בעיקרון זה נכון , הזמן עושה את שלו
אבל לעיתים יש גם מקרים שהלב לא יתאחה לעולם והזמן לא ירפא את זה , הוא רק יעזור להשכיח מעט ולהכניס את הכאב המודחק לתוך קופסא סגורה ,ולהמשיך הלאה אך הוא עדיין ישאר שמה ויגרום לצלקות עמוקות ששום זמן לא יעלים אותם.. אבל אני מסכימה עם אמירה שזה דבר שצריך לקרות אני בכלל מאמינה שאם משהו קורה אז יש לו מטרה , כי לא סתם קורים דברים .. כל דבר בעיני מכוון ואין דבר כזה צירופי מקרים, אם משהו קורה אז הוא אמור לקרות.. וככה זה גם לגבי scully5 לדעתי יש משמעות למה שהיה בינך לבין החבר שלך אז בעבר זה היה רלוונטי מעין שיעור בחיים שאת הית צריכה לעבור עכשיו השיעור נגמר ואת צריכה להמשיך הלאה לעוד שיעורים חדשים בחיים, טובים ורעים כאחד,שיכשירו ויכוונו אותך להשגת המטרות והייעוד שלך בחיים ואם לא תעשי את זה תשארי תקועה בעבר בלי להתקדם וזה יצור רק מרירות ותסכול וחבל.. הרי לכל אחד יש ייעוד בחיים ומטרה להשיג כי לא סתם באנו לעולם , אפילו לזה שנבראנו צריכה להיות סיבה.. scully5 סתכלי משהו אם את מאמינה במשהו את מעניקה לזה את הכח להתממש זה פסיכולוגי לגמרי , את מאמינה שמה שמעכב אותך בחיים זה החסימות מהכישוף, אז זה באמת מה שיעכב אותך בחיים, כי האמונה שלך בזה גורמת לזה לקרות בלי שתהי מודעת לכך בעצם. לדעתי את לא צריכה להסתמך על אף אחד כי לא חסר רמאים , רק על עצמך בלבד כי את היא זו שיודעת הכי טוב ת'אמת האמיתית לגבי העיכובים שלך בחיים (לדעתי החששות והפחדים שלך שיוצרים אצלך תלות אלו הם שמעכבים אותך מהלתקדם ולהתפתח) בקשר לפחדים והחרדה שלך: אני ממש מזדהה איתך כי גם אני פחדנית לא קטנה בקשר לכל העניין הזה של אהבה,כי שמעי אהבה זה באמת משהו גדול זה לא סתם , וזה נורמלי לחלוטין לפחד מהעניין הזה , להקשר למישהו ולהסתכן שוב בפגיעה ,זה קשה אפילו קשה מאוד הייתי אומרת , אבל ככה זה בחיים לא הכל ורוד ויפה וזוהר.. החוכמה היא לדעת לקום אחרי שנופלים ולהמשיך הלאה , את צריכה להמשיך הלאה בחיים ועל זה נאמר מה שלא הורג => רק מחשל! מקווה שעזרתי לך: שלך באהבה: בר
