כל כך עצבנית...........

כל כך עצבנית...........

אני ממש מתוסכלת....התינוקת שלי רוב היום ערה ורוב הזמן לא נינוחה....בוכה וחסרת שקט. ניסיתי דברים רבים. הייתי פעמיים אצל רופא משפחה שייעץ לי עצות שקשורות להנקה, לתוספת מזון וכדומה. לי נראה שיש שתי אופציות: כאבי בטן. הילדה זורקת עם הרגליים והידיים בעצבנות...ניסיתי סימיקול ולא נראה שינוי אחרי 3-4 ימים...אני באמת שכבר לא יודעת מה לעשות... דבר נוסף, בגלל שהילדה בקושי ישנה אז גם אני בקושי ישנה...ואני נורא אבל נורא עצבנית....יש לי עזרה מהבעל ומהמשפחה אבל בכל זאת....אני מרגישה שחוסר השקט שלי משפיע על הילדה ולהיפך........ מה עושים??? האם אני יכולה לקחת "רסקיו"? אני מניקה ואין לי מושג אם ישנה תרופה טבעית שאפשר לקחת ושמרגיעה מעט.............
 
../images/Emo24.gif אוי, חמודה...

קודם כל, מותר לך לקחת רסקיו בהנקה. אם זה עוזר לך - נהדר
אני מאמינה שתינוקות חשים אותנו ומגיבים למצבי הרוח שלנו. נסי אולי דמיון מודרך ונשימות עמוקות להירגעות. אם היא ישנה ביום או בלילה, הכנסי גם את איתה לישון. תינוקות אוהבים לישון ליד אמא... הם ישנים כך הרבה הרבה יותר טוב, או לידך על המיטה או על הידיים (ונוטים להתעורר כשמניחים אותם). שאלות לי אלייך: איך היא עולה במשקל (ואם תוכלי לפרט משקל לידה, המשקל אליו ירדה, ומשקלים מאז ועד כה)? האם היא יונקת לפי דרישה, או לפי שעות? כמה פעמים ביממה היא יונקת? כשהיא בוכה ועצבנית, מה את עושה? האם את מיניקה אותה בשלב זה?
 
סיוט........../images/Emo7.gif

היי... אני ממש גמורה...הלילה הזה היה ממש סיוט. הילדה לא ישנה משעה 6 בערב עד 12.30 בלילה!! זה נשמע בכלל הגיוני?? אני יודעת שהיא עייפה, רואים עליה...מסכנה...אבל לא נרדמת...בידיים היא כן נרדמת אבל איך שאני מניחה אותה - שוב צרחות. לא תמיד היא צורחת. לעיתים היא שוכבת במיטה ופשוט זורקת עם הידיים והרגליים בכזה קריז...... אני מניקה וכשהבכי ממש גובר אני נותנת לה תוספת כי אולי היא רעבה...היא לוקחת אבל לא תמיד. אם היא לוקחת, אז היא לא נרדמת אחרי כן. פשוט ממשיכה באותה רוטינה...... הילדה עולה יפה מאוד במשקל. נולדה 3725 ותוך שבוע עברה את משקל הלידה. בקושי ירדה בבי"ח (יצאה 3500). אז לפחות אני יודעת שהיא לא רעבה... כיום היא בת 6 שבועות ושוקלת מעל 5 ק"ג. שקלתי אותה לפני שבועיים והיא כמעט הגיעה ל5 ק"ג. לרוב היא יונקת לפי שעות. בערך כל 3-4 שעות ולעיתים שעתיים. אני מנסה לתת לה לינוק כשאני חושבת שזה בכי של רעב, אבל גם היא היא לוקחת אז אחרי כן היא לא נרגעת... היא אוכלת ממש יפה. מסיימת 100- 115 CC ולפעמים 120....איך אפשר לא להיות נינוחים אחרי ששבעים, נקיים ועייפים??? אני גמורה, סחוטה ומרגישה שאזלו כוחותיי...אין לי סבלנות ואני בדכאון מזה...אני יודעת שהיא מרגישה את זה ואין לי מה לעשות!!! אני שוקלת בשיא הרצינות להפסיק להניק (בטח יקומו כאן מתנגדים...) אבל מה הטעם להניק אם אני ככ עצבנית?? אני הרי מעבירה לה את האי שקט שלי....לאחרונה ישנן הנקות שהיא כאילו "נלחמת" עם הפטמה. לא מכניסה אותה לפה, יוצאת ו"מאבדת" אותה ומאוד לא שקטה..אולי היא לא רוצה לינוק?....בבקבוק היא יותר רגועה. זה לא היה ככה בהתחלה... אני מיואשת. קשה לי מאוד. אשמח לעצות....................................................................
 

גרגרי

New member
אל תפסיקי להניק

לי זה נשמע כמו כאבי בטן. גם הקטנה שלי סבלה מהם מאוד בעיקר סביב גיל 6 שבועות.גם היא לא ישנה מ-6 בערב והיו ימים שהיא לא נרדמה עד אחת בלילה. אל תתני לה סימיקול כי זו תרופה וכאבי הבטן של התינוקות שלנו אינם נובעים מחולי אלא מחוסר בשלות של מערכת העיכול. את יכולה לנסות גרייפווטר או גליכול לכל תינוק עוזר משהו אחר. כמו כן לקפל לה את הרגליים אל הבטן ולעשות תנועות אופניים, לשים אותה על האמה שלך כך שכף היד בין הרגליים שלה, לשים אותה במנשא, לרקוד אתה (נשמע דבילי אבל ממש עוזר לתינוקת שלי) לקפוץ על כדור פיזיו,ולעשות לה ישר באוזן שששששש..... ארוך וחזק גם זה מאוד מרגיע את הקטנה שלי. לגבי ההנקה: א. אם זה אכן כאבי בטן אין פלא שהיא לא נרגעת בהנקה כי הבטן כואבת. היא כולת כנראה כי היא רעבה וגם כי היא יודעת באינסטינקט שיניקה= הרגעה, היא לא יודעת שהאוכל עלול להחמיר את הכאב ולכן תנסי להיות בטוחה באלף אחוז שהיא רעבה לפני שאת מניקה. ב. אם היא אכן תינוקת שסובלת מכאבי בטן הפסקת ההנקה לא תשפר את המצב אלא תחמיר אותו מאוד!!! תמ"ל הרבה יותר קשה לעיכול ויחמיר את כאבי הבטן של הקטנה. כמו כן חשוב שתדעי- כאבי הבטן נובעים בין השאר ממחסור בחיידקים טובים במערכת העיכול. לאט לאט נבנית לקטנה אוכלוסייה של חיידקים כאלה בבטן. אפילו בקבוק אחד של תמ"ל עלול להרוג לה את החיידקים האלה ולהחזיר אותה -4 שבועות אחורה. (ולהרחיק אותכם מסוף תקופת הכאבים). אז תחשבי טוב טוב לפני שאת עושה את זה. ג.מילה של עידוד- הקטנה שלי ואנחנו עברנו יחד ערבים של צווחות מחרישות אוזניים שסגרנו את החלונות כי לא היה נעים מהשכנים. היום היא בת 10 וחצי שבועות וטפו טפו טפו כבר שלושה ערבים שאנחנו מבלים אתה ערבים שקטים ונעימים והיא חייכנית ומקסימה. בסוף...זה יעבור!!! חתזיקי מעמד
 
איך את יודעת כמה היא אוכלת בארוחה?

האם היא בעיקר אוכלת שאוב מבקבוק? אם כן, ייתכן וחסרה לה המציצה, חום הגוף, המגע. ממליצה מאד לשים אותה במנשא, שם היא תהיה מעורסלת ותחוש חום ומגע. זה גם יאפשר לכם לעשות דברים מעבר להסתובבות סביבה, מה שעוד יותר יכול לתרום להרגעתה. לגבי אי השקט שלה וזריקת הפטמה בכל פעם- יכול להיות שזרם החלב שלך חזק מאד? אולי זה מה שמפריע לה בתחילה. ייתכן והיא אוכלת בבת אחת מהר מדיי, כמות גדולה של חלב. מה שמקשה על גופה לטפל בזה. גם האכלה בבקבוק צריכה להיעשות באופן איטי ביותר! כשהבקבוק מקביל לרצפה ולא נשפך לה לפה. אולי שווה להיפגש פעם אחת עם יועצת הנקה בכדי לראות איך את עושה את הדברים. לעתים לעין מקצועית מבחוץ יש אפשרות לראות משהו שלא חשבת עליו. שאלה נוספת לי אלייך מתחום התזונה- האם יש מזונות שאת אלרגית אליהם? או שאת מגיבה אליהם לא טוב? האם את צורכת הרבה מוצרי חלב למיניהם?
 
היי

היי יתכן וחסרה לה המציצה...יתכנו ככ הרבה דברים שאני ממש כבר לא יודעת.... לגבי המנשא, היא מאוד אוהבת אבל ברגעים של צווחות נוראיות ממש ששכחתי ממנו.... אני לא יודעת אם זרם החלב שלי חזק...היא לא נחנקת או משו כזה...לא יודעת.... אין מזונות שאני רגישה אליהם. אני מאוד סולידית באוכל...לגבי מוצרי חלב, אני לא מרבה באכילתם. תודה על תגובתך
 
עוד כמה מילים

תודה על דברייך. אך יחד עם זאת אני עוד יותר מבובלת/מיואשת...כבר הפנמתי שאני לאט לאט מתחילה להפחית הנקות....פשוט אין לי כוחות לזה. כרגע אני שואבת אבל באמת שזה מייאש... למה אני מבובלת? כי קראתי את שכתבת בנוגע לחיידקים הטובים וכמה את נגד תמ"ל וזה לא קל לקרוא.... הילדה שלי "מסתדרת" עם הסימילק. לא היו בעיות מיוחדות (פליטות בעייתיות וכאלה) ועכשיו אני שוב מתחילה להירתע (ושוב, יש ככ הרבה תינוקות שאוכלים תמל...) בכל מקרה, אני אעשה את החושבים שלי. תודה על העצות בנוגע להרגעה והאמת שניסיתי את כולן. עכשיו אני מפסיקה עם הסימקול ועוברת לגרייפוטר ונראה מה יהיה. מקווה לימים שקטים בקרוב............. תודהההההההה
 
למעלה