כמה מרגש

באמת מרגש. תאור דמיוני-מציאותי על המתרחש

גם בתוככי הראש והלב האלצהיימרי. בזמן האחרון אני מסביר לבנים שאמא אף פעם לא לבד. אפילו אם אני וצ'רי בחדרים אחרים, היא יושבת בסלון עם כמה דמויות והם משוחחים. למזלה של אלפי החברים הללו אינם תוקפניים ואינם מפחידים אותה. אבל יש לה לפעמים ויכוחים עקרוניים מאד איתם. הרבה חילוקי דיעות. אבל לפחות שומרים עליה אמא ואבא שלה.
 

ענתי44

New member
מגדל בבל האלצהיימרי

יושבים כמה דקות במחלקה ואז יש שיחות עם "חברים דימיוניים" בשלל שפות. היום כשהאכלתי את אמא בצהרים כשחזרנו ממרכז היום למחלקה ישבה מולינו אישה שהתווכחה בלהט ובערבית עם "מישהו" אמא הפסיקה לאכול ושאלה אותי " מה היא רוצה?" אמרתי לה שהיא אומרת לה שצריך לאכול ואמא רטנה...
 
למעלה