כמה עוד אפשר? (ט)

[ל3]

כמה עוד אפשר? (ט)

אם אני לא אוכלת לא טוב לי ואם אני אוכלת לא טוב לי ואני כבר לא יודעת מה עדיף ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואני כבר לא יודעת אם איכפת לי מזה שאני לא יודעת. רק דבר אחד ברור, לא משנה מה, רע לי ,רע לי מאוד ומבחוץ הכל בסדר והעולם כמנהגו נוהג ולאף אחד אין מושג עד כמה אני חבולה מבפנים. ואין לי מוצא ואין לאן לברוח כי לא מצליחה לברוח מעצמי או שהעצמי לא מצליח לברוח ממני. ולא בטוחה אם אני ברורה וכבר לא בטוחה בכלום! ואולי רק אתם תבינו........

וסליחה שאני מדכאת ותודה על המקום לכתוב בו

 

[פרפר בתוך אגרוף]

את לא צריכה להתנצל

אנחנו מכירות את הכאב ואת הייאוש הגדול הזה. הרס עצמי והפרעות אכילה אולי מרדימות את תחושת הכאב לזמן מה אבל לא מעלימות אותה, ולאט לאט הכאב משתלט על החיים.
טיפול זה המקום לגעת בכאב בלי לברוח ממנו. זה מפחיד, וזה יכול להיות מאוד קשה ומאוד מפרק. אבל ככה מפסיקים לברוח, ומבינים יותר מה כואב, ולפעמים מוצאים דרכים להקל על הכאב ולחיות אחרת.