כמה רוע אפשר לבלוע

כמה רוע אפשר לבלוע

מחר ערב חנוכה. אמור להיות לי ביקור מחר בבוקר אני רוצה להעביר אותו לערב להדליק נרות
עם הפעוט. אבל היא לא עונה לטלפונים אני מתקשר כל שעה והיא לא עונה זה הורס אותי.
הרוע הזה. הזלזול הזה. ואני לא מתקשר סתם, אלא בשביל דברים עיניניים. מה לעשות ? העו"ד שלי אומרת שהיא תנסה לדבר איתה אבל "היא לא חייבת לענות" אז מה כל השנים יהיו מלחמות טלפונים ? להפסיק להתקשר ? אני מתעצבן יותר מדי ? זה נחשב שאני מטריד אותה ? אתם עונים לX שלכם כשהוא מתקשר ?
 

anat315

New member
../images/Emo24.gifהיי

תראה על פי חוק אסור לאמא למנוע ממך לדבר עם הילד/ה אבל אין חובה לענות שלא שבימי הביקור ובשעות הביקור מניסיון שלי ועברתי המון אל תלחם תלך בראש שלה תהיה אתה הטוב והנחמד בסוף היא תבין שאין טעם להלחם ומקווה בשבילך שיהיה בסדר...
 
מה זה אין חובה../images/Emo35.gif

של מי החוק הזה ? הכלל הזה, הנורמה הסדומית הזאת ? ואם אני רוצה להזיז את הביקור ? הרי לא נחזיק עו"דים כל החיים ? ואם אני מתקשר לצרכים עיניניים, בתדירות של פעם בשבוע מקסימום ? הנורמה/חוק הזאת מגיברה ריב ומדנים ? את גם עשית ככה לX שלך ? או שהוא עשה את זה לך ?
 

anat315

New member
חומד

אין חוק בהסכם כתוב לכם שאלו הימם והשעות וגם נרשם כי בני הזוג צריכים להיות גמישים אחד לשני וכמובן שהכול ניתן לעשות.. תראה אתה נמצא בשלב קשה כרגע אבל אתה יכול לבקש הסדרים זמניים כדישלא תצטרך להכנע לטמטום של גרושתך לעתיד כולם עוברים את המלחמה הזאת ובסוף זה נרגע והכעס חולף ואז מבינים שהכול לטובת הילד ושהמלחמות מיותרות הרבה הרבה הרבה סבלנות זה יעבור ויהיו ימים טובים יותר מאחלת מכול הלב..
 
למען הסר ספק - לא כולם עוברים את המלחמה הזאת

אפשר לעשות את זה אחרת. על זה נאמר - צריך לדעת עם מי להתחתן וביעקר צריך לדעת ממי להתגרש. אני אומרת שוב - תנסה לצמצם את נקודות המגע הישיר שלך איתה. סימוס יכול להיות יותר פרקטי במצב כזה. ומעבר לזה - אני מבינה את התחושה שלך שהשמיים נפלו עליך. מצד שני, אני מנסה להכניס אותך לפרופורציה של המציאות - זה משהו מעצבן מאוד, אבל זה משהו קטן. אם לא תדליק איתו נרות היום - תעשה את זה ביום אחר. תחגוג איתו בדרך אחרת. אם אתה לא איש דתי - תדליק איתו נרות בצהרים. מה זה משנה בכלל? (למי שאינו דתי). אם היא לא מתגמשת - תתגמש אתה עם עצמך. תנסה לא ללכת עם תחושה של תקיעות ושל דפיקות, כי תחושות כאלה רק מורידות אותך למטה. לפעמים צריך להוריד את הראש ולתת לגל לעבור מעליך (ולהוסיף תפילה קטנה שלא תטבע בזמן שהוא עובר).
 

שחR

New member
למה את אומרת זה משהו קטן ?

מה נשאר לנו חוץ מהסדרי ראיה הוגנים עם ילדינו. בשביל גברים גרושים זה הדבר הכי גדול שיש בעולם. מה השווי לאב להדליק נרות עם ילדיך בערב חג ? אין לזה מחיר, אין לזה הוצאה לפועל, אין לזה חוקים שתמיד מפלים גברים , אין לזה שום הגנה, מול החלטה שרירותית של ה X. לפי דברייך עם כל הרצון הטוב, את לא מבינה את התחושה, והפרופורציות שלך לא נכונות בעליל. מדובר על אבות שלא מסוגלים להינות עם ילדיהם ברגעים קרטיים וחשובים שאין עליהם מחילה.
 
והמדהים שהמערכת כולה מתייחסת לכך כ"משהו קטן"

פקידות סעד / עובדות סוציאליות / יחידות סיוע (לאישה) וגם השופטים עצמם. פה זה "רק" הדלקת נרות בחנוכה, שם זה "רק" להחזיר את הילדים ב 7 בערב ולא לאשר לאבא ללכת איתם לחברים שהם מכירים ורוצים לפגוש, ובסוף שבוע זה "רק" לדרוש שהאבא יחזיר את הילדים עד 8 בערב. אז מה אם ארוחת ערב משפחתית או עם החברים ביום שישי רק מתחילה ב - 8 / 8 וחצי? שטויות! אז הילדים לא יזכו לבלות ארוחות משפחתיות ואצל חברים בימי שישי. הרי כבר הסכמנו שזה "רק" משהו קטן, אז על מה ההתרגשות? העיקר שהמערכת יודעת "להגן" על "הצד החלש" רק בגלל שיש כאלה שנוהגים לכנות אותו "אמא" או "אשה". ומה לגבי הגנה על הצד החלש האמיתי - האבא חסר המזל שילדיו נעקרו ממנו? והילדים שמשוועים לאבא? שטויות! באלו לא צריך להתחשב כי הרי זה "רק משהו קטן"!!!
 
מסכים ב 1000 %. ../images/Emo70.gif זה ממש ככה

כניראה שממסד מתרגש רק ממקרים אלימים
 
המצב של גיטריסט כפי שאני הבנתי אותו

נובע מכך שעדיין אין לו הסכמי ראיה. שהם שניהם עדיין (אם זכרוני אינו מטעה אותי) בשלב המאבקים. אני לא חושבת שהסדרי ראיה הם משהו קטן. אני חושבת שיש כמה דרכים להגיע להישגים. אם נקבע שהוא אמור להיות עם הילד בבוקר והיא לא עונה לו - אני לא חושבת שהחלפת השעות היא משהו גדול ששווה להיכנס עליו למריבה, ובוודאי שלא להגיע למצב שהיא אומרת שהוא מטריד אותה ועלולה להוציא לו צו מניעה.
 
אני מאמינה שאחרי הגירושים יהיה יותר קל../images/Emo201.gif

תנסה לפנות אליה ב SMS. אצלנו זה עובד ממש טוב. כלומר - אין בעיה להתקשר ומשתדלים לענות (לא מסננים), אבל הנוחות של הסימוס היא שהיא לא תרגיש לא בנוח לדבר איתך. שאלה כמו שרצית לשאול היום היא מצב קלאסי. תסמס לה שאתה רוצה להעביר לערב כדי להדליק איתו נרות. תשאל אם זה בסדר מבחינתה. היא תענה לך (בתקווה).
 

aviavram

New member
שלך לה פרח אם פתק

לי היא הציע זר נחנקתי ושלחתי היום היא נלחמת בגרוש שלה
 

aviavram

New member
שלך לה פרח אם פתק

לי היא הציע זר נחנקתי ושלחתי היום היא נלחמת בגרוש שלה
 
כמה עצוב וכמה נכון!!! הגיע הזמן לשלילת האמאות

מכל כך הרבה נציגות השטן הקוראות לעצמן משום מה "אמא". "אמא" שמסיתה נון סטופ את הילדים נגד האבא אינה ראויה להיקרא "אמא"! "אמא" שמונעת קשר סדיר בין אב לילדיו שאוהבים אותו והוא אוהב אותם עד כלות אינה ראויה להיקרא "אמא"! "אמא" שמכניסה נעצים בכל דרך אפשרית בקשר בין האב לילדיו אינה ראויה להיקרא "אמא"! "אמא" שהיא מספיק מטומטמת כדי לא להבין (או לא לרצות להבין) איך היא רוצחת את נפשם של ילדיה אינה ראויה להיקרא "אמא"! מ"אמא" כזו צריך לקחת את הילדים ולהעבירם לאבא. מ"אמא" כזו צריך (וחבל שאי אפשר) לשלול את הזכות הטבעית לאמאות! מספיק סבל וכאב נגרם לילדיה כיום. "אמא" כזו מאבדת את זכותה המוסרית להביא ילדים נוספים לעולם - לטובתם!!!!! לצערנו, "גיטריסט" הוא לא היחיד. אני עצמי מוקף, לצערי, באבות כואבים שנשללת מהם הזכות לקשר תקין עם ילדיהם. אצלי אמנם הילדים בחזקתי אך ההסתה והרוע (שהביאו, במאבק משפטי ממושך עליו שילמתי הון אבל שאינני מצטער אפילו על שקל אחד ששילמתי לעורך דין שלי, לכך שנציגת השטן תאבד את המשמורת ושהילדים יעברו לרשותי) ממשיכים במלוא החריפות גם כיום. הנה דוגמא סמלית וכואבת של אבא נוסף שליבו מדמם: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1756&msgid=108609878 לגיטריסט היקר - לא! אל תוותר! אני יודע שיש מיליון פסיכולוגים וחברים שיגידו לך לוותר, אבל אם "זכית" לנציגת שטן שתיקרא משום מה "אמא" לזעטוט שלך, כל ויתור שלך יתפרש בסופו של דבר אצל אותה "אמא" (וזה המסר שהיא תעביר לילדון) כ"אמרתי לך.. אבא לא אוהב אותך" לך "גיטריסט", ל"מחזר נצחי" שכתב את ההודעה הנוספת שצירפתי כאן ולאבות הרבים הנוספים אני שולח איחולים של הצלחה רבה במאבקכם-מאבקנו!!! אל תתייאשו! גם אני לא התייאשתי ובסופו של דבר הצלחתי! ולמנהלת הפורום היקרה, מיצה נבים, אני מקווה שהודעה זו תישאר ולא תימחק (וכן! לא תאמיני! לא כל מי שמציגה עצמה בפורום כ"אמא דואגת" ראויה להיקרא "אמא", למרות שמאוד נעימה לנו המחשבה שאנו מוקפים בעולם ורוד ויפה, ושכולם פה הם טלית שכולה תכלת...
) נ.ב. מיצה יקרה, עוד לא התייאשתי ועדיין אני מחכה בקוצר רוח לתגובתך למסר האישי ששלחתי לך בזמנו.. ברור לי שהתגובה תגיע בסופו של דבר, אבל זה בדיוק כמו לחכות לטכנאי של הכבלים... הם תמיד אומרים שיגיעו בין 2 ל- 5, והם תמיד מגיעים דקה לפני 5.....
 

שחR

New member
גם לך יש פרעה ? עם אלה רק דרך בתי משפט

עד שלא תבעתי את אם אמא שלה על הסדרי ראייה ואפילו משמורת היא לא נרגעה. במידה וזה לא חד פעמי, אלא שיטטי אל תקשיב כלל לעיצות של : תלך בטוב, תבליג, וכו'...ככה תבזבז את הזנים הכי יפות של הילדים. שלא ישובו עוד. מבחינת הנשים האלה אתה כספומט שבא לביקור ושלא תפריע יותר מידי...הילדים הם רכוש שלה. לא משנה שהשארתי לה, את הבית, הריהוט ומעולם לא החסרתי שקל מהמזונות, + כל האקסטרות בנושא הסדרי הראייה המון שנים ויתרתי או ניסיתי בטוב ואכלתי הרבה חרא על טוב הלב שלי . במקרה שלי מדובר באמהות אובססבית, שברגע שלוקחים לה את הבנות היא מרגישה חסרת ערך. אם היא לא היתה נכנעת, כמעט הכנסתי אותה לתהליך איום ומתיש של הוכחת מסוגלות הורית. אם המקרה דומה, לך לעורך דין, בקש שינוי הסדרי ראיה, קיצוניים, אין בית משפט שלא יאשר את זה. יש אנשים שזאת הדרך ללמד אותם להיות בני אדם. בהסכם תבקש את כל הסעיפים בסגנון "והיה והאב לא יכול, יודע מראש תוך X ימים, אל תשאיר כלום להגיון, או לשכל הישר., הכל כתוב" תחשוב על כל המקרים שהיו ויהיו, כולל היעדרות מפאת מחלות, חו"ל, או החלפה סבירה. תבקש לראות אותם גם במחצית חופשות של בית הספר ולא רק בשבתות. היא תבין לבד שאתה רציני ולא מוותר, ותירגע. מבין לליבך ואשמח לעזור. ב-ה-צ-ל-ח-ה.
 
וואו (לוקח שאיפה ומוציא לאט )

לחרדתי קלעתם בול.
היא מהזן הזה. הילד שלה והאבא סתם בה לביקורים. האופטימים אומרים לי שאחרי הגירושין זה יסתדר. אבל אני רואה מהמקרים שלכם (וליבי אומר לי) שזה ימשך כך לעד. אין ברירה צריך להאיבק. כן זה שיטתי. גם אני חשבתי שצריך לכתוב הכל. ולא להשאיר שום דבר לשכל הישר להוגנות ולרצון הטוב. כי אין לה את כל אלה. טוב, עכשיו אין לי כוח עכשיו להיות עצוב
. ויש לי אופטימיות שזה יסתדר. לא ילך,,,, נמשיך להלחם.
 
למעלה