god knows why
New member
כל כך עצוב לי,
זה עתה איבדתי חבר. אני לא בן אדם חברתי בכלל, קשה לי מאוד למצוא חבר טוב באמת שאני אוכל לדבר איתו על הכל ולהרגיש חופשייה איתו. אני בת 15, מרגישה שונה מהמון אנשים. עברתי כמה דברים שביגרו אותי כשהייתי צעירה, אני חושבת, והיום כשאני מסתכלת על האנשים מסביבי, בגילי, אני מוצאת את עצמי לא מתעניינת בחברות עם רובם. נראים לי שטחיים, ילדותיים, קלילים כאלה, קופצים מנושא לנושא. אתם לא מספיקים להגיד חצי משפט, לפתח איזשהו רעיון בסיסי, וכבר סותמים לכם את הפה, "די, חפרתם". תקופה ארוכה שתעיתי בדרכים, שבכיתי על איך שאני רוצה להיות כמו כולם, שמחה וקופצת, לא מוטרדת בשום דבר, לא זקוקה לשיחה או לעומק. ולא הייתי, והשלמתי עם זה שאני לא אהיה, השלמה שהתחזקה מאוד אחרי שסוף סוף כן מצאתי כמה אנשים בגילי שראיתי בהם אותי. שניים: נויה ואמיר. בערך שנה אנחנו חברים טובים, בערך שנה אני מסתכלת על קבוצות ענקיות של "המקובלים" או "המגניבים" וחושבת לעצמי שבשבילי אין כמו החברים הטובים האלה שלי שאני מרגישה כל כך אני איתם, הולכת לישון בחיוך, יש לי חברים. יש לי אנשים. עם הזמן התחברתי קצת עם עוד שתי בנות, היינו הרבה יחד, אבל בסופו של דבר הרגשתי שזה מאוד מזויף וחתכתי, אומרת לעצמי שיש לי עוד איפה להיות. והנה עכשיו אומר לי אמיר שהוא מיצה את הקשר הזה ושאין לו מקום בשבילו יותר, פשוט ככה, הודעה שקטה שכזו, הוא שלם לגמרי עם ההחלטה ואני מזועזעת, מה, איך זה קרה, מה פתאום? בום, איבדתי קשר מרגישה כל כך לבד עכשיו.
זה עתה איבדתי חבר. אני לא בן אדם חברתי בכלל, קשה לי מאוד למצוא חבר טוב באמת שאני אוכל לדבר איתו על הכל ולהרגיש חופשייה איתו. אני בת 15, מרגישה שונה מהמון אנשים. עברתי כמה דברים שביגרו אותי כשהייתי צעירה, אני חושבת, והיום כשאני מסתכלת על האנשים מסביבי, בגילי, אני מוצאת את עצמי לא מתעניינת בחברות עם רובם. נראים לי שטחיים, ילדותיים, קלילים כאלה, קופצים מנושא לנושא. אתם לא מספיקים להגיד חצי משפט, לפתח איזשהו רעיון בסיסי, וכבר סותמים לכם את הפה, "די, חפרתם". תקופה ארוכה שתעיתי בדרכים, שבכיתי על איך שאני רוצה להיות כמו כולם, שמחה וקופצת, לא מוטרדת בשום דבר, לא זקוקה לשיחה או לעומק. ולא הייתי, והשלמתי עם זה שאני לא אהיה, השלמה שהתחזקה מאוד אחרי שסוף סוף כן מצאתי כמה אנשים בגילי שראיתי בהם אותי. שניים: נויה ואמיר. בערך שנה אנחנו חברים טובים, בערך שנה אני מסתכלת על קבוצות ענקיות של "המקובלים" או "המגניבים" וחושבת לעצמי שבשבילי אין כמו החברים הטובים האלה שלי שאני מרגישה כל כך אני איתם, הולכת לישון בחיוך, יש לי חברים. יש לי אנשים. עם הזמן התחברתי קצת עם עוד שתי בנות, היינו הרבה יחד, אבל בסופו של דבר הרגשתי שזה מאוד מזויף וחתכתי, אומרת לעצמי שיש לי עוד איפה להיות. והנה עכשיו אומר לי אמיר שהוא מיצה את הקשר הזה ושאין לו מקום בשבילו יותר, פשוט ככה, הודעה שקטה שכזו, הוא שלם לגמרי עם ההחלטה ואני מזועזעת, מה, איך זה קרה, מה פתאום? בום, איבדתי קשר מרגישה כל כך לבד עכשיו.