Niccolo Machiavelli
New member
כל כך קשה
כמעט שנתיים היינו יחד, הכרנו בחו"ל והתחלנו את מערכת היחסים הזו הפוך וללא כל כוונה להמשיך את הקשר הזה לטווח הארוך. אבל כמו בצבא כל מה שזמני הופך להיות קבוע ונשארנו יחד. עד אתמול בלילה (איזה לילה ארור... -דמעה- ) שבגלל אי הבנה טיפשית החלטנו שזהו - הגיע הזמן לסגור את העסק. לפני שלושה שבועות היא החליטה שזהו, שכל הריבים שעברנו בחודשים האחרונים הגדישו את הסאה ומגיע לה משהו אחר , טוב יותר. התחננתי והתרפסתי וביקשתי שתתן לי עוד הזדמנות אבל זה לא קרה... היא הסכימה להישאר לידי אבל היא לא באמת נתנה לי את האופציה להוכיח שאני אחר, שאני שונה, שבשבילה אני אשתנה ב-180 במעלות, רק כדי שנישאר יחד וכדי שאני אראה לה שאני יכול להתייחס אליה כמו המלכה שהיא. אני יודע שהיא יודעת שאני טוב בשבילה אחרת היא לא הייתה נשארת איתי כל כך הרבה זמן (למרות כל השוני העצום בינינו, ברקע ממנו באנו ואיך שאנחנו מסתכלים על החיים) ושהיא הכי טובה בשבילי אבל מה אפשר לעשות ? רבנו כל כך הרבה והיום כבר אין דרך חזרה. וכ"כ כואב לי בכל הגוף שפשוט בא לי ללכת לישון ולקום עוד חודש או שנה ורק להתגבר. כמה טיפש הייתי שאיבדתי אותה שלא השקעתי בקשר ולא שמעתי לדרישותיה. נכון, גם היא הייתה לא בסדר וגם היא הכאיבה והכעיסה אותי לא מעט, אבל עכשיו ברגעים אלו, אני לא יכול שלא להלקות את עצמי על האובדן. כמה הייתי משלם עכשיו כדי לחזור אחורה בזמן ולתקן את המעוות, לשחזר את הימים היפים שהיו לנו... רציתי להתחתן איתך ואת איתי, רציתי לחיות איתך עד יומי האחרון, למה נתתי לך ללכת ממני למה?!!? למה לא הבנתי את מה שביקשת ממני? למה את לא הבנת את מה שאני רציתי ממך? היינו יכולים להיות הזוג המושלם... איך זה כל כך נהרס??? למה!?!? ועכשיו מה? מה אני אמור לעשות בלעדייך איך להמשיך ולחיות? איך אפשר לתפקד שהחלל שנוצר הוא כה עצום? עם מי אני אתחבק ואת מי אנשק??? למה ממי שלי למה!?!?!?!?
כמעט שנתיים היינו יחד, הכרנו בחו"ל והתחלנו את מערכת היחסים הזו הפוך וללא כל כוונה להמשיך את הקשר הזה לטווח הארוך. אבל כמו בצבא כל מה שזמני הופך להיות קבוע ונשארנו יחד. עד אתמול בלילה (איזה לילה ארור... -דמעה- ) שבגלל אי הבנה טיפשית החלטנו שזהו - הגיע הזמן לסגור את העסק. לפני שלושה שבועות היא החליטה שזהו, שכל הריבים שעברנו בחודשים האחרונים הגדישו את הסאה ומגיע לה משהו אחר , טוב יותר. התחננתי והתרפסתי וביקשתי שתתן לי עוד הזדמנות אבל זה לא קרה... היא הסכימה להישאר לידי אבל היא לא באמת נתנה לי את האופציה להוכיח שאני אחר, שאני שונה, שבשבילה אני אשתנה ב-180 במעלות, רק כדי שנישאר יחד וכדי שאני אראה לה שאני יכול להתייחס אליה כמו המלכה שהיא. אני יודע שהיא יודעת שאני טוב בשבילה אחרת היא לא הייתה נשארת איתי כל כך הרבה זמן (למרות כל השוני העצום בינינו, ברקע ממנו באנו ואיך שאנחנו מסתכלים על החיים) ושהיא הכי טובה בשבילי אבל מה אפשר לעשות ? רבנו כל כך הרבה והיום כבר אין דרך חזרה. וכ"כ כואב לי בכל הגוף שפשוט בא לי ללכת לישון ולקום עוד חודש או שנה ורק להתגבר. כמה טיפש הייתי שאיבדתי אותה שלא השקעתי בקשר ולא שמעתי לדרישותיה. נכון, גם היא הייתה לא בסדר וגם היא הכאיבה והכעיסה אותי לא מעט, אבל עכשיו ברגעים אלו, אני לא יכול שלא להלקות את עצמי על האובדן. כמה הייתי משלם עכשיו כדי לחזור אחורה בזמן ולתקן את המעוות, לשחזר את הימים היפים שהיו לנו... רציתי להתחתן איתך ואת איתי, רציתי לחיות איתך עד יומי האחרון, למה נתתי לך ללכת ממני למה?!!? למה לא הבנתי את מה שביקשת ממני? למה את לא הבנת את מה שאני רציתי ממך? היינו יכולים להיות הזוג המושלם... איך זה כל כך נהרס??? למה!?!? ועכשיו מה? מה אני אמור לעשות בלעדייך איך להמשיך ולחיות? איך אפשר לתפקד שהחלל שנוצר הוא כה עצום? עם מי אני אתחבק ואת מי אנשק??? למה ממי שלי למה!?!?!?!?