"כל מה שרצית לדעת
על יאסר ולא הבנת בגלל השפה" סוהא עראפת / הוצאת מוקטעה ומה שנשאר ממנה. פרק א´ כל הספור מתחיל בבדודה שלי עזיזה, מצד רימונדה אמא שלי, שכל הזמן היתה אומרת לי, יא בינתי, עד מתי תשבי בבית? את כבר בת 40 מכוערת יותר מג. יפית ואין עליך קופצים בשוק של נבלוס, יש לי בשבילך אחד, איש העולם הגדול, קצת זקן, אבל יביא לך זה הרבה כבוד וכסף, מה כסף? מליונים יזרים לך לבנק דרך הים של עזה. קבענו להפגש בקפה בגדד. לבשתי את השמלה הירוקה עם הפסים האדומים והפאייטים, דפקתי פן, צבעתי לבלונד, שמתי עלי בקבוק שלם של בושם "עזה 5" ו...התרגשתי. הרבה התרגשות עברה לי בלב מהמחשבה על האיש הכי חשוב בעולם, שכבר אז היתה לי הרגשה שהוא הולך לקבל פרס נובל, על זה שהוא מסכים לקחת אותי. כשיאסר נכנס, אפילו שהיו לי גרבי ניילון, ישר נהיה לי קר ברגליים. ראיתי מולי כפייה, זיפים מלאים בפרצוף מכוער, לשון שמוטה ושפה רוטטת. לקחתי שאכטה של אויר וניחמתי את עצמי שמהשפה והלשון האלו עוד יהיו לי הרבה ימים של הנאה ונחת. יאסר תקע בי חצי מבט ואמר: מכוערת אבל מתחתנים, בארגותי, תבדוק ביומן מה אני עושה בשנת 1990. ברגותי, פתח יומן, סגר יומן ואמר: זה לפני האינתיפאדה, אחרי הביגועים, לפני הסגר ואחרי ההתפרעויות. יענו, שנה פנויה לחתונה. תרשום, אמר יאסר, ואל תשכח להזמין את שייח יאסין. אדוני היו"ר, אמר ברגותי, עוד משהו כבודו? כן, אמר יאסר, תקנה לה דירה 2 בלוקים מהמוקטעה, לא רוצה אותה כל היום מסתובבת לי בין הרגליים. התחתנו. היה הרבה קולולולו. גם יריות היו הרבה. את ירח הדבש בילה יאסר עם ברגותי בטוניס. אני עשיתי שופינג בפריז עם אמא שלי. יום אחד צילצלתי אליו וביקשתי שיבוא לפריז, נראה תערוכת כלי נשק, ניסיתי לשכנע אותו, נלך לסלון האוירי, נקיים מצוות גבר באישה, כל דבר ניסיתי והוא, רק תשובה אחת היתה לו: "סוהא שתקי ותמשיכי לספור דולרים בשקט, עזה תחילה".
על יאסר ולא הבנת בגלל השפה" סוהא עראפת / הוצאת מוקטעה ומה שנשאר ממנה. פרק א´ כל הספור מתחיל בבדודה שלי עזיזה, מצד רימונדה אמא שלי, שכל הזמן היתה אומרת לי, יא בינתי, עד מתי תשבי בבית? את כבר בת 40 מכוערת יותר מג. יפית ואין עליך קופצים בשוק של נבלוס, יש לי בשבילך אחד, איש העולם הגדול, קצת זקן, אבל יביא לך זה הרבה כבוד וכסף, מה כסף? מליונים יזרים לך לבנק דרך הים של עזה. קבענו להפגש בקפה בגדד. לבשתי את השמלה הירוקה עם הפסים האדומים והפאייטים, דפקתי פן, צבעתי לבלונד, שמתי עלי בקבוק שלם של בושם "עזה 5" ו...התרגשתי. הרבה התרגשות עברה לי בלב מהמחשבה על האיש הכי חשוב בעולם, שכבר אז היתה לי הרגשה שהוא הולך לקבל פרס נובל, על זה שהוא מסכים לקחת אותי. כשיאסר נכנס, אפילו שהיו לי גרבי ניילון, ישר נהיה לי קר ברגליים. ראיתי מולי כפייה, זיפים מלאים בפרצוף מכוער, לשון שמוטה ושפה רוטטת. לקחתי שאכטה של אויר וניחמתי את עצמי שמהשפה והלשון האלו עוד יהיו לי הרבה ימים של הנאה ונחת. יאסר תקע בי חצי מבט ואמר: מכוערת אבל מתחתנים, בארגותי, תבדוק ביומן מה אני עושה בשנת 1990. ברגותי, פתח יומן, סגר יומן ואמר: זה לפני האינתיפאדה, אחרי הביגועים, לפני הסגר ואחרי ההתפרעויות. יענו, שנה פנויה לחתונה. תרשום, אמר יאסר, ואל תשכח להזמין את שייח יאסין. אדוני היו"ר, אמר ברגותי, עוד משהו כבודו? כן, אמר יאסר, תקנה לה דירה 2 בלוקים מהמוקטעה, לא רוצה אותה כל היום מסתובבת לי בין הרגליים. התחתנו. היה הרבה קולולולו. גם יריות היו הרבה. את ירח הדבש בילה יאסר עם ברגותי בטוניס. אני עשיתי שופינג בפריז עם אמא שלי. יום אחד צילצלתי אליו וביקשתי שיבוא לפריז, נראה תערוכת כלי נשק, ניסיתי לשכנע אותו, נלך לסלון האוירי, נקיים מצוות גבר באישה, כל דבר ניסיתי והוא, רק תשובה אחת היתה לו: "סוהא שתקי ותמשיכי לספור דולרים בשקט, עזה תחילה".