כמה קשה..

[מטורפת חלקית]

כמה קשה..

הקושי בגידול הילד ...כשאין בית קבוע מקום להניח בו את הראש שניתן לקרוא לו "בית" אני אוספת שקל לשקל בשביל לקנות בית ובכל פעם שאני כמעט מגיעה לסכום הראשוני שאני צריכה לתת קם הדולר ומטפס לגבהים חדשים ומרחיק את החלום וכך אנחנו נותרים שוב חסרי דיור נעים ונדים מבית לבית .. מאסתי בזה וקצה נפשי אלוהים איפה רחמיך? שכחת אותי? אני שמאמינה בלב שלם שמישהו למעלה מסתכל עליי ומקשיב ממתינה עדיין שסוף סוף היושב במרומים ישעה לתפילתי ולמרות התקווה יש ימים קשים כמו היום שלפתע הכל חשוך ונראה קודר שהיום הארור הזה יעבור כבר

 

[Ani22]

תחזיקי מעמד

יש ימים כאלו שהכל נראה בלתי אפשרי. צריך פשוט לעבור אותם ולא לחשוב\לנתח שום דבר. נסי לעשות משהו כיף קטן ככל שיהיה. איפה את רוצה לרכוש דירה? איפה אתם גרים היום? אני

 

[m i c h a l i]

ומחר יום חדש ../images/Emo42.gif

ואיתו יתעוררו שוב כל התקוות ויתמלאו כל הכוחות כדי להגשים את חלומך

יש גם ימים שכאלה... אז איך אומר שלויימה? "לא נותר לנו אלא לחבק את הצער... להגיד אתמול היה טוב ויהיה גם מחר.."

 

[פרפר0011]

תשובה מאלוהים (-:

חביבתי, את החסכונות שצברת עד היום תצמידי בנתיים לדולר. חשבת על זה ? "מקום קבוע להניח את הראש" זה עניין של גישה. אני מכיר אנשים שקנו בית ולא מניחים את הראש. ולהיפך, כאלו שגרים בשכירות ומרגישים בבית מאוד. אני לדוגמא, אין לי בית ואני נמצא בכל מקום. ואיפה שלא אהיה, תמיד אמצא איפה להניח את ראשי. טוב, נו, אני אלוהים. לא ? (-:

 

[יעלה24]

../images/Emo24.gif../images/Emo82.gif../images/Emo50.gif../images/Emo24.gif

 

[פרפר0011]

../images/Emo127.gif