תשובות
גודל הצבא השתנה הרבה במהלך ההיסטוריה והוא פונקציה של הרבה גורמים. קודם כל אתה צריך לקבל איזשהו מושג כללי על המצב הדמוגרפי בעולם שלך, רמת התחכום הלוגיסטי, המצב הכלכלי. המצב הדמוגרפי פירושו תשובות לשאלות הנוגעות להרכב האוכלוסיה. כמה אחוזים מן האוכלוסיה הם זכרים וכמה נקבות, מה הרכב הגילאים של האוכלוסיה. איזה גיל נחשב לבוגר ואיזה גיל נחשב ל"כשיר" לקרב אם יש הבדל היניהם. האם האוכלוסיה מורכבת מעם אחד או כמה עמים, מה מצב הפטריוטיות, שוביניזם, לויאליות של האזרחים. מי מוגדר אזרח ויש לו אינטרס להגן על הארץ. אם רוב האוכלוסיה מורכבת מאזרחים בעלי זכויות יתכן שקיים גיוס אזרחי במדינה, מה שמגדיל מאוד את כמות המתגייסים האפשרית. אם האנשים\מדינה עשירים, יכול להיות שהם משתמשים בצבאות של שכירי חרב במקום בצבא מקומי. אם יש אצולה בעלת ממון יכול להיות שיש מסורת של חיל פרשים (או לוחמי עילית אחרים). בעולם פנטזיה האוכלוסיה יכולה להיות מורכבת מגזעים שונים, צבאות יכולים להיות מזומנים, פרשים יכולים לעוף באוויר וכו´. רמת התחכום הלוגיסטי מגבילה את גודל הצבא. ככל שרמת התחכום עולה, ניתן לפקד על צבא גדול יותר. בדר"כ השלטון המרכזי מפקד על צבא בודד ומונע מגורמים אחרים בתוך הממלכה לצבור כוח מסוכן. ככל שהכוח מקצועי יותר, ממושמע יותר, נאמן יותר (דהיינו אזרחי ולא נוכרי-שכיר) פשוט יותר לפקד על כמויות גדולות של חיילים ממנו. בעבר היו אחוזי עריקה, נטישהה ונפקדות גבוהים במיוחד (לעיתים עד 30%). צבא שהתחיל לצעוד כמעט לעולם לא היה מסיים עם אותה כמות חיילים. במאה ה-16 היו צבאות שכירים של 20-30 אלף חיילים, עם הגיוס העממי (מאה 17) עלה אחוז המתגייסים לכדי 0.003% (ז"א 3 מתוך 1000) והצבאות מנו 50-60 אלף חיילים. מספר זה דומה למספר החיילים שהיו מגויסים בזמן האימפריה הרומית בעידן הזהב. נפוליאון (שנחשב לעילוי לוגיסטי) פיקד על 200 אלף חיילים בקרב אחד וכל צבאותיו מנו מליון חיילים. המצב הכלכלי קובע את יכולת המדינה לכלכל את הצבא. בעבר מגויסים היו עוזבים את בתיהם עם נשק ותרמיל על גבם וצועדים להצטרף לצבא למלחמת הגנה קרובה. צבא שצועד הטריטוריה ידידותית יכול להמיט שואה כלכלית על האזרחים אשר נאלצים לכלכל אותו בדרך (מזון בעיקר). בטריטוריה עויינת הוא יכול להנות מיתרון זה (סון-טסו ממליץ לחיות על חשבות האויב ולגרום נזק לאויב השווה לתועלת שאתה מפיק לטובת עצמך). עגלות, סוסים, חמורים, פרדות, תחמושת, כרכרות, שריונות, נשקים, מזון ומשקה ומעל הכל, כלי מצור כולם עולים כסף רב מאוד הנמדד יומית או חודשית. צבא יכול לגייס בהמות רכיבה מערי הממלכה ומהכפרים להגדיל באופן משמעותי את כמות הרמכים שלו (לא כולם מתאימים למלחמה) במחיר של נזק כלכלי חברתי ופוליטי. פרשים הורכבו באופן מסורתי מאצילים שהביאו את סוסיהם מהבית. מלך עשיר מספיק יכול ללתמוך בחיל פרשים קבוע משלו אך זה עניין יקר מאוד ובכל מקרה צריך לזכור שפרשים הם יחידת עילית ולא הרבה מהם נמצאים בצבא. עם של רוכבים (כמו הרוהירים או המונגולים, להבדיל) הוא דבר אחר לגמרי. עם כזה יכול להיחשב לצבא גדול במיוחד ואיכותי במיוחד. אחוז המגויסים הוא גבוה מאוד (כמעט כל הגברים הם רוכבים מוכשרים). יש דרכים יעילות ביותר להביס חיל פרשים. היעילה והנפוצה ביותר היסטורית היא באמצעות הצטופפות במבנה עם נשקי מוט ארוכים. הדרך הזו לא יעילה מול קשתים רכובים (שהם נדירים מאוד ודורשים מיומנות גבוהה ביותר) או רגליים. קלאוזוביץ´ קבע אפילו יש להשתמש בפרשים רק נגד חיל רגלים שהשתבש. יתרונם של הפרשים היה ניידות גבוהה, מיומנות גבוהה (במיוחד במקומות בהם נאסרה נשיאת נשק על ידי עם-הארץ) ואפקט פסיכולגי מרשים (הרגלים פחדו מהסוסים). פרשים משוריינים כבדים, שהם יקרים מאוד, היו תמיד בעלי יתרון בולט על פני פרשים קלים. בזמן התנ"ך הייתה חשיבות דומה למרכבות ברזל שנחשבו לנשק האולטימטיבי (לפני המצאת הארכוף פרשים רכובים היו לא יעילים במיוחד). המצב הכלכלי משליך גם לגבי הדרכים בארץ והזמינות של המשאבים המגוייסים למלחמה. לבסוף, פנטזיה כוללת לעיתים תכופות קסם, שיכול להטות את המאזניים לטובת אחד מהצדדים באופן מכריע, וכן לעשות מהפיכה במובנים אחרים. קסם יכול לפטור אותך מהצורך בכלי מצור, הוא יכול להפוך את סוגית הקשר בהקשר הפיקוד והשליטה וללא רלוונטית (לחש "מסר" לדוגמה פותר בעיה עקרונית במלחמות), הוא אוסף מודיעין ומונע מודיעין מן האויב. לחשים יכולים ליצור מים ומזון (מי צריך באר ?) ולהפוך קרקע לבוץ (ו"לתקוע" חיל פרשים שלם) ומיד לאבן (חיסול מוחלט לפרשים). יצורים אחרים הם בעלי איכותיות אחרות. טרולים מתחשדים, אלפים רואים בלילה, לגמדים יש ראיית חושך (יתרון עצום בלילה), רמכים יכולים לכלול תולעים סגולות, אספרי ודרקונים. אל תבנה את הצבאות לפי מה צריך להיות. בנה את התנאים הכללים שהעולם שלך מציע ואז שים את עצמך במקום המלך (או המנהיג) של ממלכה אחת - מה היית עושה כדי להגן על ארצך. עכשיו עבור למנהיג אחר (לווא דווקא של מדינה, זה יכולל היות ארגון) ותחליט בשבילו (קח בחשבון את מה שהוא יודע על תוכניותיו של המנהיג הקודם) וכן הלאה וכן הלאה. בהצלחה.
האם במצודות/טירות, באר המים היא מחוץ לטירה (הכוונה - מחוץ לחומות), בחצר הטירה או בתוך הטירה (כלומר, חפרו באיזה מרתף עד שהגיעו למים)?