כמו שאתם רואים
הגעתי לעבודה מוקדם... ככה יש זמן לפתוח דואר, להתעסק בניירת ובעניינים שדורשים קצת שקט ו... לפגוש את צוות הניקיון שבדרך כלל נעלם עד 8:00. ולמה אני מספרת לכם? או! הבוקר, איך שפתחתי את חדרי פגשתי את רוזה. "שלום יעל" כך היא "מוקדם באת היום" "נכון... את יודעת שאני לא אוהבת לשבת בפקקים של הבוקר... ומה שלומך?" "אוי" [בדרך כלל סימן מבשר רעות] "אל תשאלי" [כבר שאלתי damn-it!] "הייתי אצל האורטופד..." אני נזכרת שיש לה בעיות ברגליים, ושואלת: "באמת, רוזה - איך הרגליים?" "מה ני'יגיד לך, יעל - הרגלים שלי על הפנים" היה קשה לשמור על ארשת רצינית, יען כי צץ במוחי דימוי ויזואלי בלתי אפשרי בעליל. עד עכשיו אני צוחקת........
הגעתי לעבודה מוקדם... ככה יש זמן לפתוח דואר, להתעסק בניירת ובעניינים שדורשים קצת שקט ו... לפגוש את צוות הניקיון שבדרך כלל נעלם עד 8:00. ולמה אני מספרת לכם? או! הבוקר, איך שפתחתי את חדרי פגשתי את רוזה. "שלום יעל" כך היא "מוקדם באת היום" "נכון... את יודעת שאני לא אוהבת לשבת בפקקים של הבוקר... ומה שלומך?" "אוי" [בדרך כלל סימן מבשר רעות] "אל תשאלי" [כבר שאלתי damn-it!] "הייתי אצל האורטופד..." אני נזכרת שיש לה בעיות ברגליים, ושואלת: "באמת, רוזה - איך הרגליים?" "מה ני'יגיד לך, יעל - הרגלים שלי על הפנים" היה קשה לשמור על ארשת רצינית, יען כי צץ במוחי דימוי ויזואלי בלתי אפשרי בעליל. עד עכשיו אני צוחקת........
