כמה שאלות- עזרה!

[YR51]

כמה שאלות- עזרה!

שלום חברים,
אז ככה, אנחנו זוג נשוי+ 1 אני מסיים את השנה השנייה ללימודים (מתוך שלוש)
במדעי החברה ורוצה להמשיך ללימודים אקדמיים בארצות הברית. השאיפה היא
למוסדות האקדמייה הטובים יותר.
יש לי כמה שאלות ואשמח שתעזרו לי:

1. אם כרגע יש לי ממוצע של 92 בלימודים ואני נגש לGRE בחורף, יש לי אפשרות
עם ממוצע כזה וציון גבוה בGRE להתקבל למוסדות טובים?
2. יש לי סיכוי להשיג מלגה טובה? מה הם בערך המלגות שמציעים לך במוסדות כאלה?
3. אנחנו ב"ה משפחה, השאלה אם יש סיכוי לעבוד במהלך התואר ואם לא- יש סיכוי שעם
משכורת אחת ומלגה נצליח לחיות שם ברווח או שנחיה על הסנט?
4. יש מקומות נחשבים באירופה שם יהיה קל יותר לעשות את זה במסגרת משפחתית?
גם מבחינת הלימודים וגם מבחינת הקטע הכלכלי.

תודה רבה
לילה טוב

 

[ABD2b]

תשובות ל 1-3

1. קודם כל, כן ממוצע 92 ו GRE טוב יהיו נקודת פתיחה טובה. אבל מה שיכול להיות מכריע עוד יותר זה המלצות וניסיון מחקרי. חוץ מזה, אם אפשר לעשות את ה GRE מוקדם יותר, כדאי לעשות זאת, כדי להשאיר זמן לבחינה חוזרת לשיפור ציון (רוב המוסדות ירצו לקבל את ה GRE שלך בדצמבר או קצת אחרי כן, כך שנשמע שבכוונתך לעשות את מבחן ברגע האחרון ממש).

2. ברוב התחומים במדעי החברה באוניברסיטאות מובילות, דוקטורנטים יקבלו מלגה מלאה (כיסוי שכ"ל ומשכורת קטנה, לרוב תמורת הוראה או עזרה במחקר).

3. כסטודנט, יחולו עליך הגבלות מבחינת היקף וסוג העבודה שאפשר לבצע כך שלא תוכל להביא משכורת + מלגה. מה גם שהלימודים יהיו אינטנסיביים מאד, ומעבר לעבודה שתדרש ממך לצורך המלגה (הוראה או מחקר) לא ישאר לך זמן רב למשרה נוספת. אולם, אם תקבל ויזת J אשתך תוכל לקבל אישור עבודה, ובהנחה שתמצא משרה -- תוכל להביא משכורת נוספת.
מלגות שמקבלים מהאוניברסיטה אמורות לכסות הוצאות מחיה של אדם אחד, לא של משפחה. לרוב, אדם בודד יחיה מהן בנוחות אך לא בפאר. לכן השאלה מה תהיה גובהה של המשכורת השניה גילו של הילד שלכם, כי הוצאות חינוך לילדים מתחת לגיל 5 יהיו גבוההות למדי. סביר להניח שכן תחיו על הסנט לכמה שנים, במיוחד אם הילד צריך גן/מעון כדי שההורה השני ילך לעבודה, או אם הילד בגיל בי"ס אבל חשוב לכם שילך לבית ספר יהודי פרטי (בהנחה שישנו כזה באיזור בו תהיו).

 

[עופר ברנשטיין]

הזוית הקנדית

דומה בהכל לאמריקאית ש ABD2B תיאר למעט ההבדלים הבאים:
חלק מהמוסדות יבקשו TOEFL או IELTS במקום GRE.

בת הזוג תוכל לקבל ויזת עבודה פתוחה (כלומר, לכל משרה או עיסוק שאינם דורשים רישוי מיוחד) אוטומטית,

הילד יוכל להירשם לחינוך 'חינם' (זה לא באמת חינם, יש די הרבה עלויות נלוות) החל מגיל 4 או 5 תלוי בפרובינציה. חינוך 'יהודי' עשוי לעלות הרבה מאוד כסף בכמעט כל מקום חוץ מה'גטו' הישראלי בטורונטו.

העליתי מצגת שמסכמת את סכומי המימון מול עלויות מחיה באוניב' קנדיות בשנת 2011. תבדוק בארכיון הפורום את הנתונים כדי להבין הכנסה מול עלות מחיה. למרות שחינוך יהודי יהיה הכי קל בטורונטו, אוניב' טורונטו ואוניב' יורק הן בין המממנות ה'קמצניות' ביותר במדינה. זה בהנחה שבכלל תצליח להתקבל אליהן.

קח בחשבון שבכל מקרה, כדי לקבל ויזת לימודים לקנדה תצטרך להוכיח יכולת כלכלית לשנה הראשונה. זה אומר שמכתב המימון יכסה אותך ככל הנראה. אבל, לאישתך ולכל בן משפחה נוסף תצטרך להוכיח מינ' של $10K בערך.

לא פירטת באיזה תחום של מד"ח אתה עוסק אז אי אפשר לענות על שאלה 4 בצורה רצינית. באופן כללי, אלא אם אתה דובר שפה אירופית ספציפית, תהיה מוגבל מאוד בלימודים באירופה. קח זאת בחשבון.

 

[d a p h n a]

קודם כל, כדאי להתחיל מלהבהיר

שבארה"ב המסלול המקובל הוא מסלול ישיר לדוקטורט, כלומר שלהמשיך עכשיו ללימודים גבוהים בארה"ב זה ללכת לדוקטורט, לא לתואר שני.

שנית, בארה"ב דוקטורנטים בדרך כלל מקבלים מלגה מלאה + מלגת מחייה שמספיקה לקיום של אדם אחד ברמת חיים סטודנטיאלית. ברוב המקרים הדוקטורנט יכול לקבל ויזה מסוג J1, שאומרת שאשתו תקבל ויזה מסוג J2 שמאפשרת לה להוציא אישור עבודה.

עכשיו, לגבי הקבלה, כפי שאמרו לך, הקבלה ללימודים גבוהים בארה"ב לא מבוססת רק (או בעיקר) על ציונים. בהחלט ממוצע 92 וGRE טוב יכולים להיות בסיס ראשוני טוב לקבלה למוסד מוביל, אבל הרבה הרבה יותר חשוב שיהיו לך חיבורי קבלה טובים, ומכתבי המלצה מפורטים ממרצים שמכירים היטב את עבודתך האקדמית. כלומר, צריך מישהו שיכול להגיע עלייך יותר מאשר "YR5 למד בקורס שלי על נושא X והוציא ציון גבוה".
בתחומים כמו מדעי החברה, זה בדרך כלל אומר שאתה צריך המלצות ממישהו שכתבת עבורו עבודה סמינריונית טובה.

אני מדגישה את זה, כי יש נטייה לחשוב שאם אתה עכשיו בסוף שנה ב', אז אתה צריך להרשם בשנה הבאה לתכניות בארה"ב כדי בתקווה להתקבל מיד בסוף התואר הראשון. אבל בפועל זה בדרך כלל לא מאוד ריאלי, כי בדרך כלל את העבודה הרצינית, של סמינריונים ודברים דומים, אתה לא עושה עד שנה ג', ולכן עד שאתה מסיים את התואר הראשון אין לך אפשרות לקבל את סוג ההמלצות שאתה צריך לקבל.

כשאני הייתי במצב דומה, בסוף שנה ב', התייעצתי עם מרצה כלשהוא, והוא אמר לי בצורה מאוד ישירה "את לא מוכנה כרגע להרשם לדוקטורט. את צריכה לחכות עד אחרי שתסיימי את התואר הראשון ותכתבתי עבודות סמינריוניות כי לפני זה לא יתנו לך המלצות מתאימות וגם לא תצליחי לנסח חיבור מפורט ומדוייק מספיק."
הוא המליץ לי להתחיל תואר שני בארץ, ולעשות את ההרשמה לארה"ב בשנה הראשונה של התואר השני בארץ. זה אכן מה שעשיתי, ובדיעבד אני יכולה להגיד שהוא צדק לגמרי, כי הדברים שעשיתי ולמדתי בשנה האחרונה של התואר הראשון הכינו אותי להרשמה לדוקטורט בצורה שלא יכולתי לשער בשנה ב'.

 

[Philip Jr]

אני רוצה לחזק ולהוסיף

בטח שמעת את המשפט הבא דפנה מפרופסורים בתחומך: "אם אני הייתי מנסה להתקבל לדוקטורט בימינו עם הנתונים שהיו לי אז, לא הייתי מתקבל".

בפסיכולוגיה (מלכת מדעי החברה כמובן) מועמדים מגישים בקשות לדוקטורט עם ניסיון מאד מרשים, שבימינו כולל תוכנית HONORS ועבודה במספר מעבדות כולל לאחר התואר, לעיתים עם פרסומים/פוסטרים/השתתפות בכנסים וכדומה.

בתואר הראשון הטיפוסי בישראל בפסיכולוגיה לא מקבלים מספיק הזדמנויות כאלו. בנוסף למרות שבארץ אנחנו עושים הרבה יותר קורסים בפסיכולוגיה, אלו קורסי מבוא שמקנים רק ידע מאד רחב ומוגבל בכל תחום ולכן צריך להתבשל לא מעט עם עצמך עד שמוצאים כיוון מחקרי. אנחנו גם משתמשים בכלים סטטיסטיים וחישוביים מאד מוגבלים בתואר הראשון, ומועמדים אמריקאיים רבים מגיעים כבר עם ידע ב - R, MATLAB, EPRIME ועוד, למי שלא מכיר תוכנות לצורך תכנות מחקרים, הרצתם וניתוחם.

או בקיצור - אפילו אחרי התואר הראשון בישראל אנשים רבים אינם מועמדים מספיק טובים לדוקטורט בפסיכולוגיה, ואני מניח שאולי גם בתחומים אחרים.

 

[YR51]

תודה רבה על כל התשובות

אני בהחלט אשקול אם להגיש בקשות להתקבל השנה. כבר שמעתי שהסיכוי לא גבוה, חשבתי לנסות ומקסימום לנסות שוב שנה אח"כ.

ממש עזרתם לי.
תודה

 

[Philip Jr]

עצה בעניין הזה

כדי למקסם את סיכוי הקבלה נהוג להגיש בקשות לכמה מוסדות, תלוי בתחום כמובן. למשל בפסיכולוגיה קלינית הממוצע הוא בערך 13. בנוסף, נהוג להגיש בקשות למוסדות במגוון דירוגים, לא רק ל - TOP 5 בארה"ב.. תמיד טוב לקוות להתקבל למוסד מספר אחת, אבל לפעמים המציאות מכתיבה אחרת וכמובן שדירוגים זה גם ממש לא הכל באקדמיה.

לאור זאת, העלות של הגשת בקשות יכולה להיות מאד גבוהה.. עשרות דולרים לכל מוסד, ועלויות נוספות של מבחנים ואפילו דברים קטנים כמו שליחת דברים בדואר אם צריך, הזמנת גליונות ציונים וכו.. לכן כדאי לשקול היטב מתי להגיש, ואם עושים זאת לעשות זאת כמו שצריך ולהשקיע זמן ניכר בשלב הזה.. אם אכן תגיש השנה תחזור להתייעץ..