כמובן שהיום התחיל רע

[shokonill]

כמובן שהיום התחיל רע

יום קודם בילינו על החוף ונשרפתי-הכתפים גרדו וצרבו וכל היום זחל כל מה שיכל היה-השתבש ובנוסף היא יצאה לעבודה שעה לפני שהגעתי אפילו לא נפגשנו במדרגות!!! נסעתי לחברה (להלן: החברה)-בלי הרשיונות של האוטו, ובלי רשיון הנהיגה-נשכחו בתיק שלה ונסעו איתה לחוצלארץ של העבודות 10 דקות אחרי שיצאתי עצבנית ובמהירות מעט מופרזת כיוון אלי שוטר את הראדר שלו (אנחנו מנסים לשמור על אופטימיות כאן-אולי לא נסעתי מספיק מהר) ואצל מרפי כמו אצל מרפי – כמובן ש500 מטר(!) אח"כ נתקעתי בפקק : קילומטר בחצי שעה(!!) כמו שכבר אמרתי- זה התחיל רע... רק התישבתי עם החברה…אפילו לא הספקתי לשתות קפה והטלפון צלצל-היא- שאגיע לחוף הים-עכשיו רגע,מה.....?מי......?,למה.....?איפה.......?מה.......? ובעיקר: איך לא היה לי מושג?????? סאמק רגע- ר (החברה) יודעת מזה? אני שואלת לתוך השפופרת החברה מרימה מבט תמים : לא.... מה??? לרוע מזלה בו בזמן- היא -מחייכת לי אל תוך השפופרת כמו חתול שקיבל קילו גבינה בולגרית: כן ססאמק אמק חברות גידלתי ורוממתי- לכי תבני מדינה… מה יכלתי לעשות-נסעתי והראש עובר על סיבות אפשריות לארוע ופוסל את כל התאריכים וחושך וריח של ים, אחותה מופיעה מתוך החושך מגישה לי בחיוך מלא קונספירציה קופסה ממנה עולה ריח חשוד של גבינה צהובה עם בצל ורסק עגבניות (נו- פיצה התכוונתי) ושולחת אותי: את יודעת לאן ללכת (כמו טקס סודי של כת ידועה: YOU KNOW WHERE YOU HAVE TO GO YOU KNOW WHAT YOU HAVE TO DO-DON’T YOU ) I DO לוקחת ממנה את הפנס ועולה במדרון החולי אל החוף שלנו וכשמגיעה לראש הגבעה המפרץ נפרש לפני ואני עוצרת נשימה גזיבו לבן באמצע החושך- מוקף נרות בבקבוקים ומפה לבנה ומוזיקה והיא- מוזגת לנו יין ואני כלכך שמחה ומתרגשת שאני כמעט מתחילה לבכות-אבל רק כמעט היא מקריאה לי מכתב שכתבה לי...פתחה את הקופסה : פיצה באמת בצורה של לב ועליה בעיגולי זיתים שחורים "תתחתני איתי?" I WILL

אוהבת אותך!!!

דפ (ונטוש) בניק חדש מהניילונים

 

[ערבהאיןקץ]

קולו../images/Emo42.gifלו../images/Emo42.gifלו../images/Emo42.gifלולולולולולו

וואווווווווו איך שאני מתרגשת ! אני אוהבת חתונות !!!!! איזה יופי של הצעת-נישואין...

מתי החתונה?

 

[שמנתולה]

../images/Emo39.gif מזל טוב! ../images/Emo65.gif

ברוכות השבות, המון מזל טוב ותתחדשו על הניקים

 

[טוסברהינדא]

אוח!

נמסותי כל כולי, מן ההתרגשות! מזל טוב יקירות!

 

[ניראות]

מזל טוב../images/Emo42.gif

 

[אבא גאה]

סימן טוב ומזל טוב ../images/Emo41.gif

 

[הנסיכה פיונה]

../images/Emo39.gif מזל טוב ../images/Emo39.gif

 

[shokonill]

תודה תודה תודה

טוב לקבל קצת שמחה בבית גרמנו בעיקר הלם ואלם

יש דברים שקשה להתרגל אליהם אני מניחה (ואני מתכוונת לתגובות הצוננות ולזה שכל ארוע שמח לעולם כנראה יהיה כרוך בללבוש קודם הגנות) ועכשיו צריך להתחיל לחשוב על מה ואיך ומתי יא

ואיזה מוזר שאף פעם לא הייתי מאוהדי החתונות ולא פינטזתי על לצעוד בשמלת מרנג מול הדודים אבל כשאני חושבת על הקונספט של לחיות איתה לתמיד -נמרח לי חיוך כזה גדול

על הפרצוף... שוב תודה שאתם/ן כאן דפ OLD NICKS DIE HARD

 

[אבא גאה]

אני זוכר רת ההרגשה הזו

וכ"כ יפה היטבת להגדיר זאת "...לתגובות הצוננות ולזה שכל ארוע שמח לעולם כנראה יהיה כרוך בללבוש קודם הגנות..." כ"כ נכון! אבל מנסיון - שוכחים ונשארת השמחה.

 

[ערבהאיןקץ]

איפה שמנתולה ../images/Emo54.gif

שתביא לנו לינק להודעות של אבא לפני החתונה?

 

[שמנתולה]

הנה אני ../images/Emo108.gif

מצאתי כמה הודעות מעניינות אבל אי אפשר ללנקק אליהן... אז קבלי בגזור הדבק:

כל אחד והמשפחה שלו - אבא גאה 17/5/02 הנה מקבץ מהתגובות ו(קצת רקע על המשפחה) הורים: אמרו עד כמה הם אוהבים אותנו ולא חשוב מה נבחר לעשות (גם אם נתחתן בפריים טיים בערוץ 2) הם לעולם לא ינתקו איתנו את הקשר. מילים שהם השתמשו:"התמודדנו עם כל המכות שהנחתתם עלינו". "אנחנו מקבלים את אושר כנכד לכל דבר" "למה שלא תעשו טקס רק עם החברים שלכם" "אבא כבר זקן ויש לו לב חלש"..... אח מס´ 1 (רק בדירוג הגילאים): מראש סולד מעצם היותי הומו, לאחר האימוץ לא התקשר לאחל מזל-טוב, אמר "מילא, אם הייתם מאמצים ילד יהודי..." וכו´.... האם מיותר לציין שאין בינינו קשר כלל? אח מס´ 2 (מס 2 בדירוג השיכלי): מקבל לחלוטין וחושב שאנו צריכים לחגוג כפי שאנחנו רוצים, עם זאת הוא אומר אין אנו יכולים לצפות מההורים הגילם ובמנטליות שלהם לקבל את כל מה שאנו בוחרים לעשות. הוא מציע 3 אופציות פשרה: א. להציע להם מכל הלב ובלי לעורר רגשי אשמה לא לבוא לחתונה. ב. לספר להם מה בדיוק יהיה ולהציע להם לעזוב בתחילת הטקס. ג. להוריד את הנשיקה של אחרי הטקס. תחושותיי? א. לא אשקר להם ואומר שלא יעליב אותי אם לא יבואו, זה יעליב ויפגע בי ואני אומר להם את זה. ב. לא נראה לי שזה יוסיף שמחה לטקס אם הוריי יקומו ויעזבו בתחילת הטקס, נראה לי שזה מאוד יפגע בי ולמרות שהם לא רוצים לעשות את זה כהפגנתיות, אי אפשר להתעלם מהאפקט שזה ייצור. ג. מצד אחד, אחרי 10 שנים יחד ומיליוני נשיקות מה זה לוותר על הנשיקה תמורת "תמיכה" של ההורים? אבל איפה עובר הגבול אם בכלל.? אח מס´ 3 (נתגלה במלוא טיפשותו אתמול) (רקע: היה לו קשה מאוד עם היותי הומו אבל "קיבל" את זה... היה נגד האימוץ אבל לאחר שראה את אושר, אוהב אותו ואנחנו מבלים הרבה איתם...) הוא עיין בהזמנה ושאל בטון מזלזל "מה זה צריך להיות?" "מה זה כל המכות האלה שאתם מפילים עלינו? לא מספיק שקיבלנו אותכם ואנחנו מארחים אתכם יפה אצלנו בבית?, אתה מצפה שאני אביא את הילדים שלי לדבר הזה?" אתם מבינים? הוא עושה לי טובה שהוא מקבל אותי יפה אצלו בבית - נחשו מי לא יבקר יותר? אח נוסף: עד שהוא הגיע להורים אתמול כבר הייתי כ"כ עצבני שברגע שהוא נכנס הביתה אני הלכתי. אבל אני מכיר את הנשמות הפועלות גם הוא לא ממש יעלוז.

אז נתתי לה חתיכה מדעתי - אבא גאה 16/5/02 היתה לי שיחה ארוכה עם אמא שלי (היקרה לי עד מאוד והמקסימה למרות...) הסברתי לה שפוגע בי שהיא מתביישת בי (זו היתה פרובוקציה) היא מיד אמרה: מה פתאום מתביישת? אני גאה בך מאוד. שאלתי: גאה? על שום מה? על שאתה מנהל את החיים שלך בחוכמה, בוחר בחירות נכונות, מגדל ילד מקסים ברגישות ועוד ועוד ואז הסברתי לה שאלו בדיוק הדברים אותם אני חוגג בחתונה שלי. הזכרתי לה כמה שמחה היא היתה בכל חתונה אחרת של אחד מאחיי שחגגו את הזוגיות שלהם. הסברתי לה שעצם זה שלא נוח לה עם החתונה שלי סימן שהיא מתביישת גם אם היא לא מודה בזה בפה מלא. שהחששות שלה "מי ידע" הם מגוחכים כיוון שכ-ו-ל-ם יודעים. שאני מזמין את מי שקרוב אלי וכל מי שיהיה באירוע, שמח וגאה להיות חל ממנו. אמרתי לה שלא אכעס אם תחליט לא לבוא, שאני מעדיף כמובן שתהיה בחתונה אבל רק אם היא באמת רוצה ושמחה, אם היא מרגישה שהיא תשב שם עם פרצוף חמוץ אז אני מעדיף שלא תהיה שם. הייתה לנו שיחה טובה מאוד. ___________________________________________________________________ בסיום השיחה ואחרי כוס קפה היא שאלה אותי אם אני מזמין גם את דודה X אמרתי שלא. היא אמרה, למה לא? חבל, היא מאוד תשמח, היא מאוד אוהבת את מיילס ואותך, אולי כדאי לך להזמין.... (וכל מי שמדבר פולנית מבין את גודל השינוי...) לחיים --------------------------------------------------------------------- בפורום "בנים בלבד" וב-"גאווה". מתנהלים כל הזמן דיונים בשלב של היציאה מהארון והקבלה של ההורים. אז נכון שאנחנו כאן רובנו כבר מזמן בחלל החדר, אבל הנה לא חשוב באיזה גיל ובאיזה שלב....אנחנו עדיין מידי פעם עושים גיחות קצרות לארון. ומתמודדים עם שאלות דומות לאלו של "אחינו ואחיותינו" הקטנים. אני מאמין שעד כמה הורינו מקבלים אותנו תלוי הרבה בנו. נכון שהזמן עושה את שלו, אבל אם זה היה תלוי לחלוטין ורק בזמן אז לא ממש היינו מגיעים עד הלום. צריך להניע את השינוי כל הזמן - ואז לתת זמן לעכל....עד ההאכלה הבאה.

ארורה פנטזיית החתונה - אבא גאה 12/5/02 וזו גם דעתי. עכשיו תשאלו אז למה הוא מתחתן? כי זהו בדיוק, כיוון שארורה - עושה משהו אחר. כזה אבל לא ממש. החתונה כשלעצמה והכתובה בפרט מעליבים. רוכשים בה את האישה המתחייבת לשרת את הגבר וזה מתחייב לספק את צרכיה.... נדמה ששכחו על מה זה באמת. מדהים שאנשים גם שואלים "נו, וזה יהיה מוכר?" אתם מבינים? - אם הרבנות מכירה בזה אז גם האורחים שלנו יקחו את זה ברצינות, אם לא אז לא...?!?! חתונה: שני אנשים שאוהבים אחד את השני ורוצים להצהיר על אהבתם זו האחד בפני השני, שניהם מול משפחתם וחבריהם ובעיקר בפני ילדם. איכפת לי הרב? שיקשקש על הברכות ויעשה מעגלים? מה יותר אמיתי, מחתונה שבה החתן והחתן (או כל קומבינציה אחרת) כותבים את התחייבותם האחד כלפי השני ולא חותמים על נוסח קבוע בארמית. מה יותר אמיתי מחתונה שבה החתן והחתן (או כל הרכב אחר) מצהירים על מחוייבות מתוך רצון, אהבה, הערכה הדדית כבוד... ולא שוקלים את ערכה של הבתולה לעומת ערכה של מי שביתקוה... לא לוקחים ברצינות? שיגידו לי אח"כ מה נגע בהם יותר? שיאמרו לי אח"כ שזה לא היה נראה להם רציני/ מחייב. ו....רץ לנסח כתובה....

"הם לא שמחים בשמחות שלנו" - אבא גאה 11/5/02 שמעתי פעם מרואיין גיי אומר. ובאמת אני חש שעם כל כמה שהורי אוהבים ותומכים יש להם קושי לקבל את המונח "חתונה", הרבה יותר מדאיג אותם "את מי הוא הולך להזמין" שזה בעצם סוג של "למי הוא הולך לספר שהוא הומו". זה מאוד מעציב אותי בימים מאושרים אלו שעוברים עלי. "הם לא שמחים בשמחות שלנו" זכורים לי החתונות של האחים שלי שההורים שלי הזמינו את כל חבריהם לחתונה ועמדו בכניסה מדושנים, מלאי אושר וגאווה בכל לחיצת יד. ראיתי אותם ואת כל המשפחה המורחבת רוקדים משמחה ומאחלים המון מזל-טוב והיה לי ברור כבר אז שבחתונה שלי זה לא יהיה ככה. הם לא יזמינו את כולם (להיפך, ינסו להימנע מהרוב) הם לא יעמדו בכניסה (אלא בצד נבוכים) הם לא ירקדו .... אז נכון שאני לא ממש רוצה את כל השכנים שלהם והחברים שלהם מהעבודה - אבל הייתי שמח לו הם היו מאושרים קצת יותר באושר שלנו.

 

[שמנתולה]

המשך...

ואחרי החתונה:

הסיפור השלם (כמעט) - אבא גאה 2/6/02 אז מעשה שהיה כך היה: ביום שבת בלב מטע פקנים מוצל ואוורירי סידרנו שולחנות לבנים ופינות ישיבה אלטרנטיביות מתחת לעצים (פוטונים לבנים, כסאות נוח לבנים וכו´..) עם מוסיקה שקטה אך לא מרדימה, קיצבית אך לא קופצנית לאווירה בשילוב עם אוכל מדהים ומלצרים חתיכים (אפרופו כלכלה וורודה-סגולה: את הקייטרינג המדהים הזה מנהלות זוג נשים מקסימות ונעימות עם הרבה אהבה לאוכל, לאנשים ולקהילה ההומו-לסבית – מומלצות בכל חיך ופה! למתחתנים/ות בקרוב, לחוגגים הולדת בנות ובנים, אשמח לשדך ביניכם לבין הזוג הנפלא הזה – נא לפנות אלי במסר אישי) ממש לפני הטקס עלו שישה גברברים צעירים עם קולות מ-ד-ה-י-מ-י-ם ושרו שלושה שירים באקפלה, ההרכב הנהדר הזה הוקם במיוחד לכבוד החתונה שלנו והם פשוט היו מקצוענים. בשילוב קולות מדהים ובתיאום מופלא. (תודה לכם אנשים יקרים – ושוב – מומלצים בכל מיתר – במסרים) את הטקס המרגש ניהלה בחוכמה ורגישות מיכל עדן המקסימה עם הדיבור הרהוט והשוטף. לאחר השירה הנהדרת אמרה מיכל עדן דברי פתיחה (אעלה אותם בהמשך) ואח"כ היו ברכות ערבה, חבר מחו"ל, סבתא של מיילס שלחה מכתב שידידה הקריאה, גיסתי בירכה ואחריה עלתה בהפתעה האחיינית המ-ש-ג-ע-ת שלי נועה שהצליחה להוריד ממני דמעות (אעלה את דבריה בהמשך גם...) וההורים של מיילס התקשרו בכדי לברך מחו"ל (אחי יצר איתם קשר ואירגן את הכל!!! החיבורים האלקטרונים לא ממש עבדו ומיילס נאלץ לתרגם לכולנו את דבריהם) אח"כ הקראנו אחד לשני דברים שכתבתנו (ומיכל עדן הכריחה אותנו להישבע שלא הראנו האחד לשני לפני הטקס) לאחר הברכות עברנו לכתובה שם כל אחד מאיתנו אמר חלק קטן ממנה לשני, ומיכל עדן הקריאה את השאר....חתמנו וכל האורחים חתמו כעדים על הכתובה. בעיני היה מקסים, יותר מהכל נהניתי מהאנרגיה החיובית שזרמה שם, היתה המון אהבה באוויר וכולם ניראו נינוחים ופתוחים, המוני ילדים התרוצצו מסביב עם הרבה אור בעיניים וחיוכים..... מאיה המקסימה הפעילה פינת יצירה לילדים עם ציורים, פאזלים, סיפורים, פלסטלינה ואוכל לילדים (שכמעט שכחנו להוציא...). לסיום (לאחר הקינוחים – היה טעים?) חילקנו ריבות תוצרת בית (הבית שלנו) ודובונים מתוקים לילדים. תודה לכל מי שהיה שם ועזר בארגון, ניסוח, ובעצם היותו שם. תודה

הדברים שאמרה מיכל עדן בתחילת הטקס - אבא גאה 2/6/02 עשר שנים אחרי של זוגיות, ושנה אחרי שהפכו למשפחה, עם צירופו של אושר, רוני ומיילס עומדים כאן לפניכם, ומשתפים אתכם בבחירתם להתחייב זה לזה לשארית חייהם. על הבחירה שלהם להנשא הורמו גבות ונשאלו שאלות. מיילס ורוני מצאו את עצמם חושבים על הבחירה הזו, הם בחרו את הבחירה. שום דבר, בחתונה הזו, אינו מובן מאליו. האם הם נישאים כחלק מההצהרה החברתית שחיינו מכילים מעצם קיומם? אולי. החברה עדיין איננה מכירה בבני זוג מאותו מין כבזוג הטרוסקסואלי. איננו זוכים לקבל משכנתא לזוגות צעירים, אין אנו מוטבים טבעיים אחד של השני, ילדינו אינם מוכרים באופן אוטומטי כילדים משותפים. זו ודאי אחת הסיבות לכך, שאנו זקוקים להצהרה יותר מזוג הטרו סקסואלי. אבל בני הזוג לא היו בוחרים להנשא רק מסיבות חברתיות. לצורך שלנו בעריכת הטקס יש גם פנים דומים לאלה של זוגות הטרו - כמוהם, גדלנו בחברה הרואה בחתונה שיא של זוגיות, והתפיסה הזו חדרה גם אל חלומותינו ושאיפותינו. ובעיקר - מיילס ורוני אוהבים אחד את השני ואת עצמם מספיק, כדי לעשות את מה שהם מרגישים ורוצים. הם רוצים להנשא, והם רוצים לעשות את זה בדרכם: מיילס ורוני נישאים ומצהירים על הזוגיות שלהם אל מול המשפחה והחברים ולא אל מול הממסד רבני. רוני ומיילס נישאים בטקס שנבחר בקפידה על ידם כך שייצג אותם נאמנה - ולא בטקס מוכר וידוע מראש. הם נישאים כי כך בחרו - ולא כי כך מצפים מהם. וחשוב מכל, הם נישאים כי הם אוהבים.

הכתובה

 

[אבא גאה]

אמה'לה (איך החזרת אותי שנה אחורה)

WOW שמנתולה..... רק עכשיו גיליתי את ההודעות האלו ונדהמתי אפילו לגלות שאני כתבתי אותן.... תודה, התרגשתי לקרוא אותן שוב.

 

[שמנתולה]

../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

 

[אורי 0]

אויש... חרא ../images/Emo24.gif לכולם פה

זה הביא לי דמעות לעינים. מזל טוב שוקוניל!

לאבאגאה והאמת היא שזה אולי שינה לי קצת את הדעה על חתונות של הומואים ולסביות שעד עכשיו היתה "בשביל מה הםן צריכימות את ההצגה הפטריארכלית הזאת?"

 

[ערבהאיןקץ]

זהו.. שאני מאד אוהבת חתונות..

במיוחד של הומואים ולסביות... כי- נעים לי להרגיש את הארון.. לא רק נפתח, אלא גם קירותיו הופכים ל- אין.

 

[הצנצנת]

מזל טוב, דפנטלי ונטוש ../images/Emo175.gif

מרימה כוס של מיצפטל לאשרכן. ~איזה כיפלכן~ והזאטוטה, מה אתה? תישארו, עם הניק החדש או הישן ובכלל. מתגעגעת נורא, ומבטיחה לחזור לכתוב אחרי הקיטנה בחאקי. צנצ.

 

[פרח7]

מזל טוב ../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

ומה כתוב במכתב? ולמה רק כמעט ?

 

[מיז פיגי]

מזלטוב אחותי כלה

גם אצלנו היה תהליך ארוך (שהיווה את אחת הסיבות לאירוסין המאוד ממושכים) של קבלה מהרגע של "מה פתאום? ובשביל מה צריך את זה?" עד לרגע שבו הודיעו לנו את גובה הסכום שמעמידים לרשותנו לצורך האירוע וההתרגשות הנורמלית של "הבת שלנו מתחתנת". לכן אני ממליצה גם לכן לתת למשפחות את הזמן שלהן לעכל. אל תלחיצו אותם, אלא אם כן, כמובן, זה פחות חשוב לכן עד כמה המשפחות יקחו חלק פעיל בחתונה... ואם תרצו טיפים ועצות לאיך מרימים חתונה לסבית, ממי שנמצאות כבר בעיצומו של עניין - אתן יותר ממוזמנות. והעיקר - המון המון

 

[מיקי6המקורי]

מזל טוב../images/Emo39.gif