כמעט סוף שבוע...
או בעצם אפשר להגיד שסופהשבוע כבר הגיע, אבל זה מוקדם מדי לפתוח שירשור שבת שלום
אז איך עבר עליכם השבוע ומה התוכניות לסופ"ש? אני הייתי במילואים. כן, יש כאלה שעושים את זה, ואפילו נהנים. ומה רע בחבורת חיילים צעירים מסוקסים ומזיעים...
זו הבעיה במילואים. אתה גדל בעוד שנה והם נשארים בני 19... אבל מה אגיד לכם, הנוער של היום זה לא הנוער של הלילה... איזה גופות יש שם. מה מאכילים אותם??? ובהתחשב בזה שהטבח של היחידה הספציפית הזו הוא שף קונדיטור במקצועו (שעבד במסעדות 3 כוכבי מישלן - אלוהים בשביל מה הוא התגייס?!?!?!), אז דיאטה זה לא! ואיזה סוסונים.. בתקופה הכי טובה שלי לא נראיתי ככה... אבל כל זה היה כמובן בגדר "לראותם בלבד". ההומו האחרון (והראשון שידעתי עליו) ששירת שם כמעט הרס לי את החיים... אז מאז אני לא מסתבך
שבוע של נופש בכיף, מנותק מהעולם, בלי מיילים, ובלי טלפון נייד. מי היה מאמין. אפילו בחו"ל אני מחובר כל הזמן. מה אגיד לכם... פשוט תענוג! מומלץ לנסות את זה מדי פעם. את הניתוק. ועכשיו, כשיום חמישי מסתיים, והאפרוח שלי מתרוצץ כאן בבית, והבישולים של שבת עושים ריחות, הגיע הזמן לתכנן את הסופ"ש. אלא אם יוסף ירים את הכפפה (כן, שוב. עוד לא התייאשתי) אז אני אוכל ארוחת שישי לבד בחושך....וטרם החלטתי מה. כדורי שוקולד כבר יש... אז צריך מנה עיקרית וראשונה ואולי גם תוספת. רעיונות? תומריקו, קראתי את הודעתך בעיון רב. אמנם לא הגבתי, וזה לא כי אין לי מה להגיד. תמיד יש לי. אבל אני חושב שפורטי וגם איתיוש אמרו דברים נכונים (וגם כל השאר כמובן, הרי אם בופיק אני לא אסתבך...). אדם לוקח את חייו לאן שהוא רוצה. החיים הם לא המכתיבים את הדרך. אני לא בעד החיפוש באובססיביות של זוגיות, אני מאמין שהיא תגיע בזמן הנכון. אנחנו עוד מעט 5 שנים יחד. שלושה חודשים אחרי שהתחלנו לצאת בעלי אמר לי שזה לא מתאים לו. שהוא לא רוצה זוגיות. נו אז הוא אמר. אז נפרדנו. ל 24 שעות... ואז חזרנו. ואחרי שנתיים שוב.. ושוב 24 שעות (או פחות) ואז חזרנו. וככה זה קורה מדי פעם... ואנחנו חוזרים. ו"לא מתאים לו זוגיות" והוא ממשיך. זה לא שלא מתאים, זה הפחד מהמחויבות. וככה לצערי עוד הרבה אנשים סטרייטים והומואים בלי הבדל. ובעלי יודע שטוב לו, וזוגיות זה כן הוא, אבל לפעמים הוא מפחד מזה. הוא למד להתגבר על הפחד. אני מאמין שיום יבוא וגם אתה תמצא זוגיות. זה רק עניין של זמן. לפעמים גם צריך להלחם על הזוגיות הזו - וזה שווה! ולעניין דן לחצמן שהופיע בכתבה. כמו הרבה הומואים אחרים גם הוא בחר לחיות לבד. זה לא שלא רוצים אותו. נתנו פן אחד בלבד בכתבה (לצערי). מה שניסתה אושרת קוטלר להראות זה שגם בקהילה הדורשת סובלנות כלפי האנשים "השונים" - יש חוסר סבלנות כלפי האשנים השונים החיים בתוכה וביחוד המבוגרים. נאמר כבר על ידי אנשים אחרים כי מעל גיל 30 אתה משול למת (אצל הומואים). רוצה דוגמא מאוד מפורסמת לזוגיות הומואית תל אביבית? סטפן בראון! לא זוכר את שם זוגו, אבל עשו על זה סרט. לא חשוב שיש שם עוד כמה אלמנטים "בעייתים" כמו המשפחה של סטפן בראון, והתקופה, אבל הנה לך זוג שחי יחד "עד שהמוות יפריד ביננו". שיהיה סופש כייפי לכולם!! הלילה יש לילה לבן בתל אביב. לא יודע מי הולך, אבל תהנו!