כמעט נגמר.. איך היה?

נירה63

New member
נפלא!!!יומיים של חשבון עם הנפש...

מנוחה ללוחם...היה לנו נפלא, נהדר, חבל שאין פעמיים בשנה יום כיפור.
 
אני הייתי חותם על כיפור אחת לחודש.

מתאים מאוד לעצור את העולם ולרדת לזמן מה מהמרוץ המטורף של החיים המוביל ממש לשום כלום.
 

צלליתה

New member
עכשיו כבר נגמר לגמרי

בבית שלידי יש בית כנסת מאולתר באחת הדירות. די, נגמר, הכל כמו רגיל. היה כבר השופר, היו התפילות המסיימות. אצלי הארוחה מתבשלת ומחכה לילדים. כל שנבקש לו יהי ברדיו. השנה שאלהים יבקש סליחה ממני אני לא זוכרת ממי שמעתי את זה לראשונה - אבל זוכרת בברור שזה היה אדם שעבר טרגדיה אישית בסדר גודל שהדעת לא תופסת. השנה נראה שהאמירה הפכה לנחלת הכלל וכמעט ואין פורום שבו מישהו קם ובא בדרישות לאלהים. אז מה נראה לכם? הוא היה בתפוז או בואללה?? לא הייתי מתרגשת מזה כלל לולא אמר לי את זה איש שאני מכירה משנים. שהשנה אלהים יבקש ממנו סליחה. ורבעק, האיש הזה אולי לא מאושר, אבל רחוק מרחק רב מטרגידה. חי בנשואים משמימים עם אישה מרירה ומוזנחת, ילדים חצופים ותובעניים, עבודה בטוחה עם משכורת בינונית. על מה בדיוק אלהים אמור לבקש סליחה? שאלתי אותו, ולא קבלתי תשובה. מסתכלת דרך החלון, מכוניות כבר נוסעות. כולם ממהרים לאכול אצל האחרים. עולם כמנהגו נוהג.
 

גריפון

New member
הרבה אנשים מדברים אל ועל אלוהים

בפמיליאריות מבישה, כאילו אכל איתם מאותו המסטינג, כאילו הם משלמים לו משכורת, כאילו הוא חייב להם משהו. באופן אבסורדי לגמרי, דווקא בין דתיים מתגלה חוסר אמונה באלוהים במימדים נוראיים. נראה שהקפדה על המצוות הפולחניות למיניהן מסתירה לעיתים קרובות אפיקורסות מוחלטת. רק מצוות של בין אדם לחברו מצביעות בעיני על אמונה שלמה. הייתי מסכים להצעה של מחש: יומקיפור אחד לחודש - מתאים לי. אפילו שנים. והשנה לא הרגשתי כלום מהכיפור הגדול והנורא הזה. אפילו לא יצאתי לרכב על האופנים. מעלש. עוד שנה.
 
אמרת אמת מוחלטת והתעלמת ממנה.

אלוהים הוא הרי המצאה שלנו ומן הגרועות שידעה האנושות. למה לא לבוא בדרישות לאלוהים? כדתי לשעבר (עד כיתה ג'), אני יכול לומר שאין דבר כזה אמונה. יש חינוך להאמין ולקיים מצוות. ברגע שזה נגמר, נגמרת האמונה. רק אחד מאמין באמת: הראל מויאל. הוא יודע הרי שה-SMSים לא היו לטובתו באמת. זה היה אללה.
 

noa128

New member
אכן זילות איומה, כמו כל עדר שמכבד

את עצמו - אחד קורא לשמיים את מצוקתם של הראויים לרחמים וחמלה, וכל השאר גועים אחריו בלי לדקדק או לפשפש בציציותיהם.
 
העניין הוא שלפשפש בציציות זה בערך

העניין היחיד עליו מקפידים הדתיים. כל השאר עיסוק במקום עבודה.
 

פּרפרית

New member
היה...נגמר...בעסה!

אנחנו עשינו מרטון סרטי ווידאו של הילדים (סרטי בית "רועדים" כאלו), איזה צחוקים הלכו פה...
 
לפחות פעם בשנה עושים איזשהו מרתון

בלי להזיע. צריך באמת לקבוע עפ"י חוק כל חודש שביתה מכל מלאכה.
 

גריפון

New member
מחש, באלוהים, נשארת דוס כמו שהיית!

אותה פנאטיות, אותה חד-מימדיות, אותה ידיעת-הכל הגוברת על הכל, אותה ראיה צרה של המציאות... התפיסה הדתית - כל דת שהיא - את האלוהים אינה התפיסה היחידה, ואפשר להאמין בו גם בדרכים אישיות, פרטיות לחלוטין. אני שמח שאנחנו בהסכמה מלאה לגבי ענין הציציות. אוך, איך שהם אוהבים את כל הטקסים, אלה. מזה אוהבים, מ-כ-ו-ר-י-ם. כאילו שחייבת להיות סתירה בין מצוות של בין-אדם-למקום לאלה של בין-אדם-לחברו. ואנחנו לא מדברים כאן על כלל הדתיים, נכון? פגשתי לא מעט יהודים (ויהודיות) דתיים שמגשימים את האמונה שלהם באופנים מעוררי אהבה והתפעלות גדולה. ו... אני חייב להגיד את זה... וואללה אני שמח שאתה כאן. רק שלא תברח כעת בגלל שאמרתי לך את זה!
 

גריפון

New member
(וזו התייחסות לאו דווקא

לפוסט האחרון שלך, אלא דווקא לאלה שלפניו.)
 
לא מבריחים אות כל כך בקלות. מעולם

לא הייתי ממש דוס. רק בקרתי באתרים דתיים: בית ספר דתי, בית כנסת...
 
למעלה