כמה כסף צריך כדי לגדל ילד?

[לבנה123]

כמה כסף צריך כדי לגדל ילד?

אני מרשה לעצמי לפתוח הודעה חדשה שוב...סורי... בעקבות שרשור ה"עזרה" (ראה להלן), התחלתי לגלגל בראש סכומים של כסף. כמה בכלל צריך בשביל ילד? וראיתי שהתחלתי להסתבך עם השאלה כמה כסף בעצם צריך - ה"שוטף" זה דבר אחד, אבל מה עם כסף לבת מצווה? רשיון נהיגה? דירה עבורה בעתיד? טיפולים אורתודונטיים (עם הגנטיקה המשפחתית זה די צפוי...), איכשהו היה פתאום נראה לי שההוצאות רק תגדלנה עם השנים. ההורים שלי מימנו לי רישיון, לימודים אקדמיים 5 שנים - שכר לימוד כולל מחיה, בתי ספר פרטיים, עזרו ברכישת הדירה הראשונה, ועוד ועוד. נראה לי שזה משהו שהייתי רוצה לאפשר לילדים שלי (נוכל...?). חישבתן פעם כמה כסף צריך? למה הגעתם? מה אתן קיבלתם מההורים? חוסכים אצלכם ב"ראש" הזה?

 

[סוכריה על מקל]

המון המון המון.

ובכל זאת, נראה לי שעם השנים ההוצאות (מלבד פה ושם הוצאות חריגות, כמו ארועים, רשיון) דוקא יורדות. גן פרטי עולה יותר מאוניברסיטה, אנימניחה שאם אנחנו מסתדרים עם זה כעת נוכל להסתדר עם שכ"ל לאוניברסיטה בעוד 20 שנה. בר/בת מצווה - אלה לא אירועים פתאומיים, אפשר להתחיל לחסוך לזה שנתיים קודם, ולא להילחץ ברגע האחרון. את המתנות שיקבלו בארוע שלהם יוכלו לחסוך הם בעצמם ללימודי נהיגה

בגיל הזה זה כבר נראה להם קרוב. עזרה ברכישת דירה היא משהו שאני לא יכולה לדעת כמה נצליח בו, אני כן יודעת שנעשה כמיטב יכולתנו כדי להקל עליהם. אני אוודא שגם הם יודעים שבמסגרת המגבלות נעשה כל מה שאפשר. אותי מפחידות דוקא הוצאות לא צפויות, בעיקר בתחום הבריאות, ולכן אנחנו משלמים מאות שקלים בחודש לביטוחים פרטיים גורפים לכולנו.

 

[מ י כ]

גם אני הגעתי ל"המון המון"

ומצד שני עם תזרים קפדני אנחנו חיים במסגרת..עוד לא הגענו למצב האופטימלי מבחינתינו היום שאנחנו יכולים לחסוך לעתיד הילדים.. הורים שלי לא מימנו לי רישיון,עזרו חלקית בלימודים אקדמיים,ועזרו בחתונה ובדירה(דירה-הורים שלנו עזרו בדאון-פיימנט,ואנחנו התחתנו עם עצמינו ועם משכנתא ל20 שנה).טיפולים אורתודנטיים קיבלתי מתנה מהסבא,ומהסבתא שיפצו לי חדר-אני בונה על 3 זוגות הסבים/סבתות של הילדים שלי בפרויקטים גדולים... ישיבות תיכוניות זה דבר מאוד יקר,בר מצוות שנה אחרי שנה זה סיפור לא פשוט.(כשאחי קנה סט תפילין זה עלה 5000 ש"ח) ואני צריכה תוך שנה לקנות שניים...) אנחנו לא מצליחים לחסוך,אבל מצד שני אין לנו מסגרות אשראי-כך שאנחנו חיים ממה שיש לנו,"קונים" בחנות שנקראת"ירושה",מקציבים כסף לכל דבר וזהו,ומקווים לא להקלע למשברים כלכליים בגלל הוצאות השוטף. אני מקווה שבעתיד גם ההכנסות יגדלו בהתאם ושאת קרן ההשתלמות הבאה נוכל לשמור לבר מצוות וכו'.. בקיצור אני מתנחמת בעובדה שאם נמשיך ככה ונתכנן קצת מראש, אנחנו נגיע לאתגרים הכלכליים האלה מוכנים+_, וגם אצלי הפחד הגדול הוא מקטסטרופות בריאותיות...

 

[סיגל של שגיא ונגה]

הילד שלי עוד לא בן 6 ואני צריכה לחשוב על

רישיון נהיגה? אני מנסה לשרוד את היום יום.

 

[ligo]

אם הייתי מחשבת

אז לא הייתי מביאה ילדים, כי זה תענוג יקר מידי

תוסיפי לזה את הטיפולים ובכלל, הסכומים משוגעים. כרגע אנחנו לא במצב של לחסוך, רק את הקיצבה של ביטוח לאומי אני מפקידה להם לתוכנית חסכון, אולי יצא מזה טיול בר/בת מצווה...בעתיד אני מקווה/מצפה שהמצב הכלכלי ישתפר ואז נוכל לעשות חסכונות ייעודיים ללימודים, דירה וכו'. גם ההורים שלי שילמו לי לימודי נהיגה ו-4.5 שנים בטכניון+אחזקת רכב+שכר דירה, אבל היו סביבי הרבה סטודנטים שלא היתה להם עזרה והסתדרו לבד. הרבה יותר קשה אך אפשרי. כך שאני מאמינה שגם אם חלילה לא יהיה כסף לתת להם, אז לפחות למלא אותם מקטנות בהמון אהבה ובטחון עצמי כך שיוכלו להסתדר בכוחות עצמם במידת הצורך...

 

[1ויוי]

זה לא אמור להיות נורא

אם כיום אנחנו משלמים מדי חודש 6500 שקל גנים פרטים ומשכנתא הרי שבעוד עשור נסיים עם שני הסעיפים הללו. זה יוצא בדיוק בבר מצווה של יהלי שלאחריה הסכום הזה יוקצה לחסכונות לילדים לדירה ורכב לבסיס לפחות . גם הורי וגם החמים קיבלו מהוריהם לחתונה דירה מתנה אולי בעבר היה מקובל אנחנו לא קיבלנו ובעלי אומר שלא אתבאס שאשמח שמצליחים הכל לבד . ללימודים ואפילו טיול שחרור חוסכים לבנים מרגע שנולדו 150 שח בחודש מאיתנו ומכל זוג סבים כלומר 450 שקל בחודש מרגע הלידה מצטברים לסכום נאה. מקווה שאחרי שנסדר את הילדים נדאג גם לבלות קצת

 

[נרי כ]

השתגעת? זה נורא להתחיל לחשב את הכל מראש

זה משתק ובלתי אפשרי להתחיל למנות את כל ההוצאות האלה. מה גם, שבדרך במקביל, את לא מונה את כל ההכנסות הפוטנציאליות שלך (המשכורות שיגדלו, הפנסיות, הירושות). אי אפשר להתכונן להכל, אז אין ברירה אלא לדאוג לכמה דברים חיוניים בעיניך ואת השאר להדחיק. או לסמוך על עצמך. ואגב, לא כל מה שציינת הוא חיוני. לי לא שילמו את מחייתי בזמן הלימודים (כן את שכר הלימוד, שזה היה בעיני המון), רישיון לאופנוע עשיתי על חשבוני, חיפפו בטיפולים אורתודנטיים ובעוד כמה דברים. יצאתי לא רע. אנחנו משתדלים לחסוך באופן קבוע, אבל זה רק מה שנשאר לנו מהשוטף, חוץ מקופות גמל ופנסיות למיניהן, שם אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום (אבל זה בשבילנו, לא בשביל הילדים). בתקופות פיננסיות טובות זה יוצא המון, אין ספק שעם שתי ילדות, החיסכון החודשי קטן ולעתים אנחנו לא מצליחים לחסוך בכלל. העיקרון המנחה הוא שלא משתלם לחסוך אם נמצאים במינוס. ככה שהחיסכון הוא רק מהפלוס.

 

[לבנה123]

אז אני מגלה שרק אני מוטרדת מזה ממש.

תמיד ידעתי שאני חרדתית. אבל ככה? וסצנות בריאות איומות פחות מפחידות אותי במובן הכלכלי.(במובן הבריאותי מאוד), בגלל כיסויי ביטוח פרטיים טובים.

 

[נרי כ]

עדיף כמובן להיות עשיר ובריא

אבל בשלב זה זה מזכיר לי את הויכוחים הנוקבים על צבע המפית לפני החתונה. עוד חזון למועד.

 

[doe2]

את לא היחידה שמוטרדת../images/Emo4.gif

(מפציעה לרגע כי בדיוק חזרנו מטיול) בכל אופן אנחנו חוסכים סכומים לא הגיוניים בעליל לטובת הדור הבא וכשאני אומרת לא הגיוניים אני אומרת שבעצם מרוב פחד אנחנו למעשה מפסידים. כי היה רצוי לנתב את הכסף הזה להשקעות במקום לקבור בתוכניות חסכון סולידיות, אבל שוב אנחנו חרדתיים בנושא הזה ומעדיפים בטוח. לגבי השקעה: בי השקיעו המון, מורים פרטיים, לימודי תואר ראשון, בגדים, חו"ל כל מה שהיה להורים שלי בעיקרון היה בשבילנו. הדילמה שלי היא דווקא לא באם לתת או כמה לתת אלא במה זה עושה לך, לחינוך שלך. אצלי למשל לא לקחתי כלום כמובן מאליו וכשלא היה ידעתי לצאת לעבוד בכל עבודה שהיא (וגם ניקיתי בתים בחו"ל, עבדתי בפיצה ועוד). אצל בעלי, כל האחים מקבלים גם את הכל על מגש של כסף, אלא ששם (למעט בעלי) אני רואה שזה מביא למין סוג של אימופטנציה תעסוקתית. נכון שהם לומדים ואפילו לתארים "מכובדים", אבל אין את הדרייב הזה, אין את העצמאות, כי יודעים שיש את הכסף של ההורים. מהבחינה הזו אני מתחבטת בנוגע לחינוך של הבנות שלנו. ברור שאני רוצה שיהיה להן קל ושיקבלו מה שאני קיבלתי, אני רק חוששת שהן לא תקחנה את זה למקום הנכון.