כמעט
אני גוהר מעלייך. בוטש, חובט בתוכך. ואת כולך, עוטפת את כולי, ברכות ובחום שלך. את בעצם כמעט לא נעה, כמעט לא עושה שום דבר, חוץ מלקבל אותי, להכיל אותי, לספוג אותי. כמעט. הרגליים שלך כרוכות סביבי, כפות הידיים שלך פרושות על הישבנים שלי, והמבט שלך - חודר, בוער, מרוכז - בי. בלי לעשות (כמעט) שום דבר – את מפעילה אותי. אפילו האגן שלך לא נע. כאילו רק בכוח המחשבה, אפילו לא מחשבה – רק בכוח התשוקה שלך, שעוברת אליי – דרך המבטים שלך, דרך כפות הידיים, דרך השפתיים, כשאני רוכן אלייך, לנשק אותך, דרך הלשון שלך, שעטופה בשפתיים שלי. דרך הגניחות הגרוניות שנפלטות ממך, מדי פעם, שמעבירות צמרמורת בכל הגוף שלי, מהאזניים ועד כפות הרגליים. ואני הודף, ונחבט, חזק, בכוח, עמוק בתוכך, מזיע, אדום ממאמץ, גונח, נאנק, עוצם ופוקח עיניים, מנשק, מלקק, נושך, והמבט שלך זוהר אליי. "עוד!" את אומרת לי בלי מילים, "חזק! כן!" "עכשיו!" את פוקדת, בלי להשמיע קול. אני רואה את זה במבט שלך, מרגיש את זה, ברטט הסמוי של הגוף שלך תחתיי, סביבי. "עכשיו!", המבט שלך מתחיל להתערפל. גל של חום ושל אור, זורם – מתוכך לתוכי, ופעימות של עונג ושל אושר, מתפוצצות בי. אני מתפוגג, וזורם עמוק לתוכך. עכשיו שנינו, עוצמים עיניים, גם את, אבל אני עדיין רואה אותך – מבפנים. שומע את האנחות שלך, את הנשימות הכבדות שלך, בתוך האוזן. נמס בתוכך, חם, מבעבע, זורם בתוך הגוף שלך.
אני גוהר מעלייך. בוטש, חובט בתוכך. ואת כולך, עוטפת את כולי, ברכות ובחום שלך. את בעצם כמעט לא נעה, כמעט לא עושה שום דבר, חוץ מלקבל אותי, להכיל אותי, לספוג אותי. כמעט. הרגליים שלך כרוכות סביבי, כפות הידיים שלך פרושות על הישבנים שלי, והמבט שלך - חודר, בוער, מרוכז - בי. בלי לעשות (כמעט) שום דבר – את מפעילה אותי. אפילו האגן שלך לא נע. כאילו רק בכוח המחשבה, אפילו לא מחשבה – רק בכוח התשוקה שלך, שעוברת אליי – דרך המבטים שלך, דרך כפות הידיים, דרך השפתיים, כשאני רוכן אלייך, לנשק אותך, דרך הלשון שלך, שעטופה בשפתיים שלי. דרך הגניחות הגרוניות שנפלטות ממך, מדי פעם, שמעבירות צמרמורת בכל הגוף שלי, מהאזניים ועד כפות הרגליים. ואני הודף, ונחבט, חזק, בכוח, עמוק בתוכך, מזיע, אדום ממאמץ, גונח, נאנק, עוצם ופוקח עיניים, מנשק, מלקק, נושך, והמבט שלך זוהר אליי. "עוד!" את אומרת לי בלי מילים, "חזק! כן!" "עכשיו!" את פוקדת, בלי להשמיע קול. אני רואה את זה במבט שלך, מרגיש את זה, ברטט הסמוי של הגוף שלך תחתיי, סביבי. "עכשיו!", המבט שלך מתחיל להתערפל. גל של חום ושל אור, זורם – מתוכך לתוכי, ופעימות של עונג ושל אושר, מתפוצצות בי. אני מתפוגג, וזורם עמוק לתוכך. עכשיו שנינו, עוצמים עיניים, גם את, אבל אני עדיין רואה אותך – מבפנים. שומע את האנחות שלך, את הנשימות הכבדות שלך, בתוך האוזן. נמס בתוכך, חם, מבעבע, זורם בתוך הגוף שלך.
