ירח מול שמש
New member
כמו להרבה כאן
יש לי בעיה: אני יוצאת עם מישהו שנה ועולות בי מחשבות לעזוב אותו. אני אוהבת אותו ויודעת שהוא אוהב אותי ואפילו מתכנן עתיד משותף עד כדי כך שהוא לא שם לב שאני חושבת על פרידה. לדעתי, אנחנו לא מתאימים, גם חברה שלי אומרת את זה (שלא תחשבו לכיוון הקנאה כי אין קשר). אני לא יודעת מה לעשות. ההורים שלי חושבים כמו כל הורה ש"אני יכולה להשיג יותר טוב". וגם אני רואה את זה. מצד אחד אני אוהבת אותו ויש רגעים שממש כייף ומצד שני אני מסכימה עם עצמי שהוא לא מתאים לי ואני חייבת לחתוך את זה וכמה שיותר מהר. (נשמע כמו פיצול אישיות אבל זה לא). הבעיה שלי היא-אם אני אפרד ממנו ואחרי זה אני אצטער וכבר תהיה לו מישהי אחרת, אני יאכל את הלב כל החיים שלי. ולא תהיה לי דרך חזרה והוא הרי מאוד ייפגע ואולי לא יישאר איתי בכלל בקשר. יש להזכיר שהוא החבר הראשון שלי=האהבה הראשונה שלי. מה אתם אומרים?
יש לי בעיה: אני יוצאת עם מישהו שנה ועולות בי מחשבות לעזוב אותו. אני אוהבת אותו ויודעת שהוא אוהב אותי ואפילו מתכנן עתיד משותף עד כדי כך שהוא לא שם לב שאני חושבת על פרידה. לדעתי, אנחנו לא מתאימים, גם חברה שלי אומרת את זה (שלא תחשבו לכיוון הקנאה כי אין קשר). אני לא יודעת מה לעשות. ההורים שלי חושבים כמו כל הורה ש"אני יכולה להשיג יותר טוב". וגם אני רואה את זה. מצד אחד אני אוהבת אותו ויש רגעים שממש כייף ומצד שני אני מסכימה עם עצמי שהוא לא מתאים לי ואני חייבת לחתוך את זה וכמה שיותר מהר. (נשמע כמו פיצול אישיות אבל זה לא). הבעיה שלי היא-אם אני אפרד ממנו ואחרי זה אני אצטער וכבר תהיה לו מישהי אחרת, אני יאכל את הלב כל החיים שלי. ולא תהיה לי דרך חזרה והוא הרי מאוד ייפגע ואולי לא יישאר איתי בכלל בקשר. יש להזכיר שהוא החבר הראשון שלי=האהבה הראשונה שלי. מה אתם אומרים?
