כמה שנאה

[מוכרתאחרת]

כמה שנאה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל מבולבלת מהמצב. לפני שנה התחלתי מערכת יחסים עם גבר נשוי עובד איתי במחלקה. לי לא היה קל אני מקבלת רק חלק ממנו ולא את הכל אך הוא חיזר אחרי ונרקמה ביננו מערכת יחסים של שנאה אהבה. לפני חודש נכנסתי להריון לא מתוכנן וספרתי לו התגובה שלו היית מאכזבת הוא התחיל לא להתיחס להאשים אותי שתכננתי שאני שוכבת עם אחרים אפילו לא הציע עזרה! אני מבולבלת ומלאה בנקמנות אני בת 27 רווקה וחושבת ללדת לא רק כדי להתנקם בו שישלם מזונות אני מרגישה שאני יכולה להיות אם חד הורית כי אני כבר לא סובלת גברים שונאת אותם. אן לי למי לפנות ואני לא יודעת איך יקבלו את זה במשפחה. אנחנו עובדים יחד ואני חיבת לראות אותו כל יום אני סייעת במעבדה שלו.

 

[הזאתי]

למה שנאה?

תנסי להפריד את התחושות שלך כלפי התינוק מתחושותיך כלפי הגבר. אם את רוצה את התינוק עלייך לדעת שהוא באחריותך בלבד. אינך יכולה לתבוע בכוח את אהבתו או תמיכתו של אבי התינוק. את יכולה לנקוט אמצעים משפטיים, אבל בכך רק תגדילי את העוינות שלו. אני מציעה לך מכל הלב להתחיל ייעוץ. יש בך המון כעס ואכזבה ועוינות, ואת צריכה להזהר לא להחליט החלטות שנובעות מכך. כמו: ללדת את התינוק לצורך נקמה באביו, ולהיות אם חד הורית כי את שונאת גברים. תנסי לוותר על הכעס לאבי התינוק, ולראות את הדברים בצורה קצת יותר מפוקחת ונבונה. האם את באמת יכולה להיות אם חד הורית ("לשנוא גברים" זה לא סיבה טובה...). האם את באמת רוצה את התינוק, לעצמך, כאמא? האם משפחתך תתמוך בך, ובילד? בהצלחה הזאתי

 

[seeyou]

לא סובלת גברים שונאת אותם?../images/Emo140.gif

למה? את מספיק בוגרת(בגיל!) להבין שכאשר משחקים באש נשרפים! את מנסה לגנוב גבר של אחרת! הוא "חיזר" אחריך? זה בא לאחר העידוד (הסמוי לפעמים ) שלך! נניח שתחליטי ללדת את ילדו! לא רק שאת שונאת אותו - תשני גם את הילד שלו? אם ילד בא מאהבה-זה סיפור אחר! Anger opens the mouth and shuts the mind. את לא "זקנה"! יהיו לך עוד הזדמנויות בחיים עם גברים מתאימים ! לא רצוי לסחוב אחריך מטען שלא תוכלי להתפתר ממנו בקלות! חיים רק פעם אחת!

 

[s h o o s h a]

כמה שנאה שיש בך

"...אני מכירה הרבה גברים וכולם חולרות חסרי רגשות והוא במיוחד צריך לשלם על היחס המזלזל שאני מקבלת. כמה אפשר לבכות על גברים!..." (ציטוט מתוך תגובה שלך בפורום שכן) "...אני כבר לא סובלת גברים שונאת אותם..." ואני מוצאת את עצמי תוהה ביני לביני האם את עצמך את אוהבת? האם את מוצאת זמן לאהוב אותך בו בזמן שאת משקיעה כל כך הרבה אנרגיות בלשנוא את כל העולם? והעובר - מה חטאו של העובר המתהווה בתוכך? הלא תשנאי אותו כל ימי חייו משום שהוא בנו של אביו - האיש שזנח אותך, האשים אותך ונעלם מחייך? עצתי לך, קחי פסק זמן מהכל תתחילי לעשות חושבים עם עצמך תפסיקי לשנוא את הכל ואת כולם ורק כאשר תהיי מאוזנת עם עצמך תהיי גם מסוגלת להגיע להחלטות נבונות ונכונות עבורך. כי את עתידך רק את מעצבת. אמא שלי ז"ל היתה אומרת : כמו שתציעי לך את המיטה כך תשני בה (ובאידיש זה נשמע הרבה יותר טוב, אבל עדין נכון באותה מידה) בהצלחה

 

[מוכרתאחרת]

קראתי את התשובות שלכם

וגם פה אני רוצה לכתוב תודה כמו שכתבתי בפורום אינטימיות אני החלטתי לעשות הפלה והוא ישלם על ההפלה עכשיו הוא הציע לי חצי חצי אבל אני אמרתי שאני חושבת על זה. אם אתם מכירים רופא שעושה דברים כאלה אז תפרסמו לי. יום אחד הכל שחור היום אני חושבת שהוא יעזור לי אפילו שאני לא סומכת עליו אבל אני לא מותרת לו.

 

[איש המערות]

תתייעצי עם הגניקולוג הקבוע שלך

שיפנה אותך לועדה לאישור ביצוע הפלה בבית חולים. זה הכי בטוח וגם דיסקרטי. אם את עובדת איתו (ועוד כפופה לו) ואין לך כוונה להחליף מקום עבודה (כדאי לך לשקול זאת אבל המצב בשוק לא מזהיר), כדאי שתגיעי איתו לחלוקה כספית שמביאה בחשבון שגם את - בדיוק כמוהו - היית אחראית להישמר מהריון לא רצוי. לפחות כך תוכלו להמשיך לעבוד מבלי שאחד ירגיש שהשני הכניע אותו, מה גם שאת לא יכולה לפטר אותו אבל הוא אותך יכול. לגבי המשך חייך, אני מניח שהפרשה הזו תהווה לך שיעור שתוכלי להפיק ממנו לקחים להמשך. ראי אותה ככזו ואל תגררי רגשות מרירים אל העתיד. בהצלחה.

 

[ניקולי]

אני לא מקנאת בך

תביני גם שאכן הבעיה היא בעיה שמלכתחילה יכול למנוע אותה. את הגלגל לא ניתן להחזיר לאחור. את בטוחה שהוא האב לכן תוכלי לתבוע ממנו מזונות בביהמ"ש לעניני משפחה את התוצאות תוכלי לדעת רק אחרי שתקחי עו"ד שיידע לעשות את עבודתו לדעתי הוא אשם לא פחות ממך וגם הוא צריך לשאת בהוצאות ילד זה לא קל לגדל ובעיקר שאת לבד!! בקשר לשנאת גברים, זה לא המקום להביע או יותר נכון הזמן לאמר זאת את כואבת, כועסת, מאוכזבת, נפלת באחד שמתנער מכל אשמה, אבל אם היית נופלת על אחד שכן היה מוכן לעזור? אז גם אז היית שונאת גברים<<???? אני לא חושבת. אני מבינה את כעסך וכאבך, בכל מקרה תחשבי על ייעוץ ותמיכה מקצועית, לפני הכל, את צריכה גם לספר למשפחתך, וגם כאן את צריכה דרך טובה בכדי לא להפגע גם מהמשפחה.