אני אומרת לבני בן השנתיים וחצי
שהוא יפה ובאותה נשימה אני אומרת לו שהוא ילד קסום, כי באותו רגע שאני מסתכלת עליו ורואה את יופיו, אני רואה גם את חוכמתו, את שובבותו ובאופן כללי את קסמו (וקסמו נמצא בכל אחד מהדברים שציינתי ועוד). כשאני מרגישה צורך לומר לו שהוא יפה (או חכם, או שובב) זה בא מתוך איזו התפרצות רגש ואהבה גדולה. אז לפעמים אני פתאום תופסת אותו לחיבוק חזק וארוך עם הרבה נשיקות כדי להביע את אהבתי ולפעמים אני אומרת לו שאני מטורפת עליו ולפעמים אני אומרת לו שהוא הילד הקסום שלי. אני לא משתמשת במילה יפה יותר מאשר במילה חכם או שובב...אבל כשאני רוצה לומר לו את הכל יחד, אני פשוט אומרת לו שהוא קסום! ונדמה לי שקצת גלשתי מרוב התרגשות ומחשבה על הבן האהוב שלי