כמה לא מפתיע

hana5

New member
כמה לא מפתיע

חזרתי עכשיו מכנס התפתחות הילד, בשיחת הקפה בהפסקה שמעתי על פזיותרפיסטיות שמטפלות בליקויי כתיבה. אז בהמשך לשאלה על טיפולים מתחרים בשרשור המוקדש להפניות, מסתבר שיש פזיותרפיסטים שלמדו לטפל בליקויי כתיבה, האם זה תהליך טבעי, האם זה צריך להטריד אותנו , האם גם אנחנו עברנו תהליך דומה בהתפתחות המקצועית שלנו- הרי לא התחלנו כפרופסייה שמטפלת בכל התחומים שהיום אנחנו מתעסקים בהם. מישהי שאלה לא מזמן כאן על גבולות מקצועיים , אז חשבתי שזה ברור לי והכל תלוי פחות או יותר במטרות העיסוקיות- תפקודיות. אולי בכלל גבולות מקצועיים זה לא כל כך שווה, אולי ההגדרה רק מעוותת? האם באמת זה מבלבל את הלקוח או שבכלל לא אכפת להם מי מטפל במה העיקר שזה יצליח? שרון.
 

matan entin

New member
הי שרון

ראשית תודה על המזל טוב, היה כיף. בתי לומדת אף היא רב"ע..... לגבי גבולות מקצועיים, נראה לי בריא ונכון לתקוף את אותו קושי- תחושתי, גרפומוטורי- מכמה וכמה זוויות מקצועיות, המטופלים רק מרוויחים מכך. ללקוח לא כ"כ חשוב מי ואיך קוראים למקצוע- העיקר שהעבודה נעשית באופן יעיל וברצף הגיוני שמוביל לשינוי, ולא בשליפות..........יומטוב
 

hana5

New member
בהחלט

גם אני חושבת ככה , אבל נראה לי שזה לא פופולרי , תמיד היתה לי תחושה שיש יותר קריאה לחפש את היחודיות שלנו כמרפאים בעיסוק, וזה התחדד היום בשיחה שהשתתפתי בה.זה הביא אותי לשאול את השאלות
 

Mנטה

New member
מזה משנה בעצם ?

אם הילד הגיע לפיזיו' בגלל שיש לו בעיות שקשורות לפיזיו' אז אולי עדיף שהפיזיו' תעבוד אתו על כתיבה במקום שילך לאלף מטפלים. אולי עדיף שכולנו נדע המון דברים ואותו הילד יצטרך פחות מטפלים. ובתוך זה מן הסתם יש הדגשים שונים לפי הקשיים השונים. (ובכל זאת: פיזיו' שמטפלת בבעית כתיבה ? זה מוזר נורא. ממש כמו אותן מרפאות בעיסוק שמתעסקות בחיזוק חג' כתפיים
)
 
בגלל תחומי החפיפה

ובגלל שאי אפשר להגדיר מקצוע על ידי "כלי העבודה" שלו, עד היום אי אפשר להעביר את "חוק הפסיכותרפיה" לדוגמא - כי איך אפשר להעביר חוק כשהכלי המרכזי הוא "דיבור"? בהגדרה פסיכותרפיה היא טיפול נפשי ע"י שיחות בלבד... ואיך בדיוק עושים טיפול קוגניטיבי? בפנטומימה?? אם לא למדתי פסיכותרפיה אסור לי לדבר עם פציינטים כשהם באים אלי לטיפול? אותו הדבר כאן: אם למדת קורס, טכניקה, השד-יודע-מה שמעשיר אותך כמטפלת ונכנס למגוון השירות שאת נותנת בטיפול - טפלי!
 

KFIRB

New member
לא מדוייק

הבעייה בפסיכותרפיה, היא שיש התנגדות מצד הפסיכולוגים הקליניים לכניסה לטריטוריה שלהם ע"י אנשים מנישות טיפוליות אחרןת... לא פעם ולא פעמיים , ראיתי, קראתי, שמעתי, פסיכולוגים קליניים שטוענים שטיפול יכול לתת רק פסיכולוג קליני.... חחח זה כ"כ מצחיק שזה הזוי.. רגע לעו"ס קלינית במרכז לבריאות הנפש מותר לתת פסיכותרפיה בעבודה שלה, אבל בשום אופן לא בפרקטיקה הפרטית? כנ"ל לגבי כל הפסיכולוגים בהתמחויות האחרות (האם יעלה על הדעת שפסיכולוג רפואי לא יוכל לתת פסיכותרפיה באופן פרטי..?) עכשיו, מי שחסר לו הניסיון והידע הנרכש בלימודי הפסיכותרפיה (ויש שם תוכניות לימודים מגוונות על שלל הגישות)..לא יידע לתת פסיכותרפיה ואפילו עלול להזיק...אבל בגלל היהירות של הפסיכו' הקלינים כולם משלמים את המחיר, ובעיקר הפונים שעלולים ליפול על שרלטנים...שקוראים לעצמם ."פסיכותרפיה". כאןאכן קורה , דבר דומה... תארי לך את הבלבול בקרב המטופלים.. שכן כולם עוסקים בשרירים ובתנועה.. אז מה בעצם ההבדל, ? יש הבדל והוא כמו ההבדל בין הפסיכולוג הרפואי לעובדת הסוציאלית הקלינית ובין שניהם לפסיכולוג הקליני..... ואם אומר לך שמורים להוראה מתקנת מאבחנים לקויות שמרב"ע לא תמיד עולים עליהם ולםעמים מרב"ע מחליפים את תפקידו של הפסיכיאטר? חייב להיות גבול, יחד עם הגבול חייבים להתקדם ולהתמזכ בצוות הטיפולי...
 

KFIRB

New member
תוספת

תראי אני אובחנתי ע"י רפב"ע בכיתה ד' עקב תלונות על כתיבה לא קריאה מצד הצוות הפדגוגי. הרפב"ע (שלא אזכיר את שמה), לאחר שיחה איתי ועם אבי, ולאחר שנתנה לי כל מיני מטלות שאיכות הביצוע שלהן הייתה לדעתי ירודה (גזירה, ציור קו וכו'), היא שאלה אותי על מקצועות אהובים ולא אהובים... עשאמרתי לה שיש לי קושי במקצועות "פיזיים" כגון חקלאות וספורט, היא אמרה שזה נפוץ בקרב ילדים עם התפתחות מוטורית מאוחרת.. כאילו להאשים את ההתפתחות המוטורית המאוחרת... לאחר מכן, באבחון כתבה, שאין לי ליקויים גרפומוטוריים משמעותיים וכתב היד מניח את הדעת "וייתכן כי קריאות הכתב הירודה ממקור אחר, נפשי או אמוציונלי... בברכה" את מבינה? בי"ס התווכח איתה. לאחר שנתיים בי"ס החליט להפנות אותי לטיפול אצל רפב"ע פרטית, הוריי לא הסכימו וחזרנו , הפעם לאבחון דידקטי. באבחון שבוצע במקרה ע"י מי שהמליצה את ההפניה בפעם הראשונה ובנתיים עברה למוסד אבחון וטיפול... היא אבחנה קשיים ביכולת התאמת עין -יד, קשיים גרפומוטוריים, אחיזת עיפרון נוקשה, לחץ אדיר על הדף, חשש לכתיבה מהכתף.,קצב כתיבה איטי. .ועוד. הממצא החריג ביותר שגלתה היה בקשר למרכז דומיננטיות, שבמבחן זה, לא השגתי תוצאה חד משמעית... ובמקרה הרפב"ע שאבחנה נכנסה לחפש עפרונות, והיא כאחת שלא זוכרת שאובחנתי אצלה, התפלאה מהתוצאות החריגות.... רק היה חסר להוציא מהתיק את הדו"ח אבחון שכתבה שנתיים קודם לכן... בחטיבה לקחו את האבחונים, עשו סלט ירקות ושוב האשימו את הנפש... בתיכון, פסיכולוגית חינוכית מומחית קבעה את אותם קשיים של המאבחנת הדידקטית... אז באמת תשתלמו , אבל אל תחליפו את הפסיכיאטר או הפסיכולוג,כמו שהפסיכולוג לא יעלה בדעתו להחליף את הפסיכיאטר...
 
לא הבנתי

מה לא מדוייק. דיברתי על אזורי חפיפה שקיימים במקצועות הטיפוליים. כל מי שעובד בצוות רב מקצועי יודע שכמו שיש אזורי חפיפה בין הדיסציפלינות, יש גם אזורי ייחוד. הנקודה אותה העלתי היא שאף דיסציפלינה לא מגדירה את עצמה דרך הכלים עמם היא משתמשת. כמו שאחות לא מגדירה עצמה כ"זו שמחלקת תרופות", פסיכולוג לא מגדיר את עצמו כ"זה שמדבר". נדמה לי שלקחת את דברי למקום שבכלל לא התכוונתי להגיע.
 

KFIRB

New member
צודקת

אני הערתי רק בחקיקת חוק הפסיכותרפיה.... כי הבעייתיות שעלתה בחוק היא הבעייתיות שעלתה בשרשור, מי יטפל בבעיות כתיבה... פיזו' או רפב"ע... זה כמו מי ינתן פסיכותרפיה פסיכולוג קליני או פסיכותפיסט? הצדקתי אותך ומצטער אם הבנת אחרת מדבריי
 
למעלה