כמה שירים יפים
מהספר של יהונתן גפן-"בעיקר שירי אהבה" "הפרחים גבוהים עליסה" הפרחים גבוהים עליסה שיהיו בריאים הגננים טיפות של שביל חלב צובעות אותי בשחר ובוקר מסתדר לאט בחלוני אני זה את ואת זה אני אחד בתוך השני ושנינו בעננים הפרחים גבוהים עליסה ושיהיו בריאים הגננים. "שיר האהבה" ראיתי את פניך מסתכלות על השמים לחפש מלאך סולח אלוהים שלא בורח כמו מדונה מצוירת על גלויה של תיירים וידך שלוחה חיוורת ככנף של פרפרים אז רציתי להגיד לך שאני אותך ראיתי נעלמת וחוזרת בכל פעם קצת אחרת משתקפת שם במים במצולות אהבתי ועוגנת על המזח ברציף של ילדתי אבל את כבר לא היית שם וידיי אשר הוטו לך נמלאו בים מלוח ודמותך הייתה לרוח שרוחפת לה בערב חורף בחלון ביתי את היית טיפות של חלב על נרות אהבתי. "ערב סגור" הפרח הקטן והסגור הזה עכשיו הוא עץ עבות מה שהבאנו לו מים נותן לנו צל מה שנתנו ומה שלקחנו כמה גדלנו הבייתה עליסה אבקת קסמים הערב יפזר ושוב נהיה קטנים ושוב גדולים מהיכן באנו ולאן נשוב לא חשוב עצוב מחוז חפצנו אבל יפה בדרך החתול יכול להסתכל במלך אמרה עליסה וכל מה שאהבנו לא נובל הפרח הקטן והסגור הזה עכשיו הוא עץ עבות ומה שהבאנו לו מים נותן לנו צל. "ליליפוט" עכשיו כשהילדים גדלו מותר כבר לגלות: גוליבר היה ענק נמוך מאוד. גוליבר היה גמד עם שגעון גדלות, היו רבים כמוהו בארץ ליליפוט. עכשיו כשהילדים גדלו מותר לספר: גוליבר קטן ולא יגדל יותר. "השיר" הבוקר החדש עלה מטל הלילה מסתנן בין ורידי העלין המוארים כשהשמש מחדדת את קצות קרניה אל צמרות ואשכולות ציפורים. האשה היפה ישבה על שפת הנחל טובלת את כפות רגליה במים הזכים מבטה הכחול שלוח למצולות שמלותיה פרושות למרחקים ירוקים. העלם הצעיר שעזב את ביתו נודד בין גזעי היער קל כצבי תרמילו הקל אינו מכביד על שכמו וצעדיו טובלים בבוקר אביבי. המשורר הזקן עמד בין האשה לעלם אורב לבלדות חדשות זומם מלים זקנו האפור בוח בנחלים וביער עינים הכהות מדביקות ציפורים לעלים. הבוקר רץ ונהיה לצהרים האשה אספה את מבטה ושמלותיה וחזרה לכפר העלם הצעיר המשיך לנדוד נכנס ללילה ביער ריק רק משורר זקן נשאר. "נולדנו מחופן אהבה" נולדנו מחופן אהבה שק קטן ומילל הושלך לחשכה בכי חלוש הפר לפתע את דממת הלילה זרע אחד נבט גבעול אחד זעיר פרש שני עלעלים קטנים אל השמים רגב רטוב התחמם בקרני שמש ראשונות של עולם חדש נולדנו מחופן אהבה כעת בוכים.
מהספר של יהונתן גפן-"בעיקר שירי אהבה" "הפרחים גבוהים עליסה" הפרחים גבוהים עליסה שיהיו בריאים הגננים טיפות של שביל חלב צובעות אותי בשחר ובוקר מסתדר לאט בחלוני אני זה את ואת זה אני אחד בתוך השני ושנינו בעננים הפרחים גבוהים עליסה ושיהיו בריאים הגננים. "שיר האהבה" ראיתי את פניך מסתכלות על השמים לחפש מלאך סולח אלוהים שלא בורח כמו מדונה מצוירת על גלויה של תיירים וידך שלוחה חיוורת ככנף של פרפרים אז רציתי להגיד לך שאני אותך ראיתי נעלמת וחוזרת בכל פעם קצת אחרת משתקפת שם במים במצולות אהבתי ועוגנת על המזח ברציף של ילדתי אבל את כבר לא היית שם וידיי אשר הוטו לך נמלאו בים מלוח ודמותך הייתה לרוח שרוחפת לה בערב חורף בחלון ביתי את היית טיפות של חלב על נרות אהבתי. "ערב סגור" הפרח הקטן והסגור הזה עכשיו הוא עץ עבות מה שהבאנו לו מים נותן לנו צל מה שנתנו ומה שלקחנו כמה גדלנו הבייתה עליסה אבקת קסמים הערב יפזר ושוב נהיה קטנים ושוב גדולים מהיכן באנו ולאן נשוב לא חשוב עצוב מחוז חפצנו אבל יפה בדרך החתול יכול להסתכל במלך אמרה עליסה וכל מה שאהבנו לא נובל הפרח הקטן והסגור הזה עכשיו הוא עץ עבות ומה שהבאנו לו מים נותן לנו צל. "ליליפוט" עכשיו כשהילדים גדלו מותר כבר לגלות: גוליבר היה ענק נמוך מאוד. גוליבר היה גמד עם שגעון גדלות, היו רבים כמוהו בארץ ליליפוט. עכשיו כשהילדים גדלו מותר לספר: גוליבר קטן ולא יגדל יותר. "השיר" הבוקר החדש עלה מטל הלילה מסתנן בין ורידי העלין המוארים כשהשמש מחדדת את קצות קרניה אל צמרות ואשכולות ציפורים. האשה היפה ישבה על שפת הנחל טובלת את כפות רגליה במים הזכים מבטה הכחול שלוח למצולות שמלותיה פרושות למרחקים ירוקים. העלם הצעיר שעזב את ביתו נודד בין גזעי היער קל כצבי תרמילו הקל אינו מכביד על שכמו וצעדיו טובלים בבוקר אביבי. המשורר הזקן עמד בין האשה לעלם אורב לבלדות חדשות זומם מלים זקנו האפור בוח בנחלים וביער עינים הכהות מדביקות ציפורים לעלים. הבוקר רץ ונהיה לצהרים האשה אספה את מבטה ושמלותיה וחזרה לכפר העלם הצעיר המשיך לנדוד נכנס ללילה ביער ריק רק משורר זקן נשאר. "נולדנו מחופן אהבה" נולדנו מחופן אהבה שק קטן ומילל הושלך לחשכה בכי חלוש הפר לפתע את דממת הלילה זרע אחד נבט גבעול אחד זעיר פרש שני עלעלים קטנים אל השמים רגב רטוב התחמם בקרני שמש ראשונות של עולם חדש נולדנו מחופן אהבה כעת בוכים.
