כל כך כועסת
כל כך מאוכזבת... הייתה לי חברה טובה מהאוניברסיטה, ממש טובה. דיברנו על הכל, הרגשתי שאני יכולה להפתח בפניה, ואכן נפתחתי. היא הייתה שם בשבילי ואני בשבילה. היה לנו טוב ביחד והיא הראתה לי שאני חשובה לה. מאז שסיימנו את התואר, היא השתנתה. מהקצה אל הקצה. היא שומרת ממני ומשאר החברות מהלימודים את הדברים הכי טריוויאלים (כמו שהיא מצאה עבודה, שהיא קנתה מכונית, שהיא טסה לחו"ל, שיש לה חבר רציני ראשון וכו') ואת הכל גיליתי במקרה. כשאנחנו מדברות איתה היא מתנהגת כאילו כלום לא קרה, כאילו הכל רגיל ומתעצבנת כשאנחנו שואלות למה היא ככה. השבוע הייתה לנו שיחה נעימה וארוכה ונחמדה. פתאום אתמול גיליתי שהיא מתחתנת, יש כבר תאריך והכל! והיא בכלל לא אמרה לי (וספק אם היא מתכוונת להגיד לי)... אני פשוט המומה, לא יודעת איך לאכול את זה... חברה כל כך קרובה- הופכת לאדם זר. לא יודעת מה אני יותר- כועסת או מאוכזבת... בשבוע הבא יש לה יומולדת. קניתי לה מתנה לפני יומיים והיום החזרתי אותה ולקחתי זיכוי, כי אני לא מרגישה שאני רוצה לתת לה מתנה בכלל. אני בכלל לא רוצה לחגוג איתה יומולדת. הצביעות...
כל כך מאוכזבת... הייתה לי חברה טובה מהאוניברסיטה, ממש טובה. דיברנו על הכל, הרגשתי שאני יכולה להפתח בפניה, ואכן נפתחתי. היא הייתה שם בשבילי ואני בשבילה. היה לנו טוב ביחד והיא הראתה לי שאני חשובה לה. מאז שסיימנו את התואר, היא השתנתה. מהקצה אל הקצה. היא שומרת ממני ומשאר החברות מהלימודים את הדברים הכי טריוויאלים (כמו שהיא מצאה עבודה, שהיא קנתה מכונית, שהיא טסה לחו"ל, שיש לה חבר רציני ראשון וכו') ואת הכל גיליתי במקרה. כשאנחנו מדברות איתה היא מתנהגת כאילו כלום לא קרה, כאילו הכל רגיל ומתעצבנת כשאנחנו שואלות למה היא ככה. השבוע הייתה לנו שיחה נעימה וארוכה ונחמדה. פתאום אתמול גיליתי שהיא מתחתנת, יש כבר תאריך והכל! והיא בכלל לא אמרה לי (וספק אם היא מתכוונת להגיד לי)... אני פשוט המומה, לא יודעת איך לאכול את זה... חברה כל כך קרובה- הופכת לאדם זר. לא יודעת מה אני יותר- כועסת או מאוכזבת... בשבוע הבא יש לה יומולדת. קניתי לה מתנה לפני יומיים והיום החזרתי אותה ולקחתי זיכוי, כי אני לא מרגישה שאני רוצה לתת לה מתנה בכלל. אני בכלל לא רוצה לחגוג איתה יומולדת. הצביעות...