כמוהו או כמותו?

[goo10]

כמוהו או כמותו?

בוקר טוב אז כמותו או כמוהו? יש הבדל? תודה

 

[daviduuu]

שתי הצורות תקינות.

כמוהו= כמו+הוא. כמותו= כמו+אותו.

 

[trilliane]

שתיהן תקינות ומשמעותן זהה אבל ההסבר השני

אינו נכון; "כמותו" פשוט מבוססת על הבסיס "כמוֹת" ולא על "כמו", זה הכול (אין קשר ל"אותו").

 

[daviduuu]

צודקת, טעיתי ע"פ אב"ש, תודה על התיקון-טריליאן

 

[מוגג]

מאין הגיעה "כמות", באמת?

בתנ"ך: כמות = כמו המוות של בלשון חכמים - כמות שהוא - בצורתו המקורית במדבר פרק טז פסוק כט אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְדֹוָד שְׁלָחָנִי: קהלת פרק ג פסוק יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל: משנה מסכת מעשר שני פרק ד משנה ב פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף ואין פודין מע"ש אכסרה את שדמיו ידועים יפדה על פי עד אחד ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה כגון היין שקרם ופירות משנה מסכת בבא מציעא פרק ב משנה ב ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות צבורי מעות שלשה מטבעות זה על גב זה כריכות ברשות היחיד וככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז: משנה מסכת מקוואות פרק ו משנה ג כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובין והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו המקואות טהורין והטובלים טהורים היה השאוב באמצע וירדו שלשה וטבלו בהם ונתערבו המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו:

 

[Orsp]

דומה לכגוֹן (= כמו הגָּוֶן של...)

 

[מוגג]

והקשר לשאלה?

ככל הידוע לי "כמות" במובן של "כמו" אינה קשורה למוות.

 

[nevuer]

זכור לי במעורפל

שזה בהשפעת הארמית כְּוָת (בלי להתחייב).

 

[מוגג]

גם לי

זכור משהו מעין זה.

 

[nevuer]

בהחלט יכול להיות שזה זכור לי משם

 

[איתי שלר]

אם זה נכון,

אם זה נכון אז אולי יש בכך בכדי לשפוך אור על תופעה לא מובנת. מדוע 'כּמוֹת' באה תמיד לפני שי"ן. כמות שהוא. כמות שהוא עושה. ואף פעם אין אומרים דני חכם כמוֹת יוסי. בארמית תמיד אחרי כוות(יה) יבוא ש"ע ולא תבוא פסוקית. 'לא לסבירא ליה כוותיה דפלוני'. נראה שהדל"ת כאן היא דל"ת השייכות. אילו התרגום לעברית היה מדויק היו אומרים: כמותו של פלוני. אבל כנראה שהדל"ת היתרגמה לשי"ן, ובעברית שי"ן מתפקדת כמילת זיקה ולא כמילת שייכות, ולכן כמות שהוא, ולא כמותו של פלוני (וגם לא כמות הוא). אולי.

 

[daviduuu]

התיאוריה שכמות - תוצאה של כוותיה, אינה נראית.

ו"כמות" עדיין נראה לי תוצאה של כמו+את. ולדעתי זה בהרבה יותר סביר מלומר שזו תוצאה של כוותיה הארמית. כמותו=כמו אותו. כמותה=כמו אותה. כמותי= כמו אותי. כמותנו= כמו אותנו. כמותיכם=כמו אתכם. כמות שהוא= כמו אותו שהוא (כפי שהוא).

 

[איתי שלר]

אבל "את" מסמן מושא ישיר, מה זה קשור לכאן?

 

[trilliane]

בדיוק מה שחשבתי...

 

[daviduuu]

אתה מניח הנחה ואחר כך מקשה קושיה לפיה.

בד"כ את מסמן ישיר, אבל זו דוגמה שה"את" אינו מסמן מושא ישיר. "את ש..." אינו מצרך יקר במחוזותינו. "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שה"ש ג, א)

 

[איתי שלר]

זה דווקא כן מושא ישיר

אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי= את האיש שאהבה נפשי. וזהו מושא ישיר. נכון שיש במקרא מספר פעמים שהמילה את מסמנת מקבל פעולה שאינו מושא ישיר (וכבר הזכרנו כאן לאחרונה דוגמאות כמו "יום הֻלדת את פרעה", או "יום הִגמל את יצחק", וזכור לי גם שלפעמים "את" אפילו מופיע לפני נושא, אבל זה נדיר ביותר). בלשון חכמים, לא מוכר לי "את" חריג כזה, ואנו עוסקים בלשון חכמים. מה שכן נפוץ מאד בלשון חכמים זה אותו/אותה במשמעות של כינוי רומז (ללא קשר לתפקיד התחבירי): אותו האיש, אותה אישה= האיש ההוא, האישה ההיא. אתה יכול אולי לטעון שזה המקור של כמותו (ואז המילים כמותנו וכמות נגזרו לאחר שנוצרו המילים כמותו וכמותה). אתה גם יכול אולי לטעון שהמילה נגזרה בהיותה במעמד של מושא ישיר - אהבתי את פלוני כמו את אלמוני. אבל זה ניחוש, והשאלה אם כך באמת נוצרה במילה.

 

[daviduuu]

אתה בכיוון הנכון. בכל אופן אנו עוסקים בהשערות, ואם בהשערות עסקינן, לדידי ההשערה האלימה ביותר היא ההשערה שהמילה כמותו הינה הלחם של כמו+אותו, ויש לכך אישושים כפי שהזכרת גם אתה מלשון חז"ל. לעומת זאת, ההשערה שהמילה כמותו נוצרה מהמילה כוותיה אינה נאחזת אפילו בהשערה, ואין לה אישוש כלשהו. והאמן לי שניסיתי לחפש.

 

[חצי טון]

ומה עוד שמילה כוותיה

כנראה מקורה בלטינית QUAT ואין לה שרש עברי שניתן לגזור ממנו מילה כגון כמות

 

[daviduuu]

 

[איתי שלר]

למה אתה מנופף באצבע?

הרי אין לדברי ח"ט כל יסוד.