הדבורה מאיה
New member
כמעט צהריים...
לא אכתוב הרבה כי אני לא בשיאי כרגע... אבל אני כבר יגולה לקרוא ולתקן את הטעויות(!) מצטערת שנעלמתי לכם כה פתאום. לא מרגישה כלכך טוב אבל אל תדאגו..אני אחזור ובמהרה. רוצה לאחל לכולכם שיהיה יום טוב הכי שאפשר. שתמצאו את הכוחות להתמודד עם כל הקשיים והמכשולים ושתצליחו למצוא את פיסות האושר המחכים לנו לאורך היום הארוך. כמו כן רוצה לברך את אלו שחזרו אליונ...מראונת ולירן שלא כתבה הרבה זמן. ולא רק אותן...את כולכם. וגם את הבנות החדשות שהשאירו את חותמן בפורום - פלג^ר ונושנושית היפיפיה. מקווה שתמצאו את מקומכן במהרה...ושתשארו כאן איתנו. סתם סיפורון קצרצר שקרה לי עכשיו... הייתי במרפאה ואחת האחיות אמרה לי שהיא רוצה לנער אותי שאראה את הטוב שישנו...כל מה שיכולתי לומר לה היה ``כן...אני יודעת`` ו``אסור לוותר...אני מניחה``. לאחר מכן חשבתי לי עד כמה אנשים מבחוץ...או אנשים שאינם בקשר עם כאלו הסובלים מבעיות אכילה...אינם מבינים את עומק הבעיה. את כל הכאב הזה שלפעמים נראה כבילתינ סבל... את הסבל הבילתי מתפשר המלווה אותנו יום יום...שעה שעה..דקה דקה. את הקושי האדיר הזה שלא לוותר ולהמשיך קדימה למרות הכל. מבחוץ רואים רק את הדברים המעשיים...את הסימנים החיצונים אותם יכולה לראות העין. ואין זה פחות חשוב...זה חשוב מאוד. אבל זה לא הכל. יקירם שלי...הפורום הזה מראה את כל מה שבפנים. וזו היא הגדולה שלו...אנחנו קוראים האחד את השני. ולא דרך העיניים והמראה החיצנוי שיכול להטעות ואכן עושה זאת הרבה פעמים. התמיכה כאן כלכ ך חשובה... האהבה האין סופית והבילתי מתכלה... הקבלה וההבנה את הקושי אבל יחד עם זאת המלחמה והמאבק העיקש יחד והידיעה שאנו לא לנוותר...לא לעצמנו ולא לאחרים היקרים לנו כל כך. כל כך חשוב שנהיה כאן האחד בשביל השני בשעת הצורך. ואני כותבת זאת למרות שאני יודעת שאני לא כאן עכשיו לחבק ולתמוך ולעודד. ואני מצטערת על כך...ומבטיחה שזהל זמן קצר. רק שתדעו שאני כן כאן...גם אם רק קוראת. אתם כלכ ך חשובים ויקרים לי שאני לא יכולה לעזוב. אז בזאת אני שולחת לכם את כל הכוח שנשאר לי... את כל האהבה שלי שאולי תתן לכם קצת כוח להמשיך למרות הקושי. בבקשה אל תוותרו...לא לעצמכם ולא לחברים. כולנו כאן בכדי להתמך ולתמוך...אל תתבישו לבקש עזרה בשעת הצורך. אני יודעת שקשה אבל צריך להמשיך ולהביט קדימה. אוהבת אותכם...כל אחדו אחת. ותמיד כאן בשבילכם גם אם כרגע לא כותבת הרבה. אני. יצאה לי מגילה... סליחה...הכל מאהבה.
לא אכתוב הרבה כי אני לא בשיאי כרגע... אבל אני כבר יגולה לקרוא ולתקן את הטעויות(!) מצטערת שנעלמתי לכם כה פתאום. לא מרגישה כלכך טוב אבל אל תדאגו..אני אחזור ובמהרה. רוצה לאחל לכולכם שיהיה יום טוב הכי שאפשר. שתמצאו את הכוחות להתמודד עם כל הקשיים והמכשולים ושתצליחו למצוא את פיסות האושר המחכים לנו לאורך היום הארוך. כמו כן רוצה לברך את אלו שחזרו אליונ...מראונת ולירן שלא כתבה הרבה זמן. ולא רק אותן...את כולכם. וגם את הבנות החדשות שהשאירו את חותמן בפורום - פלג^ר ונושנושית היפיפיה. מקווה שתמצאו את מקומכן במהרה...ושתשארו כאן איתנו. סתם סיפורון קצרצר שקרה לי עכשיו... הייתי במרפאה ואחת האחיות אמרה לי שהיא רוצה לנער אותי שאראה את הטוב שישנו...כל מה שיכולתי לומר לה היה ``כן...אני יודעת`` ו``אסור לוותר...אני מניחה``. לאחר מכן חשבתי לי עד כמה אנשים מבחוץ...או אנשים שאינם בקשר עם כאלו הסובלים מבעיות אכילה...אינם מבינים את עומק הבעיה. את כל הכאב הזה שלפעמים נראה כבילתינ סבל... את הסבל הבילתי מתפשר המלווה אותנו יום יום...שעה שעה..דקה דקה. את הקושי האדיר הזה שלא לוותר ולהמשיך קדימה למרות הכל. מבחוץ רואים רק את הדברים המעשיים...את הסימנים החיצונים אותם יכולה לראות העין. ואין זה פחות חשוב...זה חשוב מאוד. אבל זה לא הכל. יקירם שלי...הפורום הזה מראה את כל מה שבפנים. וזו היא הגדולה שלו...אנחנו קוראים האחד את השני. ולא דרך העיניים והמראה החיצנוי שיכול להטעות ואכן עושה זאת הרבה פעמים. התמיכה כאן כלכ ך חשובה... האהבה האין סופית והבילתי מתכלה... הקבלה וההבנה את הקושי אבל יחד עם זאת המלחמה והמאבק העיקש יחד והידיעה שאנו לא לנוותר...לא לעצמנו ולא לאחרים היקרים לנו כל כך. כל כך חשוב שנהיה כאן האחד בשביל השני בשעת הצורך. ואני כותבת זאת למרות שאני יודעת שאני לא כאן עכשיו לחבק ולתמוך ולעודד. ואני מצטערת על כך...ומבטיחה שזהל זמן קצר. רק שתדעו שאני כן כאן...גם אם רק קוראת. אתם כלכ ך חשובים ויקרים לי שאני לא יכולה לעזוב. אז בזאת אני שולחת לכם את כל הכוח שנשאר לי... את כל האהבה שלי שאולי תתן לכם קצת כוח להמשיך למרות הקושי. בבקשה אל תוותרו...לא לעצמכם ולא לחברים. כולנו כאן בכדי להתמך ולתמוך...אל תתבישו לבקש עזרה בשעת הצורך. אני יודעת שקשה אבל צריך להמשיך ולהביט קדימה. אוהבת אותכם...כל אחדו אחת. ותמיד כאן בשבילכם גם אם כרגע לא כותבת הרבה. אני. יצאה לי מגילה... סליחה...הכל מאהבה.