כמה מילים על סבל
רוב סבלנו הוא סבל דמיוני!
סבל זה נוצר מתוך הזדהות ודמיון שלנו.
כל חיכוך יכול לגרום סבל.
הסבל יכול להיות אינסטינקטיבי, תנועתי, רגשי או שכלי.
אך, אנו לא יכולים ולא רוצים להתמודד עם הסבל,
אנו אף לא יודעים שדרך הסבל או בעזרתו יכולים אנו להתעורר.
לכן כל מה שמעניין את האדם הוא הבריחה מהסבל.
כיוון שאין הוא יודע כיצד לברוח מהסבל, הדבר היחיד שנוטר לעשות הוא להתעלם או להסתיר את הסבל.
הדרכים לכך הן רבות ומגוונות;
אחת הדרכים שבעזרתה אנו מסתירים את הסבל, היא רגשות שליליים.
ביטוי רגשות שלילים = התעלמות/הסתרה של סבל;
ברגע שנצליח לא לבטא רגש שלילי, נוכל לראות או להיות מודעים לסבל שלנו.
עוד דרך מוצלחת במיוחד, היא הסבל הדמיוני.
הדבר הקשה ביותר, הוא לוותר או להיפרד או להקריב את הסבל הדמיוני שלנו, ואת הרגש השלילי שלנו, דרכם, האגו המזויף ״מרגיש״ הכי אמתי.
ההיגיון שלו: אני סובל לכן אני קיים ואמתי.
אני מבטא רגש שלילי, לכן אני קיים ואמתי.
ראיה של האדם את עצמו, ראיה של כל הסתירות, כל השקרים, כל הדמיון וחוסר אחדות, ראיה מסוג זה יכולה לגרום לסבל אמתי.
אך עלינו להיזהר לא להזדהות! האגו המזויף ינסה להכניס מיד לתוך ראיה זו – הזדהות, ניתוח דמיוני ולהפוך סבל זה לרחמים עצמיים, אשר יסתירו את הסבל האמתי.
גם מכה יכולה לגרום לסבל אמתי, או פגיעה רגשית, אך עלינו להיזהר ולא להזדהות.
הצעד הבא הוא התמרת סבל.
_____________________________________
* האסון מעצב את האיש ומכריחו להכיר את עצמו;
הסבל מכפיל בנשמה שאיפות וכחות.
סבלו של אדם מלמדו לחלוק עם סיבלות זולתו,
חסרונותיו של אדם מניבים ענוה והבנה.
אורח על כדור אפל / י.ו. גיתה
רוב סבלנו הוא סבל דמיוני!
סבל זה נוצר מתוך הזדהות ודמיון שלנו.
כל חיכוך יכול לגרום סבל.
הסבל יכול להיות אינסטינקטיבי, תנועתי, רגשי או שכלי.
אך, אנו לא יכולים ולא רוצים להתמודד עם הסבל,
אנו אף לא יודעים שדרך הסבל או בעזרתו יכולים אנו להתעורר.
לכן כל מה שמעניין את האדם הוא הבריחה מהסבל.
כיוון שאין הוא יודע כיצד לברוח מהסבל, הדבר היחיד שנוטר לעשות הוא להתעלם או להסתיר את הסבל.
הדרכים לכך הן רבות ומגוונות;
אחת הדרכים שבעזרתה אנו מסתירים את הסבל, היא רגשות שליליים.
ביטוי רגשות שלילים = התעלמות/הסתרה של סבל;
ברגע שנצליח לא לבטא רגש שלילי, נוכל לראות או להיות מודעים לסבל שלנו.
עוד דרך מוצלחת במיוחד, היא הסבל הדמיוני.
הדבר הקשה ביותר, הוא לוותר או להיפרד או להקריב את הסבל הדמיוני שלנו, ואת הרגש השלילי שלנו, דרכם, האגו המזויף ״מרגיש״ הכי אמתי.
ההיגיון שלו: אני סובל לכן אני קיים ואמתי.
אני מבטא רגש שלילי, לכן אני קיים ואמתי.
ראיה של האדם את עצמו, ראיה של כל הסתירות, כל השקרים, כל הדמיון וחוסר אחדות, ראיה מסוג זה יכולה לגרום לסבל אמתי.
אך עלינו להיזהר לא להזדהות! האגו המזויף ינסה להכניס מיד לתוך ראיה זו – הזדהות, ניתוח דמיוני ולהפוך סבל זה לרחמים עצמיים, אשר יסתירו את הסבל האמתי.
גם מכה יכולה לגרום לסבל אמתי, או פגיעה רגשית, אך עלינו להיזהר ולא להזדהות.
הצעד הבא הוא התמרת סבל.
_____________________________________
* האסון מעצב את האיש ומכריחו להכיר את עצמו;
הסבל מכפיל בנשמה שאיפות וכחות.
סבלו של אדם מלמדו לחלוק עם סיבלות זולתו,
חסרונותיו של אדם מניבים ענוה והבנה.
אורח על כדור אפל / י.ו. גיתה
