כמו פעם או שלא

ענתי44

New member
כמו פעם או שלא

עבר עליי יום עצוב רגשית. משהו אישי. הרגשתי איך שהעצב זוחל בתוכי ומציק. נשכבתי על הספה, תמוד לכסא של אמא ( היום העברנו את מיקומו רחוק יותר מאימת המזגן ) שמתי ראש כמו פעם בילדות כשהייתי באה ושמה ראש על אמא. והיא היתה אומרת את הדבר הנכון שהצהיל חזרה את ליבי ולאחות את הלב השבור מאהבה. אהבתי את מגע ידיה החמות על ראשי. היו לה ידיים חמות שמזרימות לנשמתך אנרגיה חיובית. היא לקחה את ידי בשתי ידיה. הידיים החמות החזיקו בידי כמו פעם. רק לנתנאל היו ידיים חמות ומלאות אנרגיה חיונית וכמו אמא לב הומה אהבה. כמו פעם אבל כל כך לא. לא רק שלא אמרה לי את אותם דברי חוכמה שלה, ולא הקשיבה למה שפגע בנשמתי , היא אפילו לא הרגישה שאני עצובה. לא הרגישה בדמעות שנשרו ממני והכתימו את הכותונת. ויותר משהעבירה לי בידיה החמות כוח ואמפתיה דומה שהיא שאבה את זה ממני. שהיא מלטפת את ידי כמו את הפרווה של הבובת כלב שקניתי לה ששמרה עליה מחלומות רעים. זו ליד זו אמא ובת. רחוקות מרחק שנות אור. ואל העצב נוסף גם עצב הגעגועים. הגעגועים לאמא של פעם.
 
ענתי יקרה, תהיי מאושרת שאמא עדיין שואבת ממך

חופ. זה לגמרי לא פשוט. מבחינה זו, עם כל הנפילה המנטלית של אלפי, היא כל הזמן, למעט רגעים בודדים שהיא כועסת עלי, מגיבה לי.
 

sarale14

New member
געגועים לאמא של פעם- משפט חזק מאוד

לי עדיין אין את האומץ להתרפק על הגעגועים של פעם, בכל יום כל דבר מזכיר לי אותה מה עשינו ביחד כי היינו מאוד קרובות טפלתי בה בטרם המחלה ובמחלה הזו שגמרה אותה לגמרי. כשאת כותבת אני מרגישה את המחנק בגרוני כאילו זו אמי, אני שולחת לך, חיבוק חם ומחר שהייה הרבה יותר ט ו ב. שרהלה
 
כמו שתמיד אנחנו אומרים..

כאן בפורום, החצי כוס המלאה, שהיא עוד מנסה לשאוב ממך... מחר בבוקר כשתקומי ותזכרי ברגעים אלה תהיי מאושרת שהיא עוד רוצה ממך משהו.. הלוואי עלי, חוץ מלהביא ותת לא רוצה כלום.. כשהילדים היו קטנים הם רצוכ"כ הרבה פינוקי, ואילו הוא בתור ילד מגודל לא רוצה כלום, ההפך, היו פעמים שניסיתי ללטף אותו כשהייה לא רגוע, וזה רק הרגיז אותו יותר, וזה ההפך ממה שהיה כל החיים, תמיד חיפש את הליטופים והרגשות ואילו עכשיו כלום אחד גדול.. אז שיהייה לך מחר יום חדש, יום עם שמש מחייכת והמון דברים משמחים שישכיחו את חילוף התפקידים.. לילה טוב!!!!!
 

zs1957

New member
געגועים להורי שהלכו לעולמם

אבי נפטר לפני 17 שנים ואמי לפני שנה וחמשה חודשים. מחר יש אזכרה לחמותי ז"ל 7 שנים למותה יהי זכרה ברוך. גם אליה אני מאד מתגעגעת. היא היתה כמו אמא וחברה לי .אמא טובה לבנה ו,סבתא נהדרת לנכדיה. מחר בערב נעלה לבית העלמין ונתייחד עם זכרה. זהבה
 

zs1957

New member
נכון יענקלה אבל הכאב בלב נותר

ויחד עמו זכרונות וגעגועים עזים. זהבה
 
העיקר שאתן יחד

ענתי יקרה , את צריכה להיות מאושרת שיכולתן לשבת כך יחד ולגעת זו בזו ללא התקפים של אמא, היא היתה רגועה, ואני בטוחה שבתוך תוכה היא חשה את מה שעובר עלייך אך קשה לה להגיב. מי כמוך יודעת שהמחלה הארורה פוגעת ביכולת להביע רגש ולהיות אמפטי. אך כל עוד אמא נהנית מכך שאת מלטפת ומפנקת , קחי זאת בשתי ידיים. מאחלת לך שיהיה יום נפלא , תצאי לעבודה ותמצאי סיפוק גם ממנה ומהים הנשקף בחלון, נשיקות , טובה
 

zs1957

New member
ענתי היקרה מבינה לליבך

גם אני ואחותי עברנו את מה שאת עוברת אבל אצלך זה יותר קשה כי את עמה 24 שעות ביממה. אנחנו היינו באות לבקר כל יום לכמה שעות והולכות הביתה לבעל לילדים ואתה אתה כל היום זה יותר קשה. זהבה
 

אגסיל

New member
ענתי, ליבי איתך

כל כך מבינה אותך, האמא של פעם אמא א', המחבקת התומכת והיודעת הכל, איפה היא היום?? היום אנחנו כביכול הבוגרים והבוגרות של הורינו שהפכו להיות לזקוקים לנו וללטיפים שלנו. תהני מהקירבה שלך לאמך ותנצלי כל יום ויום הרי כל יום שעובר לא יחזור יותר. מאחלת לך רק טוב. בהיותי חדשה כאן אני מרשה לעצמי לשאול - מי זה נתנאל?? סליחה אם התפרצתי לדלת סגורה. שולחת לך חיבוק מחזק. לילי
 

ענתי44

New member
תשאלי את מנשה

אפילו אמא עוד זוכרת את נתנאל למרות הזמן שחלף. אני אענה לך במסר אישי. לילי ועודי וזהבה ולכל מי שכתב כל כך נכון המון תודה. חיזקתם אותי מאוד. וכמו שאמרתם לנצור כל רגע ביחד.
 

אגסיל

New member
ענתי כמו שסיפרתי לאחרונה

כשאני מגיעה לאמא שלי לביקור היא רואה בי את אמא שלה. אבל לפעמים וגם את זה סיפרתי, היא פוקחת עיניים מסתכלת עלי ותופסת אותי בידיים ואומרת ליליקה כמה זמן לא ראיתי אותך, ומחבקת אותי ואנחנו יכולות לשבת כך שלובות ידיים וחבוקות ולהנות מהחום והקירבה. כמה רגעים אחר כך אני כבר שוב אמא שלה או מטפלת שלה או כל מי שלא יהיה רק לא לילי הבת שלה. כמו שכתבתי לך, אני נוצרת את הרגעים האלה כי הם כל כך יקרים לי, אמא א' היתה אישה משכמה ומעלה שידעה להעניק לכולם ובמיוחד לי - אני בת יחידה. כשלי נולדו הבנות העזרה שלה היתה מוחלטת, עשתה הכל עבורנו אפילו על חשבון הנוחיות שלה. היום אני זוכרת ונזכרת ונהנית מניצוצות שצצים מדי פעם בפעם. ענתי, אלה החיים שלנו של כולנו כאן בפורום, אמהות אבות בעלים ונשים, כולנו בסירה אחת, אוהבים אותם מחבקים אותם ובעצם מקבלים אותם כמו שהם באהבה רבה. מאחלת לכולנו שיהיה לנו קל ושיהיו לנו הרבה רגעים נעימים יחד. חיבוק לכולם לילי
 

עודי5

New member
ענתי יקרה!

כמה אני מבינה ומזדהה עם רגשותייך. עצוב כל כך לגלות שאמא השתנתה, מתרחקת או לא תמיד מבינה ומרגישה כמו פעם אבל, ענתי יקרה , בהתחשב במחלה שהאמהות שלנו עוברות אילו רגעים יקרים מפז, הרגעים של מגע, חום אינטימיות עם אמא. אני נוצרת בליבי כל רגע כזה כי אני יודעת שיבוא יום ואתגעגע אליו. התעודדי ענתי, אמא שלך עדיין מחבקת ומלטפת ואני בטוחה שמרגישה ומזדהה וכואבת את העצב שלך. החום הזה בידיים בא מהלב!!!! גם אצל אמא שלי, הידיים חמות כמו פעם וכשאני אוחזת בהן ומנשקת אותן זה אור גדול ורגע שלי ושלה!
 
ענת היקרה מחבקת אותך

באיחור אומנם אבל את יודעת שהכוונה טובה. רק עכשיו נכנסתי למחשב וראיתי את שכתבת. אני שמחה שאת רגועה יותר כעת.המשך יום קל. ממני.
 
ענתי'לה אמא יש רק אחת, בית ללא ישראל הלב

נקרע התנחמי שיש לך על מי לשים את הראש לי אין אני דופקת את הראש בקיר
התעודדי חמודה תשמחי על מה שיש כי יש אנשים שאין להם מה שלך יש קבלי חיבוק מתוקה
 
אריאלה היקרה...

לא קיר ולא ספוג, יש לי רעיון טוב ומועיל יותר, שירים בפורום, זה יעביר לך את היום ואת השעות ולנו זה יעשה הכי טוב שיש, תמשיכי כך אנחנו כאן בכדי לספוג את כל "המכות" שהמקלדת תספוג....
 
למעלה