כמה שאלות בע"ר.

כמה שאלות בע"ר.

יש לי כמה שאלות ותהיות שנתקלתי בהם במהלך חזרה על החומר. 1. בעניין הכנסת A.W. הבנתי שההנחיה פעם היתה להכניס ישירות, לתינוקות ונפגעי טראומה, ואילו לחולים רגילים יש להכניס בסיבוב. האם הדבר נכון? 2. למה משתמשים בסקשיין רק לאחר 2-3 דקות החייאה? אם אנחנו צוות רחב (3-4) אנשים העניין משתנה? 3.בזמן סקשון ישנו זמן מקסימלי להפסקת החייאה. האם זה 10 או 15 שניות. (מצאתי שיטות שונות בספרים של מד"א ואני חושב שזה קריטי. 4. גם ב"לגעת בחיים" וגם ב"חוברת עזר לנהג אמבולנס" (שניהם של אלון בסקר) נאמר שגם אם עדיין יש הפרשות בפה יש להפסיק שאיבה אם עברו 10-15 שניות. מה ההגיון? הרי כשננשים הוא יחנק? 5. האם מי בריכה (עם כלור) נחשבים מתוקים או מלוחים לעניין טביעה? 6. מה נסגר עם היפר ונטלציה? כתוב בכל הספרים שאין לתת לחולה לנשום לתוך שקית סגורה. למה? הרי זה טוב שיעלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני, (יצא לי להיות עם חובש בכיר שעשה את זה) 7. עוד דבר, אם מישהו יכול לכתוב בצורה מפורטת את המנגנון שגורם לעילפון. תודה רבה רבה ולילה טוב.
 

amitp

New member
תשובות בקצרה

(מצטער אבל אני במצב לא טוב לפני המבחן הבא שלי) 1. ההנחיה עדיין בתוקף. למבוגרים בסיבוב של 90 מעלות, לתינוקות ובטראומה ללא סיבוב. 2. משתמשים בסקשן רק לאחר חימצון התחלתי של הנפגע כדי למנוע מצב של היפוקסיה. (או לפחות לנסות...) 3. לפי מה שאני מכיר - סיקשון מקסימום 5-6 שניות והפסקת הנשמה לא יותר מ10. 4. ואם תמשיך לסקשן הוא לא יחנק? מעבר לזה המשך הסיקשון פוגע ברצף ההחייאה, ומכיוון שכל מאמצינו מוכוונים לבנית לחץ דם אצל הנפגע (אפילו יותר מאשר חימצון שלו) פגיעה כזו היא קריטית. 5. מי בריכה עם כלור נחשבים כצרה צרורה בלי שום קשר... כתלות ברמת הכלור בהם הם עלולים לגרום לפגיעה ברקמת הריאות עקב הכלור ועקב כך, בין היתר, ל-ARDS. 6. לך כחובש בשטח אסור לתת לחולה לנשום לתוך שקית. למה? כמה סיבות עקריות: א. חובשים רבים מזהים בטעות מצוקה נשימתית כהיפר-ונטילצייה ב. בהיפר-ונטילצייה הנובעת מהתרגשות השקית היא טיפול יעיל. בהיפר-ו כתוצאה מסיבות אחרות ממש לא (אם מדובר על היפר-ונטילצייה על מנת לתקן חמצת) ג. היפר-ונטילצייה כתוצאה מהתרגשות היא self-limiting... ד. עדיף חולה מרוגש מאשר חולה חנוק (עם שקית...) (וזה עקב נסיון העבר וודאי שלא מכוון כלפיך אישית וכלפי כישוריך כחובש) 7. מנגנון מפורט אני משאיר בינתיים לאחרים...
לילה טוב!
 

asifff

New member
נראה לי...

Acute/Adult -Respiratory Distress Syndrome יתכנו שגיאות כתיב - אבל ככה מבטאים את זה לא בטוח בנוגע ל-Acute/Adult בתרגום לעברית כשל נשימתי חריף- כאשר יתכן גם בילד וגם במבוגר (שכיח יותר במבוגר) אך להבדיל מכשל נשימתי אצל תינוק/וולד. לכן נדמה לי שזה אדולט ולא אקיוט.
 

amitp

New member
../images/Emo45.gif ARDS

פעם היה Adult Respiratory Distress Syndrome והיום זה Acute Respiratory Distress Syndrome (למרות שעוד משתמשים בשניהם). בגדול מדובר כמעט על כל המקרים של בצקת ריאות שלא על רקע קרדיאלי. מה שבד"כ קורה זה שיש הגברה בחדירות כלי הדם באיזור הריאות וכתוצאה מכך בצקת. חשוב להבדיל בין ARDS לבין RDS, שזאת מצוקה נשימתית של תינוקות/ילודים (בד"כ פגים) על רקע של חוסר בסורפקטנט.
 
ARDS and BPD

שלום לכולם! המקבילה את יילודים לARDS זה הBPD (Bronchopulmonary Dysplasia), ולא RDS. ההופעה של BPD היא פעיקר בעקבות הנשמה מכנית בריכוזי חמצן גבוהים, אצל פגים עם חוסר בשלות של מערכת הנשימה (קרי, הפרעות בייצור סורפקטנט). שבוע טוב
 

amitp

New member
BPD היא מחלה כרונית שמופיעה

בדרך כלל בסיבוך של RDS. המקבילה של ARDS ביילודים היא IRDS (Infant Respiratory Distress Syndrom) או RDS. " Most cases of bronchopulmonary dysplasia are seen in premature babies who developed Respiratory Distress Syndrome (also called Hyaline Membrane Disease) or RDS " (American Lung Association) כמובן שהשאלה היא מקביל מבחינת מה. מבחינת הנזק לריאות כנראה שBPD מתאים יותר, אולם מכיוון תמונת המצוקה הנשימתית - RDS.
 
למעלה