כמה אני פאתטית...

Arfilit

New member
כמה אני פאתטית...

בהמשך לשרשור של מאשה על חרדות ופחדים, רציתי לספר לכן שההריון והלידה הפכו אותי לרכיכה רגשנית, אשר בגלגול הקודם שלי - טרם ההריון, הייתי שמה אותה ללעג ולקלס... להלן הסיפור התורן: מכירות את דיג דיג דוג? הקלטת המוכרת עם שירי הילדים? יש שם שיר אחד, שמילותיו הן בערך ככה: "אני רוקד עם אמא ריקוד יפה מאוד הוא רק של שנינו ותמיד נשמור אותו בסוד אני רוקד עם אמא ריקוד כל כך נחמד נרקוד ביחד שנינו ככה, יד ביד." וכאן נכנס פזמון חוזר, ובית שני: "אני רוקד עם אמא ריקוד יפה מאוד כי גם במעגל אני כל כך אוהב לרקוד אני רוקד עם אמא והיא אומרת לי |הגדש|שכל הזמן אני שלה והיא שלי|סדדגש|" עכשיו - מאז שילדתי, בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה - ומגיעות שתי השורות האחרונות - אני לא מצליחה להשתלט על הדמעות והן פשוט פורצות להן. ניסיתי כל דבר - לרקוד תוך כדי עם אלה - כדי להשרות על עצמי אוירה עליצה, לשמוע אותו כמה פעמים רצוף כדי להתרגל - אבל כלום. בכל פעם שמגיעים ל"שכל הזמן אני שלה והיא שלי" - יורדות הדמעות מעצמן... אמרתי פאתטית - לא?!
 

ילדונט

New member
מה אפשר לצפות ממי שבכתה

כשהשר מונטיפיורי מת בשיבה טובה?
הרופא שלי אמר שעד שנה אחרי הלידה אנחנו עוד נתונות להתפקי בכי בגלל הורמונים. את יכולה לייחס את הבכי לזה, אם קשה לך להיות רכיכה
 

Arfilit

New member
אני בשוק

שאת זוכרת לי פדיחות מן ההריון...
אבל עם השר מונטיפיורי זה היה מאוד הגיוני - נקשרנו אליו במשך כל השיר - למדנו איזה בן אדם נפלא הוא היה, וכמה הוא עזר לזולת, אז מה - שלא נבכה כשהוא מת...?!
 

ילדונט

New member
תשמעי...

קראתי את זה כשהייתי בשליש הראשון, והצחוק הפרוע שבא בעקבות הקריאה היה עניין מאד נדיר באותו שליש...
 

משוש30

New member
חחח שמעתי היום את השיר של אריק

אינשטיין "אמא שלי" ובכיתי גם...
 

Arfilit

New member
אה אה אה - ואם כבר אריק אינשטיין

אז זאת הזדמנות להיזכר בשיר נוסף שגורם לי לבכות מאז הלידה (רכיכה - זוכרות?!) - השיר "יש לי אח קטן". הפזמון שם הוא נוראי בעיני. אני לא זוכרת בדיוק נמרץ את המלים, אבל רוח הדברים: וכולם אוהבים אותו איתו הם צוחקים לא זוכרים הם כלל וכלל שגם אני עוד קצת עולל, וכולם אוהבים אותו אותי הם שוכחים, כי אני כבר קצת גדול לגדולים..." השיר הזה לבד יגרום לחכות עם ההריון הבא...
 

lulyK

New member
../images/Emo6.gif

לי יש יחסים מאדש אמביוולנטיים עם השיר הזה - מצד אחד הוא ממש מגעיל אותי (הילד המזמר בקול מלא חשיבות לצלילים מוסיקת מסדרים) ומצד שני..... נו מה לעשות - אני רוקד עם אמא. אפשר לא לבכות?
 

Arfilit

New member
דווקא עם השיר הזה יחסים אמביוולנטים

??? ומה עם השיר הפמינסטי, המתאים לרוח המקום והזמן: תופרת תופרת חרוצה תפרי לי אדרת וחולצה שבו גיבור השיר מדרבן את התופרת לעמול בזריזות כי יש לו פגישה עם (לא פחות) ראש הממשלה?!?! התעלפתי מצחוק כששמעתי את השיר הזה. אבל שיר שבאמת הצחיק אותי - ולא בגלל שהוא מרגיז אלא פשוט כי הוא מצחיק בעיני - זה על החמור שאהב רק טורטיה... אני רואה בעיני רוחי את המשורר המיוסר יושב וחושב מה, מה, מה - מה לכל הרוחות מתחרז עם "אִיה"...
 

galiaS

New member
מה זה לא ברור?

בתור אחת שמאז ההריון בוכה מפרסומות זה נראה לי מאד נורמאלי לבכות מדיג דיג דוג.
 
אצלי ה ../images/Emo79.gif התורן

רינת גבאי- רגעים "רגעים שחולפים מגלים לי אותך בשמים כחולים אני עפה איתך..." ישר דמעות
 
אצלי זה חלומות של אתמול

ובמיוחד הבית האחרון: |דגש|חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות לא יכול כל החושך לכבות שיר בדרך אליך נרקם בסבלנות אין קץ הן תיקח ותאמץ אותו ללבך האמת שמתחילת השיר הדמעות זולגות מעצמן, וזה מה שקורה לי כל שיעור ספינינג עם השיר הזה.
 

טוטי30

New member
יותר משנה אחרי לידה - ועוד בוכה

שירים, פרסומות, תחרויות כשרונות צעירים... הכל! את בחברה טובה...
 
מכירות את הקלטת "חיבוקי" עם יעל

אבקסיס
השיר הראשון או השני בקלטת הוא "מי יהיה איתי בגן". בהקדמה לשיר מראים אמא שמעירה את הבת שלה לגן, מארגנת אותה לגן ונותנת לה ארוחת בוקר. יש שם כמה מילים שתמיד גורמות לי להזיל דמעות: ילדה: אמא, אני רוצה שתבואי איתי לגן תשבי איתי ליד השולחן ותאכלי איתי ארוחת בוקר אמא: אני לא יכולה, מה עם העבודה שלי
ילדה: היא לא תברח ... יורדות הדמעות מעצמן גם כשאני שומעת את "אמא יקרה לי".
 
../images/Emo123.gifמפלצת ההודעות אכלה לי את ההודעה

הארוכה שכתבתי
אז רק מציינת בקצרה שלמרות שאני לא רגשנית,יש שיר חדש ששמעתי ומוריד לי דמעות כל פעם שאני שומעת אותו השיר נקרא "אין לי דבר" מבוצע ע"י ליאת יצחקי (למי שיש קאזה שתרוץ להוריד) נכתב על בחור שנהרג בג'נין לפני שנתיים.
 
למעלה