כמה דברים

[comfortably pink]

כמה דברים

לפני כמה חודשים, ניתחתי 2 שירים באתר של הבי"ס שלי. התגובות שקיבלתי, לא היו משהו, כי אף אחד לא אוהב פרוג. בכל מקרה, החלטתי לעלות את זה לפה. מומלץ לקרוא את הניתוחים בזמן ששומעים את השירים. אז הראשון king crimson - starless ללהקה קינג קרימזון היו המון הרכבים במהלך פעילותה, בכל ההרכבים היה הגיטריסט, המנהיג, והמקים של הלהקה רוברט פריפ. שיר זה לקוח מהאלבום רד (red). ההרכב של הלהקה הזו באלבום הזה נחשב להרכב הכי טוב שהיה להם. בהרכב הזה הם הוציאו 2 אלבומי סטודיו ועוד 2 אלבומי הופעות חיות טוב שלהם. ביל ברופורד על התופים ג´ון וויטון על הבס והשירה וכמובן רוברט פריפ על הגיטרה (הייתה לו גיטרה מיוחדת שיכלה לעשות צלילים שיחודיים לפריפ. בהרכב זה היה גם את דיוויד קורס שניגן על כינור (בחלק בהתחלה למרות שהוא היה אחראי לכתיבת כמה מהלחן ומהמילים) פריפ פיטר אותו (המהיג יכול לעשות הכל...) בגלל סיבות תמוהות (הוא אמר שהצליל של הגיטרה שלו גורם לכינור להישמע לא טוב... משהו כזה). בכל מקרה, הוא לא קיבל קרדיט כחבר מהלהקה באלבום הזה אלא קיבל קרדיט של נגן אולפן. ועכשיו לשיר...: השיר מתחיל די לאט עם תופים והגיטרה של פריפ. אחרי זה ג´ון ויטון מתחיל עם השירה היפה, העמוקה ורצינית שלו. לאחר שלושת הבתים (אני מעדיף להתמקד בחלק האינסטרומנטלי של השיר), מתחיל הסולו של הגיטרה של פריפ, זה לא כמו הסולואים של להקות רוק כבד כמו מטאליקה, גאנס, לד זפלין, ואפילו לא פינק פלויד, זה סולו שמורכב ממספר מצומצם של תווים שכל פעם פריפ עושה תו אחר בצורה אחרת, ז"א עם אפקטים שונים כמו דיסטורשנין, ומכשירים אלקטורונים אחרים, הרעיון של הסולו הזה הוא ההשתלבות המעולה עם הבס והתופים (בזה אני ארחיב בהמשך). ברקע של הסולו, וויטון (גיטרה בס) מנגן בהרמוניה מושלמת עם פריפ (תתעמקו בבס). לאורך כל החלק הזה של הסולו יש תיפוף (הקשות) יפה מאוד של ברופורד. אחרי התחלה קצת איטית בסולו, השיר מתחיל לתפוס קצב (דקה 6:30). הגיטרה נהיית יותר "כבדה", שומעים את הבס של וויטון עם עוד דיסטורשן (עכשיו הבס הוא הכלי המוביל והגיטרה המלווה). בזמן הזה התופים של ברופורד נהיים לאט לאט יותר דומיננטים. אחרי החלק הזה (הדקה ה 7:40 - 7:55), הגיטרה שוב תופסת את מרכיב הדומיננטיות בשיר הזה וכמובן התופים. כשמגיעים לחלק הזה בשיר צריך פשוט לשמוע את הכל בהרמוניה מושלמת! (הגיטרה של וויטון עם הגיטרה של פריפ ביחד עם התיפוף המושלם של ברופורד). אחרי החלק היחסית רועש הזה, מתחיל שוב סולו של גיטרה כמו הסולו בחלק הראשון (החלק הזה די קצר), ואז מתחיל החלק של הסקסופון (הלהקה השתמשה בנגני אולפן ונגנים שכירים שיופיעו בהופעות), כשנגמר הסקסופון נהיה חלק של סקסופון נוסף מסוג אחר, כשאחריו שוב יש קטע של סולו של פריפ(עם האפקטים), ולאחר מכן, שוב הסקסופון... (לא לשכוח להקשיב לחלק של פריפ לחוד, וויטון לחוד וברופורד לחוד, ואז את כולם בהרמוניה אחת). ואז הסיום הגדול, הגיטרה מנגנת חלק קצר שביחד עם הבס והתיפוף היצירה מסתיימת בסיום מדהים. ללא ספק, אחת היצירות הכי טובות בהיסטוריה של הרוק.

 

[comfortably pink]

השיר השני:

genesis-firth of fifth לרוב האנשים ששמעו על הלהקה ג´נסיס, השם אומר רוק רך שגובל בפופ, אבל מה שבטוח, זו מוזיקה ממוסחרת וכמובן שלא רוק מתקדם. התקופה הזו של המסחריות של ג´נסיס הייתה בהנהגת פיל קולינס (שהיה המתופף של הלהקה לפני התקופה הממוסחרת) החל משנת 78 (בערך), לפני התקופה הזו, הלהקה הזו הייתה בין המובילות והטובות בתחום הרוק המתקדם. ההרכב הראשי של הלהקה , היה: פיטר גבריאל - קולות וחליל, סטיבן האקט - גיטרה חשמלית ו 12 מיתרים, מייקל ראת´רפורד - בס ו12 מיתרים, טוני בנקס - קלידים ופיל קולינס - תופים. בסוף שנות ה 70, גבריאל והאקט עזבו, ואז פיל קולינס נהיה מנהיג הלהקה והסולן. בשנת 73, הם הוציאו את האלבום שלדעת רבים, הוא האלבום הכי טוב שלהם: selling england by the pound. לפי דעתי, הבעיה היחידה באלבום הזה, זה שהוא מגיע לשיא די בהתחלה... ועכשיו לשיר: השיר מתחיל בסולו קלידים(פסנתר) של בנקס, בהופעות שהלהקה עשו, הם דילגו על החלק הזה בשיר, בגלל שזה סולו מאוד קשה, ובנקס לא רצה להענות לאתגר כל ערב, כל הופעה. אחרי הסולו הזה מגיעה השירה של גבריאל, הוא שר בטון של המשכיות, המשכיות לשיר הראשון (גם בשיר האחרון באלבום יש את הטון הזה). בכל השירה בחלק הזה, שומעים את התופים הקלים והמושלמים של פיל קולינס (תתעמקו בהם). אחרי 2 דקות בערך של שירה, ואחרי הקדמה קלה של קלידים, גבריאל מתחיל לנגן בחליל (אני יודע שזה לא קונבנציונלי, אבל תנו לזה הזדמנות), עם ליווי של בנקס בפנתר וליווי של קולינס בתופים. אחרי החליל, מתחיל עם עוד סולו קטן של פסנתר שלא שמים לב בכלל למעבר בין החליל לבין הפסנתר, בנקס ממשיך את הפסנתר עם סינטיסייזר (תתעמקו בקולינס - תיפוף מהיר ואדיר שלו!). אחרי הסולו הזה, מתחיל סולו של סטיבן האקט (הגיטריסט), שזה סולו ממש יפה, עוצר נשימה (שמעו את זה בפול ווליום, ההרמוניה בין הגיטרה והתופים פשוט מושלם), תשימו לב לכך שהבסיס של הסולו הזה, והבסיס של הסולו בחליל של גבריאל, מאוד דומים מבחינה מלודית, הבסיס בערך אותו דבר עם שינויים קלים. הסולו עצמו שונה, הבסיס דומה. למרות שהסולו קצת חוזר על עצמו, זה בין הסולואים ברוק מתקדם שאני הכי אוהב (תמשיכו להקשיב לתופים). בסוף הסולו, הגיטרה לאט לאט יורדת, ומפנה את הדרך לשירה של גבריאל, שגם בה יש טון של המשכיות (תקשיבו למילים, תגידו לי מה אתם חושבים). הדבר הכי לא טוב בשיר הזה, זה שהשיר שבא אחריו הוא שיר באורך של 4 דקות, שאותו חיבר ושר קולינס, השיר הכי לא טוב באלבום. השיר, האלבום, והלהקה הם בין ההכי טובים ברוק המתקדם בשנות ה 70.

 

[comfortably pink]

הערה

ההודעות האלו, לא אמורות להיות רשמיות, ולא מתימרות להיות ככה, אני יודע שיש כמה דברים לא מדויקים שם, ושיש כמה דברים שלא כתבתי. בסך הכל זה נועד לאנשים שלא מבינים כלום במוזיקה, אנשים שלא יודעים מה זה דיסטורשן. אז להתחשב בזה...

 

[SMILE 4 NOTHING]

מממ..

דווקא לדעתי ניתחת מאוד יפה את השירים! כל הכבוד על ההשקעה!! ורציתי להוסיף שב- firth of filth אני דווקא מעדיפה את הפתיחה עם הפסנתר על הסולו גיטרה(שהוא מהמם בפני עצמו!)וכמובן את הקטע המדהים של הפסתר-חליל-פסנתר שציינת. ובקשר לסולו-הוא באמת אחד היפים ביותר ברוק(לפחות ממה שאני מכירה...). למה,למה גבריאל היה חייב לעזוב....

 

[הניבלונגים]

בהחלט אחלה ניתוח של המוסיקה

(אם היית מגיש לי את זה כתלמיד היית מקבל 95

) אבל... מה עם רגשות? אני יכול להגיד על שיר איך גורם לי להרגיש. בניגוד למוסיקה קלאסית, רוק, אפילו רוק מתקדם, הוא קודם כל סנטימנט ורק אחרי זה מוסיקה מורכבת, הרמוניות סולאיי גיטרות, שילוב של כינורות, דיסטורשן, וכו´. איך השירים גורמים לך להרגיש? (אני יודע שאתר בית ספר זה לא מקום לדבר על רגשות אבל זה פורום מוסיקה לא אתר ביתצפר

)

 

[comfortably pink]

רגשות..

אני לא יכול לתאר את הרגשות שלי כשאני שומע את 2 השירים האלה, שהם בין השירים הכי טובים בפרוג (לפי דעתי). פשוט צריך לשמוע, אותם עם הניתוח, וממש להקשיב... אני לא יודע להסביר את זה... מישהו פה יכול לתאר את הרגשות שלו? זה כמו להגיד למישהו לתאר צבע... ועוד משהו, נכון שאם שומעים את סטארלס בפול ווליום, או אם שומעים אותו חלש, זה 2 שירים אחרים לגמרי? מדהים!

 

[הניבלונגים]

האמת?

יכול מאוד להיות, שאם מתעלמים מפינק פלויד, שלדעתי הם לא בדיוק פרוג (ואשמח לדבר על זה אבל זה לא כ"כ הנושא), אז השירים האלה הם כנראה שירי הפרוג הכי טובים שיש (אולי חוץ מ"מלנכולי מן" של מודי בלוז). ואפשר לתאר רגש, זה אולי כמו לתאר צבע אבל בשביל יש מטאפורות, אם לא היה אפשר לתאר רגש לא היו נכתבים ספרים, ולא היו יוצרים שירים... דרך אגב פינק, תקרא את המילים של whish you here תראה איזה יופי אפשר לתאר רגש.

 

[comfortably pink]

im flatered..

אתה משווה אותי לווטרס וגילמור? ווי, תודה! אני לא חושב שיש מישהו בארץ שיכול לכתוב ברמה הזו, עם מטאפורות והכל... נסה אתה לתאר את הרגש לשירים האלה.. אלא באמת בין השירים הכי טובים של הרוק המתקדם. הם וליזארד, קלוז טו דה אדג´, טארקוס, וסאפרד רדי. לדעתי אלה השירים המובילים

 

[TheFly]

רק מלקרוא על FIRTH OF FIFTH

נהיה לי עור ברווז שמחייב אותי לקום למערכת לשמוע אותו - כמו שציינתם רגשות ומוסיקת פרוג

, מה שמחזיר אותי גם לבית הספר התיכון שבו למדתי מכיוון חדר המוסיקה עולים צלילי היצירה המדוברת, הלב שלי פועם בחזקה - האם טוני בנקס קפץ לביקור??? מאחורי הפסנתר יושב טל יניב לימים הקלידן של "אבטיפוס" שמבצע את הקטע אחד לאחד ללא פשרות ופקשושים.

 

[הניבלונגים]

ובחלומי חזרתי לבית הספר התיכון

(או: אגדת חורף) זה דצמבר, הייתי בתיכון, ההורים שלי, נסעו לשבוע לחו"ל והשאירו אותי לבד, עם מערכת סטריאו, אוכל מקפסאות, וחברה שלא נשארה לישון אצלי אף פעם. הזמנתי אותה אלי, באיזו שהיא טעות משונה של היקום והגורל היא הסכימה, "אבל רק נשמע מוסיקה ונישן, לא נעשה כלום, נכון?", מאחר והייתי ילד ביישן לא רק שהסכמתי אלא שזה מה שבמאמת קרה, מה שאני רוצה לספר זה על התחושה הראשונית הזו של לקום בבוקר, מחובק עם אהובתך הראשונה, ברד מכה בחוזקה בחלון, הבזקי ברק ורעשי רעם פתאומיים מפרים את השלווה, וגורמים להתחבק קצת יותר. אני לא יודע אם זו התחושה הפיזית החזקה שיש באהבה ראשונה, או הצליל של ג´נסיס (ואגב גם של לאונרד כהן, שאח"כ למדתי שעדיף לשים אותו בלילה לפני שהולכים "לישון") אבל עד היום, אני לא יכול לשמוע שירים כמו FIRTH OF FIFTH, בלי שחיוך טיפשי של אושר יעלה ומבלי שהרגשה נעימה של חמימות ואושר טהור ימלאו את ליבי. בעוד כמה חודשים, כמו כל שנה, כבר עשר שנים, בחורף, אני אתעורר בבוקר, אשאר עוד קצת במיטה, שתהפוך לרגע למיטת נעורי, אעצום עניים אשים ג´נסיס במערכת, ואשוב לכמה רגעים, לחדר נעורי, לאותו בוקר קסום. ואז אקום. אקח את הכיפה מהמגירה. אכנס לאוטו. אסע לבית הקברות. ואניח אבן אחת על קברה, ואסתלק לפני שכל השאר מגיעים.

 

[hells bells]

בואנ´ה אחי!!! יש לך נפש פיוטית.

ספר,איך למה מתי?

 

[הניבלונגים]

ספרות יפנית

אני מאוד אוהב ספרות יפנית, במסורת היפנית לא מתארים רגשות, מסתפקים בתאורים יפים, ובמעשים עצמם. הרגשות עצמן, והארועים הספציפים הם מובנים מאליהם ולא כל כך חשובים מה עוד שגם כבן אדם מבוגר מאוד קשה לי לדבר על זה...

 

[comfortably pink]

../images/Emo10.gif

 

[TheFly]

ולא הכנתי שעורים

זה כבר אולי פתח לשרשור חדש - שיר/אלבום=נערה/חברה כלשהי.לדוגמא WINGS OF CHANGE=לילך

אצלך סוף הסיפור כפי שתארת טראגי כמו בגשם נובמבר, מה שמעצים את הרגשות כלפי השיר הנקשר לחברה

 

[comfortably pink]

../images/Emo13.gifלמה לא 100?

 

[הניבלונגים]

ככה!!!

סתם זה היה יפה מאוד,פשוט לא התייחסת למילים, אבל עזוב, מה ההבדל??? (וזה היה במילא בצחוק) דרך אגב פינק, אולי תוכל לשלוח לי לינק לאתר של בית הספר שלך?

 

[comfortably pink]

בטח! זה יהיה מצחיק

תכתוב שאתה בשכבת י´... זה אמור להיות אחת ההודעות האחרונות בפורום בידור למרות שכתבי לא מזמן עוד הודעה ארוכה, למה עדיף רוק, דיון שנמשך על 6 עמודים... www.aviv2000.com אני the_wanderer הסיבה שלא התייחסתי למילים, היא בגלל שעוד לא ממש הבנתי מה הם אומרים... מה סטארלס אומר?

 

[הניבלונגים]

המון ../images/Emo51.gif

האמת שרציתי את הכתובת של האתר כי אני כותב עכשיו עבודה לאוניברסיטה על אתרים של בתי ספר, מרכז העבודה הוא האתר של הבית ספר שאני עובד בו (והייתי אחד ממקימי האתר שלו) אבל מאוד מעניין אותי אתרים של בתי ספר אחרים, במיוחד כאלה, כמו של בית הספר שלך, שהתלמידים ממש כותבים בו בזמנם החופשי, דרך אגב אין לך מושג איזה מזל יש לך, התלמידים שלי שומעים בעיקר אבי ביטר, אפילו טראנס או סתם פופ של MTV היה שיפור בעיניי. בכל מקרה קראתי את מה שכתבת שם, זה היה מאוד מעניין, וסיבה לפתוח שירשור חדש, אבל אני ממהר עכשיו לשיעור, אני אכתוב עוד בערב על זה. שוב תודה

 

[comfortably pink]

זה האתר ה"מחתרתי"

האתר הרשמי הוא: www.tik-tak.co.il/aviv מקווה שזה יעזור לך גם אצלנו שומעים אבי ביטר ומוזיקת אמ טי וי.. במקרה בפורום ההוא, יש כמה ששומעים דברים יותר טובים.

 

[הניבלונגים]

או עכשיו זה הרבה יותר הגיוני

האתר שנתתה לי בהתחלה, דומה יותר מידי, לאיך שלדעתי אתר של בית ספר צריך להיות, האתר הרישמי מאידך, נו טוף, הוא דומה לרוב האתרים של בתי הספר... אם יש לך קשר עם מי שאחראי בביתצפר על האתר, תגיד לו, שלא לכולם יש מסך של 40 אינטש בשביל לראות את הדבר המפלצתי הזה, שבית הספר בנה (זה בטח עולה מה זה יפה במסך של המנהל...) ושוב

יקירי