כמה מוזר...

[כל שנה בדצמבר]

גם אצלינו לפני כמה זמן תלמידי

תיכון עברו ליד בית הספר היסודי והציקו לילדים שחיכו להסעה והמורה והמולווה הנוספת שהיו שם הזעיקו עזרה וקראו לאנשי הביטחון ואני שמחה שהבת שלי הסתלקה מהר מהמקום .

 

[shellyland]

אני מקווה שכאקט של ענישה חינוכית

יכריחו אותם לאסוף קמח וביצים ולחלק אותם במחסום ארז לרעבים הפלשתינאים. אין שום דבר מצחיק בלזרוק אוכל. עוד סממן מכוער של תרבות השפע.

 

[רקוט קרומפלי]

אניחייבת להודות

שהעניין של בזבוז האוכל פחות הטריד אותי. מה שעצבן אותי מאוד הוא החיבור האוטומטי בין חגיגות סופשנה לחוליגניות ו-וונדליזם, מה גם שהם בחרו לא להתחרע בבית הספר שלהם (שם כנראה החשש מעונשים כבד יותר), וגם העובדה שהכי קל בעיניהם להציק לילדים קטנים וחלשים מהם. עוד סממן מכוער של תרבות שאין לי כח להגדיר אותה בכלל. לא ביקרתי היום בביה"ס, אבל אם נגרמו נזקים אני מקווה שמישהו יטרח ויתבע את ההורים של החבר'ה האלה כאקט של ענישה כלשהי. ומה שעוד מעצבן אותי זה שכל העניין גורם לי להרגיש כמו הזקנות האלה, שחשבו שהביטלס הם חבורת פראים לא מסופרים. אבל נכון שכשאנחנו היינו בגילם זה לא היה ככה?

 

[shellyland]

זה כן.

גם כשאנחנו היינו קטנים היו גילויי אלימות של ילדים גדולים על קטנים.

 

[רקוט קרומפלי]

לא לזה התכוונתי.

כשאני הייתי בביה"ס, לא היינו מסיימים את שנת הלימודים בטקסי התחרעות והשחתה. אם כבר היו שלושה ארבעה מופרעי השכבה שהיו זורקים שקיות מים, ולא עשרות ילדים שבאים באופן מאורגן ל"חגוג". בביה"ס היסודי של בנותי של משהו שנקרא "פרויקט חותם" - כל שנה בוגרי שכבת ו' עושים איזשהו פרוייקט יצירתי לטובת ביה"ס, והוא מושלם לקראת סוף שנת הלימודים. לפני שנתיים הם הכינו שעון שמש מאוד מושקע ויפה, ועוד ביום שבו הונח בחצר ביה"ס הוא הושחת באופן בלתי הפיך. לפני שנה הכינו ספסלים ופסלים ענקיים מקש ובוץ, ועמלו על העיצוב והצביעה. כמובן שהיה מי שדאג להפוך אותם למשהו שנראה כמו ערימת זבל תוך זמן קצר. השנה פשוט הרימו ידיים וויתרו על זה, וכן הלאה. לא שהיינו צדיקים גדולים, אבל אני באמת לא חושבת שאנחנו היינו כ"כ משועממים, ומי שהיה עושה דברים כאלה לא היה יוצא מזה כ"כ בקלות.

 

[רגליים קרות]

באמת גועל נפש.

ועצובה אוזלת היד של המערכת למול חבורת ונדליסטים, וזה עוד בישוב שנחשב ברמת סוציו-אקונומית טובה. זה בטח אותם חבר'ה שמרעישים לכם מתחת לחלון.

 

[מבט מהצד]

../images/Emo46.gif זה ממש לא לעניין../images/Emo70.gif

רגע, בית הספר לא יכול היה להציב איזו שהיא שמירה, אפילו של ההורים, לפחות "בימים הבוערים"? אגב, מותר לשאול איפה את גרה?

 

[רקוט קרומפלי]

יש שמירה בביה"ס.

הפורעים לא נכנסו פנימה - הם ארבו לילדים היוצאים. אני גרה בצור יגאל.

 

[dudusch]

למה לפלשתינאים???????

סליחה על הבוטות, אבל למה לא לאסוף ולתרום לעניים היהודים? ועוד משהו. מקומם אותי משהו העניין הזה שלמרות שיצאנו מעזה, למרות ש"התנתקנו" מהם, נתנו להם לשחק שם בכאילו מדינה עם סממני שלטון ועוד, אנחנו עדיין נתפסים כ"הורים" שלהם, כמי שאמורים לדאוג לכל מחסורם ועל כל "אפצ'י" שלהם לרוץ ולנגב להם את האף, להפריד בינהם וכו'. מתי נבהיר לעולם כולו שברגע שיש שם רשות, היא האחראית לקיומם, ולא אנחנו? מתי נכניס כבר לראש שזו יישות טרור??? זה מעוז קדמי של פנאטים שלא מעוניינים לראות אותנו פה? אנחנו נמצאים איתם במצב מלחמה, ולא משנה מה יאמרו הממשלה או כל העולם כולו. (וכן, אני יודע שיש שם מסכנים, אנשים שכן מעוניינים בסיום הסכסוך, אנשים שנלחמים לטובת הדו קיום בשלום וכו').

 

[רחוב האגס 1]

בואו לא נשנה נושא../images/Emo88.gif

ונישאר בנושא המקורי של השרשור. אם נתחיל עם זה זה לא ייגמר.

 

[החטא והשופטת]

זההפלשתינאים התחילו ../images/Emo3.gif

 

[החטא והשופטת]

כי הם יותר מסכנים.

 

[dudusch]

עם כל הכבוד למסכנות שלהם

המסכנות שלהם היא מדיניות מכוונת של ההנהגה שלהם, כפי שהעוני בארץ מוכוון או מושרש מסיבות אלו ואחרות של פוליטיקאים אלו ואחרים ששואבים משכבות אלו את הכוח. אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה את האחריות לדאוג למי שלא מוכן לדאוג לעצמו. בשביל זה יש את האו"ם, את ארגוני הסיוע הבינלאומיים. אני חושב שאם כבר מבצעים אקט חינוכי, שיעשו אותו עבור המסכנים והחלשים אצלנו. אצל הקשישים שצריכים לבחור בין תרופות לאוכל, בין ההורים שמונעים מעצמם אוכל כדי לתת לילדים (ולא בגלל שהם לא מנסים לפרנס ומצפים שידאגו להם).

 

[shellyland]

מתוך כבוד לבקשתו של האגס

אני מספיקה את הדיון כאן.

 

[החטא והשופטת]

השכנה שלי מלמטה

כל הזמן מחפשת איך לריביתי. תמיד היא צועקת, מאיימת בתביעות משפטיות (אבל לא מקיימת), לא מוצא-חןבעיניה שום דבר שאני עושה... פעם, כשהייתי ממש חולה, היא באה לריב על משהו. כשראתה שאני בקושי יכולה לעמוד על הרגליים - ויתרה. לא עברה שעה, והבת שלה דפקה אצלי בדלת, עם סיר מלא מרק שאמא שלה שלחה לי. אחרי שהבראתי, המשכנו לריב.

 

[צימעס]

לזה יקרא שכנוטובה

 

[החטא והשופטת]

והנמשל?

 

[צימעס]

צריך ללמוד מהילדים:

שניה רבים, שניה חברים טובים. או כמו שהקטנה שלי אמרה פעם על אחיה הגדולים: "אמא, הם רבים ביחד".