אני חייבת להגיד
שאני מסכימה עם כל מילה שנכתבה שם על שני הסינגלים. בתור מעריצה של הראל, במלוא מובן המילה, אני לא יכולה לתאר את גודל האכזבה שהרגשתי כששמעתי\קראתי את המילים של הסינגל השני. אני מסכימה עם זה שאפשר לשנות סיגנון מדי פעם במיוחד אחרי סינגל "כבד" כמו ואת [למרות שאני אוהבת כמעט רק שירים "כבדים" ועצובים, אבל אני במיעוט] אבל זאת ממש השפלה בעיניי. אדם כמו הראל, שבוחר תמיד שירים ברמה הכי גבוהה הן מבחינת לחןוהן מבחינת מילים, קשה לי להבין מדוע החליט לשיר את השיר הקיטשי והזוועתי הזה. מילים ברמה הכי גרועה שיש, חרוזים נוראיים, לחן ארוויזיוני ו"גיים-בויזי" להחריד.. הוא באמת איכזב אותי. מה שכן, אני לא יכולה שלא להודות שהשיר הזה מוציא את הקול שלו במיטבו ומראה איזה יכולות קוליות נדירות יש לבנאדם. וכל זה, לעומת ואת- שיר שאמנם לא מוציא את המירב מהקול של הראל אבל זה ללא צל של ספק אחד השירים הכי הכי יפים ששמעתי בחיים. השיר עצמו ככ מרגש ומיוחד מטבעו, והראל הופך אותו פי 1000 יותר מרגש ממה שהוא אני מתפללת בשביל הראל שהדיסק יכיל יותר שירים של קרן ופחות שירים נוראיים כמו "כמה עוד אפשר". סליחה על החפירה, הייתי חייבת להוציא וד"א לBLACKit קוראים יוני חח