כמה מילים מהלב
לאחר שקיבלתי מספר שיחות טלפון מחברי פורום שהפורום יקר להם, נאלצתי להתפנות מעיסוקי בימים אלו ולראות מה קורה בפורום (מה לעשות, ילדתי לפני פחות משבוע ולוקח גם לי לחזור לשיגרה בים של אורחים, רופאים וקופות חולים). אני חייבת לומר שמה שראיתי פה גרם לי לאכזבה רבה שאותה לא אוכל לתאר במילים. החוצפה של אנשים לפגוע האחד בשני בפורום שהקפיד להיות נקי מקרבות (כולל השיטה הבזויה של להיכנס תחת ניקים בדויים- למה מה, אתם מפחדים ממישהו?), ה"עליהום" שנעשה כאן על משתתפת שהקדישה מזמנה תוך כדי תיאום איתי בנסיון להכניס קצת תכנים אחרים לפורום (ובאמת סליחה שביום שזה קרה הייתי בחדר לידה ולא יכולתי להגיב או להסביר), ההכרזות הפומביות על נטישה (באמת, למה זה טוב? אף אחד לא מוחזק כאן בכוח), ההתקפות כלפי פומפיה שלא חייבת לי או לפורום כלום אך שמחה לסייע לי בימים אלו (כן, קראתי את כל ההתקפות עליה ואני פשוט מתביישת) - כל אלה ועוד כמה אחרים שקרו מאחורי הקלעים פשוט הפתיעו אותי בצורה אותה לא אוכל לתאר. מעולם לא ביקשתי תמורה כלפי העבודה אותה אני עושה כאן בהתנדבות ולעיתים על חשבון כיסי הפרטי שעות על גבי שעות במעקב יומיומי אחר הפורום, הכנת מאמרים ואת קובץ המסעדות, כתיבת ביקורות, ארגון מפגשי פורום וטיול פורום. התמורה היחידה שציפיתי לה ועד כה קיבלתי אותה היא הכרת התודה מצידכם, אך הפעם אני מרגישה שקיבלתי סטירת לחי מצד חלק מהחברים (ואני מדגישה- חלק, חלילה לא מכולם), ועוד בתקופה בה אני נמצאת ומסתגלת למציאות חדשה והכי בעולם צריכה לדעת שהכל מתנהל כרגיל וזורם על מי מנוחות, ולא לפנות מחוסר ברירה זמן אותו אין לי כרגע בכדי "לעשות סדר" בזירת המלחמה שצצה לה פה. ברגע זה אני ממש לא יודעת מה יהיה גורלו של הפורום, אבל אני מציעה שמי שרוצה להישאר יישאר, ומי שלא - שיילך (ובאמת, בלי לפגוע באף אחד- אין צורך להכריז על כך, רצונכם כבודכם), אך מי מכם שרוצה להישאר מתבקש להפסיק את הריבים ולסייע להחזרת הפורום למצבו הרגיל תוך כדי הקפדה על הכללים הרגילים, ובנוסף לכבד את עזרתה של פומפיה בניהול הפורום. לצערי לא אוכל להישאר כרגע כדי לראות את התגובות על הודעה זו, אך אני מבקשת מכם בכל לשון של בקשה להימנע מלהגיב- בין אם כאן ובין אם בהודעות האחרות- לאותם אנשים הכותבים בניקים בדויים. זה ממש יהיה חסר תועלת ובזבוז מיותר של אנרגיה. שיהיה לכולם המשך יום נעים.
לאחר שקיבלתי מספר שיחות טלפון מחברי פורום שהפורום יקר להם, נאלצתי להתפנות מעיסוקי בימים אלו ולראות מה קורה בפורום (מה לעשות, ילדתי לפני פחות משבוע ולוקח גם לי לחזור לשיגרה בים של אורחים, רופאים וקופות חולים). אני חייבת לומר שמה שראיתי פה גרם לי לאכזבה רבה שאותה לא אוכל לתאר במילים. החוצפה של אנשים לפגוע האחד בשני בפורום שהקפיד להיות נקי מקרבות (כולל השיטה הבזויה של להיכנס תחת ניקים בדויים- למה מה, אתם מפחדים ממישהו?), ה"עליהום" שנעשה כאן על משתתפת שהקדישה מזמנה תוך כדי תיאום איתי בנסיון להכניס קצת תכנים אחרים לפורום (ובאמת סליחה שביום שזה קרה הייתי בחדר לידה ולא יכולתי להגיב או להסביר), ההכרזות הפומביות על נטישה (באמת, למה זה טוב? אף אחד לא מוחזק כאן בכוח), ההתקפות כלפי פומפיה שלא חייבת לי או לפורום כלום אך שמחה לסייע לי בימים אלו (כן, קראתי את כל ההתקפות עליה ואני פשוט מתביישת) - כל אלה ועוד כמה אחרים שקרו מאחורי הקלעים פשוט הפתיעו אותי בצורה אותה לא אוכל לתאר. מעולם לא ביקשתי תמורה כלפי העבודה אותה אני עושה כאן בהתנדבות ולעיתים על חשבון כיסי הפרטי שעות על גבי שעות במעקב יומיומי אחר הפורום, הכנת מאמרים ואת קובץ המסעדות, כתיבת ביקורות, ארגון מפגשי פורום וטיול פורום. התמורה היחידה שציפיתי לה ועד כה קיבלתי אותה היא הכרת התודה מצידכם, אך הפעם אני מרגישה שקיבלתי סטירת לחי מצד חלק מהחברים (ואני מדגישה- חלק, חלילה לא מכולם), ועוד בתקופה בה אני נמצאת ומסתגלת למציאות חדשה והכי בעולם צריכה לדעת שהכל מתנהל כרגיל וזורם על מי מנוחות, ולא לפנות מחוסר ברירה זמן אותו אין לי כרגע בכדי "לעשות סדר" בזירת המלחמה שצצה לה פה. ברגע זה אני ממש לא יודעת מה יהיה גורלו של הפורום, אבל אני מציעה שמי שרוצה להישאר יישאר, ומי שלא - שיילך (ובאמת, בלי לפגוע באף אחד- אין צורך להכריז על כך, רצונכם כבודכם), אך מי מכם שרוצה להישאר מתבקש להפסיק את הריבים ולסייע להחזרת הפורום למצבו הרגיל תוך כדי הקפדה על הכללים הרגילים, ובנוסף לכבד את עזרתה של פומפיה בניהול הפורום. לצערי לא אוכל להישאר כרגע כדי לראות את התגובות על הודעה זו, אך אני מבקשת מכם בכל לשון של בקשה להימנע מלהגיב- בין אם כאן ובין אם בהודעות האחרות- לאותם אנשים הכותבים בניקים בדויים. זה ממש יהיה חסר תועלת ובזבוז מיותר של אנרגיה. שיהיה לכולם המשך יום נעים.
