולת. רק מה שאנו לוקחים באופן אישי הוא "שלנו" ויש לנו עניין בו. לא לקחת באופן אישי היא מפלט שיתרונו מפוקפק ומחירו כבד. 3. ככל שאדם בעל יכולת אישית (הבאה לידי ביטוי והכרה) הוא "גבוה" יותר. האגו הוא חלק מאתנו בדיוק כמו הצל. אדם "גבוה" מטיל צל גדול אבל אורכו וגודלו של הצל תלוי גם בנקודה ממנה אתה מתבונן (מקרין את ההסתכלות שלך) על האדם. אם אתה מקרין ממקום שפוף ונמוך, אתה תראה צל (אגו) ארוך ומאיים אולם ככל שתקרין אור מנקודה גבוהה יותר (הייה גם אתה ,גבוה") יילך הצל ויקטן (אולם לא האדם) ברוב המקרים אנשים מתמודדים עם האגו (צל) של הזולת על ידי נסיון להנמיך את האדם המטיל את הצל ולא על ידי הגבהת מקור האור. 4. אני לא מנסה לטפח מאומה. אני חי בעולם בצורה הכי מלאה ואותנטית שאני יכול ומבקש לפגוש אנשים שהם בדיוק כאלה כי רק מפגשים אותנטים ומלאים עושים לי את זה. נעמה לי כנות שאלותיך ונהנייתי להשיב אני מקווה שתהנה לקרוא את תשובותיי חיים
 

rainbow too

New member
היי חיים.

לדעתי בלבד, אתה לא מקבל את ארבעת ההסכמות מתוך בורות(אפילו לא קראת את הספר). כמו שאני אשלול את הפורום שאתה מנהל בלי לראות מה קורה בו. ולמעשה אני מאמין שאתה כן מקבל אותם...רק אדם שדופק את ראשו בקיר לא יקבל את ארבעת ההסכמות המופלאות הללו (ראה דוגמא את השותפה שלי) כל ערב דופקת את הראש בקיר ולמה? בגלל שהיא לא תמיד שומרת על טוהר המילה, לוקחת לרוב הכל באופן אישי, רוב הזמן מניחה הנחות, ושופטת את עצמה בחומרה על מעשייה. היא פשוט כמוך, טוענת שהיא לא מקבלת את ארבעת ההסכמות, ומקבלת אותם כשהיא רגועה(גם בלי שהיא תהייה מודעת לכך). גם היא וגם אתה תוקעים לעצמכם גול עצמי. לגבי משהו גדול יותר מהבנה? מ..תשכיל אותי בבקשה.
 
מציאות

עובדה- הוא מניח הנחות שגויות על הכותבים. עובדה- הוא חכם. עובדה- הוא חושב שארבע ההסכמות הם שטויות. {שלושה ציטוטים מתוך "ארבע ההסכמות הספר המלווה":}
"כל הסובבים אתכם הם ראי שעתיד לשקף את פצעיכם. כל מה שמגיע ומאפשר לכם לדעת היכן פצעיכם נמצאים עושה לכם טובה גדולה."
"כל מי שמרגיז אתכם נעשה לראי הטוב ביותר, הדרך הטובה ביותר שבה תמדדו את האבולוציה שלכם."
"אם מישהו מתנגד או חוסם אותנו, אנחנו פשוט מסיטים את תשומת הלב שלנו כדי להחזיר לעצמנו את הרצון החופשי שלנו. היכולת הזאת היא המייחדת את אדון החלומות."
 
למעלה