כמה שאלות..

[haalmonit]

כמה שאלות..

שלום לכולם!
אני קצת מבולבלת בזמן האחרון ואני מקווה שאולי פה אקבל קצת תשובות או לפחות הבנה

אני בת 22, לפני כחצי שנה החלטתי להגשים את חלום חיי והתחלתי ללמוד לרכב (רכיבה מערבית). מהשיעור הראשון התאהבתי בזה לחלוטין. נראה שאני מתקדמת מהר מאד (מבחינה אובייקטיבית לגמרי - אני ברמה מאד גבוהה כרגע) והתחלתי לחשוב קדימה.
פה אני בבעיה. אני בניגוד לרובכם לא נכנסת להגדרה "אשת סוסים". אני בחורה עירונית שרק עכשיו נכנסה לעולם הזה. אז איך עושים את זה??? הצבתי לעצמי מטרה - להתחרות. בשביל זה עברתי לחווה גדולה ומקצועית יותר שתוכל לענות לי על הצורך הזה, אבל שיעור אחד בשבוע זה לא מספיק לי.. אני כל הזמן חושבת רק על השיעור הבא ואני פשוט חייבת להוסיף לעצמי עוד זמן בחווה, אבל היכולות הכלכליות שלי מוגבלות. האם זה מקובל ונורמלי (ולא יכעיס אף אחד) אם אציע להתנדב קצת בחווה בתמורה להנחה?
חשבתי להרשם לקורס מדריכים. מה דעתכם המקצועית? האם לא מוקדם מידי (למרות שאני ברמה מספיקה)?
יש לי כל הזמן הרגשה שאני נכנסת לעולם שאני לא חלק ממנו ואני לא כל כך מכירה את החוקים שלו..

בקיצור, אני אשמח לשמוע מכל מי שיש לו מה להגיד, עצות על המשך, או יותר נכון הפיכת התחביב לקצת יותר מתחביב. אני גם אשמח לשמוע אם מישהו מכיר ויודע על אפשרויות של לימודים ותעסוקה בחו"ל בתחום..

 

[jgut]

ברוכה הבאה לעולם ההתאהבות בסוסים

אני אתחיל בזה שיש מקומות שבהם אפשר להתנדב תמורת שיעורים נוספים.
ללא קשר להאם תקבלי שיעורים נוספים או לא, עצם הטיפול בסוסים יכול מאוד לקדם אותך ברכיבה איתם.
בטיפול ובנוכחות בחווה, לומדים הרבה מאוד דברים על החיה המדהימה הזו. לומדים על הפסיכולוגיה שלה, על עבודת קרקע, על זיהוי מחלות ועוד. אין תחליף לשעות עבודה על מנת ללמוד איך להתנהל עם סוסים. בדיוק כמו שיש דברים שלומדים מהנסיון ודרך שעות אוכף.
זה עוזר ברכיבה כי את לומדת לזהות איך הסוס חושב. זה מלמד אותך איך להגיב ולבקש יותר נכון מהסוס.

לגבי קורס מדריכים - מבלי להעליב, חצי שנה של רכיבה זה כלום. גם אם היית רוכבת חצי שנה כל יום, זה היה עדיין רחוק מלהיות מספק. קורס מדריכים שיגיד שאת ברמה מספקת לעבור אותו, כניראה לא שווה את התעודה שהוא נותן. ברכיבה כדי להגיע לרמה גבוהה נידרשות שנים של אימונים ולרוב כאלה שהם יומיומיים.

לגבי תחרויות - מי שמתחרה אינו בהכרח ברמה גבוהה. אין קשר בין הדברים. יש אנשים שהם רוכבים גרועים ומצליחים להתברג בתחרויות בגלל שיש להם סוסים טובים. ישנם כמובן מקרים הפוכים. במקום שאת רוכבת, מצפים שתגיעי לרמה תחרותית מרכיבה אחת בשבוע? כי לדעתי זה לא מספיק. לפחות אצלנו הרוכבים המתחרים נידרשים להשקיע יותר.

כדי להכיר את החוקים של עולם הסוסים אני הייתי ממליצה לך על השלבים הבאים (שאותם עברתי בעצמי):
1. להתחיל להתנדב בחווה
2. להגיע למצב כלכלי שאת יכולה לעשות חצי פנסיון על סוס ולקחת יותר שיעורים.
3. להתחרות שנה שנתיים
4. לראות האם את ברמה מספקת לקורס מדריכים ואם כן לגשת לקורס איכותי.
כדאי לעבור את השלבים לאט ובסבלנות, מי שרץ מהר מידי בהם מפספס. יותר קל ללמוד דברים חדשים מאשר לתקן הרגלים רעים.

 

[fliperit]

אף פעם לא מאוחר מידי

לגבי ההתנדבות תמורת הנחה: זה מאוד תלוי חווה. יש חוות שזקוקות לסיוע בכל מיני דברים (הובלה בשיעורים טפוליים, ניקוי תאים ועוד) וישמחו לתת הנחה תמורת התנדבות. בחוות אחרות זה לא יתאפשר כיוון שאין להן אפשרות כלכלית, או שאין להן צורך בעזרה. בכל מקרה, אני מציעה לך תמיד להגיע כמה שעות לפני השיעור ולהישאר כמה שעות אחרי השיעור כדי להכין לעצמך את הסוס, לשטוף אותו בסוף היום וללמוד את כל ההתעסקות שמסביב. הלימוד הכי טוב של "איש סוסים" הוא פשוט שעות על גבי שעות של התעסקות עם הסוסים, צפייה במאמנים, מפרזלים ווטרינרים, ניקוי תאים ועוד.

בנוגע לקורס מדריכים: אני בטוחה שאת ברמה מספיק גבוהה כדי להתקבל, אבל זה רק בגלל שהדרישה של הקורסים מאוד מאוד נמוכה. בעיניי זה מחדל גדול שמי שרוכב חצי שנה (ולפעמים הרבה פחות) יכול להתקבל לקורס מדריכים. גם אם רמת הרכיבה שלך טובה יחסית לזמן שאת רוכבת, את עדיין לא מכירה את החיה הזאת מספיק טוב כדי שזה יהיה בטיחותי.
נושא שני שאת צריכה לשקול בנוגע לקורס מדריכים הוא האם את בכלל רוצה לעבוד בזה? הקורסים יקרים מאוד (12,000 ש"ח, בהנחה שאת לא זקוקה למכינה), ומי שלא רוצה לעבוד בזה אין לו שום סיבה לעבור קורס. זאת נראית עבודה כיפית ומגניבה, והיא אכן כזאת, אבל לצד זה היא פיזית מאוד וקשה.

בנוגע לתחרויות: באמת שאף פעם לא מאוחר להתחיל. יש ברכיבה המערבית מקצים שמיועדים לרוכבים מבוגרים בתחילת הדרך. אבל צריך לזכור שזאת השקעה כלכלית לא קטנה. הרבה חוות יבקשו ממך להחזיק סוס בחצי פנסיון בשביל להתחרות עליו, בנוסף תצטרכי לשלם על הובלה לתחרות, על השהייה של הסוס שם ועל המקצה עצמו. אבל לדעתי זה שווה כל שקל. אני מאוד אוהבת את התחושה של להציג סוס בתחרות, ובאופן כללי את האווירה בתחרויות.

בהצלחה

 

[giri]

מצטרפת לתשובות

שלום חלמונית (קראתי נכון?) וברוכה הבאה לפורום!
אני מאד מזדהה איתך. גם אני התחלתי לרכב מאוחר יחסית, והתאהבתי לגמרי.
בתלות בחווה, יש מצב שתוכלי לקבל הנחה או שיעורים נוספים עבור התנדבות, אבל מה שבטוח הוא שבשביל להשתפר את פשוט צריכה זמן סוסים, ומהבחינה הזו כדאי לך לבלות הרבה זמן בחווה וללמוד את האינטראקציה עם הסוסים.
לגבי קורס מדריכים - אם אין לך רצון להיות מדריכה (וזו עבודה לא פשוטה בכלל) לא הייתי חושבת בכיוון, וזה בנוסף לעובדה שפשוט אין שום מצב (גם אם את עילוי סוסים ורכבת יומיום) שאת מוכנה לזה אחרי חצי שנה. להיות מדריך רכיבה זה הרבה יותר מלרכב - האם יש לך כלים להתמודד עם כל סוס שתפגשי, לתקן לרוכב שלומד אצלך את הישיבה, לטפל בכל בלת"מ שתתקלי בו? כי מדריך צריך את כל זה ועוד.

הצרה הכי גדולה עם אהבת הסוסים היא שמדובר בסיפור לא זול בכלל. אני מזמן כבר לא סופרת את הסכומים הפסיכיים ששפכתי על התחביב הזה. בדרך כלל בשביל להתקדם מעבר לרמה מסויימת את צריכה סוס משלך (חצי פנסיון או סוס בבעלותך, לא משנה כ"כ) וזה פשוט ים של כסף. רוב החוות לא מאפשרות להתחרות על סוסי בי"ס. מצד שני, עם חצי שנה של נסיון, לא הייתי ממהרת להתקשר לסוס אחד, אלא להמשיך להתנסות עם סוסים שונים ולצבור נסיון מאד הכרחי בהתמודדויות השונות איתם.
בואי נגיד שאם את מחפשת להתקדם והרבה, בהשקעה הסבירה ביותר, הייתי הולכת על יותר משיעור לשבוע (נגיד שניים) פלוס להגיע לחווה לשעות מסביב לרכיבה, לעזור בחווה וללמוד את החומר שמסביב. משם אפשר לראות לאן ריאלי להתקדם, בהתחשב בתקציב.
וכמובן שלא מזיק להצטרף לכותבים הקבועים של פורום סוסים בתפוז ולדבר על סוסים