כמה שאלות

כמה שאלות

בס``ד ‏ 1.מותר לענות אמן על משהו בשפה זרה שאתה לא מבין רק ששמעת אנשים שהבינו ואמרו אמן? 2.ביהכנ``ס לא חייב במזוזה? 3.מה עדיף:לומר ד``ת בסעודה שלישית ולהפסיד בגלל זה ערבית או ההפך? 4.למה חב``דניקים מתפללים מהר כמו מכונית מרוץ?
 
תשובות

1. אם נוצרי מתפלל לעבודה זרה אז לא אומרים אמן כי עבודה זרה אסורה גם לגוים. אבל אם מוסלמי למשל מברך על האוכל אז אומרים אמן [ונראה לי שגם נוצרי אם הוא מכוון לה' ולא ליש"ו או משהו כזה]. 2.חייב. 3.רק רשב"י וחבריו לא מפסיקים מדברי תורה בשביל להתפלל, אבל אנחנו שאנו מפסיקים מדברי תורה בשביל עבודה וכו' מפסיקים גם לתפילה. 4.העיקר הכוונה אם יש כוונה הכל טוב.
 
לגביי 4...

אני לא מסכים עם התשובה, ולדעתי השאלה בהחלט במקום. וזה לא רק חב"דניקים. זה הרבה קהילות. לדעתי, אם התנאים והאמוראים היו רואים באיזו מהירות אנחנו לפעמים מתפללים - הם היו מתהפכים בקברם. (סליחה על הביטוי...) כיצד יכולה להיות כוונה שלמה, אם מתפללים כל-כך מהר?! מי מצליח לכוון אפילו את הכוונה הפשוטה לשם-שמים? שלא לדבר על שאר כוונות... נקודה למחשבה...
 

אופירA

New member
מנהל
עוד נקודה למחשבה

בדורות הללו לאנשים אין כוחות. ירדה חולשה לעולם. אם אנשים יעמדו במניין בביה"כ 3 פעמים ביום בתפילות ארוכות בכוונה - רובם לא יעמדו בזה, וישתמטו מן המניין לחלוטין. נמצאנו שבפועל, כדי להתכוון כמו שצריך, יהודים נמנעים ממניין... לכן המניינים הזריזים מזכים את היהודים שקשה להם בגלל החולשה, להשתתף במניין ולעשות את רצון ה' כפי כוחותיהם. ומי שמניין זריז מפריע לו, ישתדל למצוא מניין שונה, שהוא מוצא את עצמו בו יותר, או שימצא פתרונות להשלים קטעים אחרי התפילה, ויוכל להאריך בתפילה ובכל זאת להשתתף בתפילה בציבור. ויידע שהוא עושה דבר טוב בעיני ה', שהוא משתתף עם הציבור.
 
גם אני שאלתי על זה רבות

אבל אז אמרתי מה יועילו השאלות, אני יתפלל איך שנוח לי ועם מי שנוח לי ושה' יקבל תפילותינו ברצון ודנתי אותם לכף זכות כמו אופירה ומצאתי עוד צדדים למה לדון אותם לכף זכות וזהו לא התעמקתי בעניין.
 
לא מתוך לדון לכף חובה ח"ו...

אבל התפילה בזמננו הפכה קצת למשהו שגרתי, אולי יותר מידי שגרתי...
 
לדוגמה,

יש לי חבר חוזר בתשובה, שאני צריך לפעמים לדרבן בקושי רב, כדי ללכת אתי ביחד לתפילה בשבת, בביה"כ, מהסיבה שהוא לא יכול לסיים את 18 אפילו בכפול 3 זמן שהציבור מתפלל. נמצא, שאין לו חשק להתפלל כלל. ואני די מבין אותו.
 
כתוב בגמרא

"ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו" (ברכות כא.). האם הקב"ה, באמת יש לו נחת-רוח מאתנו, כשאנו מקיימים את מצוותיו לפי איך שהכי נוח לנו ? האם אנחנו צריכים בכלל לחפש נוחות בעבודת-ה' ?
 
אשריך

אבל שוב אתה צריך להבין שהאנשים של היום זה לא האנשים של פעם ואמת שדברי הגמרא קודש קודשים אבל לך תגיד את זה לאנשים כמונו עכורים וגשמיים יותר מאי פעם... תראה תלמידי חכמים דווקא מתייגעים בתפילה ואני מכיר לא מעט כאלה, פשוט עמי הארצות שלא זכו להתדבק בה' להם זה אולי קצת קשה. ולא רק עמי הארצות גם מי שלא דבוק בתורה והוא לא מקבל בכל יום ריתחא לעבודת ה' אז הוא מתקרר מהר מאוד. ותגיד לחבר שלך אולי הוא לא שמע על ההלכה הזאת אבל הוא חייב להתפלל במניין גם אם זה קשה מבחינת הקצב [איטי ,מהיר] ואולי יש מניינים יותר איטיים.
 
אני מקבל את עניין חלישות הדור,

כל מה שאני אומר זה, שאם היינו עוצרים לרגע את החיים המטורפים שלנו, ומתבוננים בגדולת-ה', כמו שאומר ר' נחמן, ומתפללים ל-ה' מתוך קצת רוגע, שלווה, יישוב-הדעת, קצב החיים שלנו לא היה כל-כך מטורף... רק בגלל שאנחנו כל הזמן רודפים אחרי משהו, אז אפילו כשאנחנו כבר באים להתפלל לבורא-עולם, זה מתוך דהירה קדימה... וחבל...
 

אופירA

New member
מנהל
אל תשכח

שנוח לו לאדם שלא נברא... ומרגע שנברא - הוא כבר סובל מחוסר נוחיות... אז ברור שלא צריכים לחפש את הנוחות כמטרה בעבודת ה'. שהרי לא נוח לו שנברא, ומכאן שלא נוחיות הוא צריך לחפש. אלא לעשות את העבודה היטב. אבל מצד שני, צריך לזכור שהאדם לא רק רודף אחרי משהו, ובגללו קצב החיים מטורף כ"כ, אלא הוא גם נרדף ע"י המציאות של קצב החיים המטורף (שהיא פונקציה של החטאים ושל ירידת הדור וכו', והכל פיתויים, זה נכון, אבל בשורה התחתונה עומס הפיתויים מעמיס על הדעת ומטריפה, והאדם נרדף ולחוץ). ומאחר שהאדם נרדף, הוא צריך לחפש איזון על הלחץ שמצוי עליו, ולהתאמץ בעבודת ה' בצורה מאוזנת, אחרת יפקע מרוב המאמץ. הקב"ה אינו מחפש שנעמיס על עצמנו מעל ליכולתנו. שנעבוד עבודה קשה מכפי כוחותינו. אלא כל אדם לפי כוחותיו ויכולתו, ואין כאן כלל שנכון עבור כל האנשים. יש מצב אוטופי, שהיה רצוי לכל האנשים (שבעולם לא יהיה כ"כ לחץ ודהירה מטורפת). אבל זה מצב אוטופי, שאינו קיים עבור רוב האנשים כרגע. ואת הקב"ה יש לעבוד עם המציאות ולא בדמיון.
 
...

אני לא חושב שדבריי הם כל-כך דמיוניים ולא מציאותיים. אני חושב שבאיזשהו מקום, אנחנו גם מלחיצים את עצמנו. אני לא אומר שצריך להתפלל שעות כדי לכוון בכל מלה ובכל כוונה אפשרית, אך, מצד שני, אני גם לא חושב שתפילת ערבית, לדוגמה, צריכה לקחת שתיים וחצי דקות. לפעמים זה נראה כאילו התפילה היא עלינו כמשא שצריך למהר ולפורקו. וגם הגמרא אומרת, שאדם צריך להשתדל, שלא להראות שהתפילה היא עליו כמשוי. לגביי הזדרזות, באופן כללי, זה באמת חשוב, כדי שלא יהיה טורח ציבור, אבל באמת היום, לפעמים מתפללים כל-כך מהר, עד שזה לא יכול להראות אחרת מאשר כמשוי...
 
...

וכמעט כל מי שהכרתי שהוא חוזר בתשובה, השמיע באוזניי את הטענה כלפיי המהירות שבה הציבור מתפלל לפעמים. ושלא יכולים להספיק לסיים את התפילה, לפעמים אפילו כשכבר רוצים לסגור את בית-הכנסת (!)... שלא לדבר על כך שלא מצליחים לכוון כמעט בכלל בשום ברכה... ובשביל בעל תשובה זה דווקא מאוד חשוב להשתדל לכוון, אפילו קצת...
 

אופירA

New member
מנהל
אבל למה עשית פרשנות אישית

ולקחת מה שאמרתי לגבי הלחץ בעולם למקום שבכלל לא אמרתי? למה אתה מציג את דברי כאילו אמרתי שדבריך דמיוניים ולא מציאותיים? דבריך נכונים מאוד, ואני הדגשתי את הדגשותי. מדוע הפרשנות השלילית?
 
...

כשאמרת שאת הקב"ה יש לעבוד עם המציאות ולא עם הדמיון, היה נדמה לי שדבריי לא כל-כך מציאותיים... אני באמת מתנצל. יש לי קצת נטיה ל-"קיצוניות" דתית... השלום יותר חשוב מהכל.
 
למעלה