כמה תובנות...
כל בוקר אני נוסע לי באוטו את הדרך שבין אשקלון לת"א, נתקע בפקקים וכך מצ´תפר לי בקצת זמן לשבת בלי לחשוב ולעשות כלום ולהסתכל על החיים שלי מהצד. השעות האלה שבדרך, הן השעות הכי טובות לחשוב ולהגיע למסקנות על החיים (מומלץ!). קודם כל, תדעו שאני לא עובר את ה-90 כל הדרך... נגמרו הימים של ה-170-180 בעיר... התבגרנו, גדלנו, וגם... למדנו מתמטיקה! בואו נעשה חישוב: זוכרים זמן*מהירות=דרך? אז בואו ניקח את הדרך אשקלון-ת"א! סתם דרך... 60 קילומטר! עכשיו נתחיל עם המתמטיקה! ניסע על 120, טוב? בכמה עשינו את הדרך? 60=120X, נכון? כלומר X=0.5, כלומר, חצי שעה! עכשיו בואו ננסה במהירות חוקית יותר, בריאה יותר למנוע וגם חסכונית יותר בדלק! (ידעתם ש-90 היא המהירות הכי חסכונית בצריכת דלק?) 60=90X. למה הגענו? X=0.66666כלומר, שני שליש שעה שזה, לפי חישוב שלי, 40 דקות... כלומר, סעו 120 ובסך הכל תגיעו 10 דקות יותר מהר ממישהו שנסע 90, חסך דלק, וריחם על המנוע שלו... וזה בהנחה שהדרך היתה פנויה לגמרי, בלי אף עומס/פקק/שאר מרעין בישין... אם יש פקקים, החיסכון הופך עוד פחות מורגש, ובדרכים יותר קצרות גם יותר זניח בכלל... מובן? זו היתה שעה על נהיגה זהירה, ועכשיו להשלכות על חיי היום-יום... אני לא נגד נהיגה מהירה, גם מעל החוק. למעשה, אני ממש אוהב להוציא ככה עצבים כשיש ולפרוק מתחים. אבל רבאק! כשאתםך בדרך לעבודה, תקועים באיזה פקק מרגיז או משהו, למה להרביץ עוד קצת מהירות, לסכן את עצמכם (כי אתם עצבניים), לזיין את המנוע של האוטו, להתרגז עוד יותר כי אתם מגיעים לפקק הבא יותר מהר ובסוף לא לחסוך יותר מ-3 דקות! ואם 3 הדקות האלה חשובות לכם, זה אומר רק דבר אחד... יש לכם בעיה חמורה ואתם כנראה צריכים להחליף מקום עבודה! אני לא מדבר רק לאנשי הפורום, אלא גם לכל "אלו שם בחוץ, הצופים בבית" ושאר החבר´ה שחולפים לצידי ביעף כל בוקר רק כדי להפגש איתי שוב בפקק בת"א... וקצת על עבודה! אנשים, אם לא טוב לכם בעבודה, אם אתם מרגישים שאתם לא ממצים את עצמכם, שאתם לא מאושרים, שרציתם לעשות משהו אחר, שבתחום אחר צהיו מאושרים, זה הזמן לנסות!!! תתחילו לחפש עבודה חדשה! (ויש עבודות טובות בחוץ! TRUST ME!) אתם לא עבדים של עצמכם, ואסור לכם לשכוח לעולם שאתם עובדים כדי לחיות, ולא חיים כדי לעבוד! אתם לא באתם לעולם כדי לשרת את עצמכם, לא באתם כדי לשרת מישהו אחר, באתם כדי לחיות!!! כמו שהבנתם, השיחות האלה הן שיחות שעשיתי עם עצמי לאחרונה וכן... אני עוזב את העבודה שלי, והולך לנסות להגשים חלומות! העבודה שלי עוצרת אותי בדרך אל האושר, ואני ממש לא מוכן שזה יקרה! אשתי, יפעת, כמובן תומכת. היא אומרת לי שלא חשוב אם נצטרך להצטמצם כמה זמן (וגם ככה אנחנו מצטמצמים...), מה שהכי חשוב זה האושר שלנו! נכון!!! מה אתם אומרים? קשה? אני לא יכול לעזוב את העבודה עכשיו? למה? תנו לי סיבות ואני אוכיח לכם שאתם טועים... ואם לא מחר, אז מחרתיים!!! אוקיי... אל תתחילו עם גל התפטרויות המוני! לא כל משברון בעבודה הוא סיבה להתפטר, ויש הרבה דברים שאפשר לפתור גם בלי לנקוט בצעדים אולטרה קיצוניים... בשביל זה אנחנו פה! אז מה? יש בעיות? שלכם (תמיד...) גילגיל! ~
~
כל בוקר אני נוסע לי באוטו את הדרך שבין אשקלון לת"א, נתקע בפקקים וכך מצ´תפר לי בקצת זמן לשבת בלי לחשוב ולעשות כלום ולהסתכל על החיים שלי מהצד. השעות האלה שבדרך, הן השעות הכי טובות לחשוב ולהגיע למסקנות על החיים (מומלץ!). קודם כל, תדעו שאני לא עובר את ה-90 כל הדרך... נגמרו הימים של ה-170-180 בעיר... התבגרנו, גדלנו, וגם... למדנו מתמטיקה! בואו נעשה חישוב: זוכרים זמן*מהירות=דרך? אז בואו ניקח את הדרך אשקלון-ת"א! סתם דרך... 60 קילומטר! עכשיו נתחיל עם המתמטיקה! ניסע על 120, טוב? בכמה עשינו את הדרך? 60=120X, נכון? כלומר X=0.5, כלומר, חצי שעה! עכשיו בואו ננסה במהירות חוקית יותר, בריאה יותר למנוע וגם חסכונית יותר בדלק! (ידעתם ש-90 היא המהירות הכי חסכונית בצריכת דלק?) 60=90X. למה הגענו? X=0.66666כלומר, שני שליש שעה שזה, לפי חישוב שלי, 40 דקות... כלומר, סעו 120 ובסך הכל תגיעו 10 דקות יותר מהר ממישהו שנסע 90, חסך דלק, וריחם על המנוע שלו... וזה בהנחה שהדרך היתה פנויה לגמרי, בלי אף עומס/פקק/שאר מרעין בישין... אם יש פקקים, החיסכון הופך עוד פחות מורגש, ובדרכים יותר קצרות גם יותר זניח בכלל... מובן? זו היתה שעה על נהיגה זהירה, ועכשיו להשלכות על חיי היום-יום... אני לא נגד נהיגה מהירה, גם מעל החוק. למעשה, אני ממש אוהב להוציא ככה עצבים כשיש ולפרוק מתחים. אבל רבאק! כשאתםך בדרך לעבודה, תקועים באיזה פקק מרגיז או משהו, למה להרביץ עוד קצת מהירות, לסכן את עצמכם (כי אתם עצבניים), לזיין את המנוע של האוטו, להתרגז עוד יותר כי אתם מגיעים לפקק הבא יותר מהר ובסוף לא לחסוך יותר מ-3 דקות! ואם 3 הדקות האלה חשובות לכם, זה אומר רק דבר אחד... יש לכם בעיה חמורה ואתם כנראה צריכים להחליף מקום עבודה! אני לא מדבר רק לאנשי הפורום, אלא גם לכל "אלו שם בחוץ, הצופים בבית" ושאר החבר´ה שחולפים לצידי ביעף כל בוקר רק כדי להפגש איתי שוב בפקק בת"א... וקצת על עבודה! אנשים, אם לא טוב לכם בעבודה, אם אתם מרגישים שאתם לא ממצים את עצמכם, שאתם לא מאושרים, שרציתם לעשות משהו אחר, שבתחום אחר צהיו מאושרים, זה הזמן לנסות!!! תתחילו לחפש עבודה חדשה! (ויש עבודות טובות בחוץ! TRUST ME!) אתם לא עבדים של עצמכם, ואסור לכם לשכוח לעולם שאתם עובדים כדי לחיות, ולא חיים כדי לעבוד! אתם לא באתם לעולם כדי לשרת את עצמכם, לא באתם כדי לשרת מישהו אחר, באתם כדי לחיות!!! כמו שהבנתם, השיחות האלה הן שיחות שעשיתי עם עצמי לאחרונה וכן... אני עוזב את העבודה שלי, והולך לנסות להגשים חלומות! העבודה שלי עוצרת אותי בדרך אל האושר, ואני ממש לא מוכן שזה יקרה! אשתי, יפעת, כמובן תומכת. היא אומרת לי שלא חשוב אם נצטרך להצטמצם כמה זמן (וגם ככה אנחנו מצטמצמים...), מה שהכי חשוב זה האושר שלנו! נכון!!! מה אתם אומרים? קשה? אני לא יכול לעזוב את העבודה עכשיו? למה? תנו לי סיבות ואני אוכיח לכם שאתם טועים... ואם לא מחר, אז מחרתיים!!! אוקיי... אל תתחילו עם גל התפטרויות המוני! לא כל משברון בעבודה הוא סיבה להתפטר, ויש הרבה דברים שאפשר לפתור גם בלי לנקוט בצעדים אולטרה קיצוניים... בשביל זה אנחנו פה! אז מה? יש בעיות? שלכם (תמיד...) גילגיל! ~
