Bella Lola
Active member
בד הסאטן מתחכך בפטמותיה הזקורות ומעביר צמרמורת נעימה בגופה. היא מסתכלת על הגבר השרוע על מיטתה, ובעודה קושרת את החלוק, בוחנת בלי בושה את גופו העירום, את תווי פניו, את שיערו הפזור על הכרית. אלוהים, כמה שהוא יפה!
"לאן זה?"
"מים."
"תביאי לי גם, בבקשה."
היא מחייכת לעצמה. היא הייתה עושה את זה גם בלי שהוא היה מבקש, אבל היא נהנית מזה שהוא מבקש ועוד יותר נהנית למלא את בקשותיו. היא מגניבה מבט אחרון לפני שהיא יוצאת מחדר השינה. מעניין אם הוא יודע שהוא גורם לדם שלה לרתוח כפי שלא קרה לה מעולם.
בדרך למטבח היא חולפת על פני דלת הכניסה לדירה.
עבר יותר מדי זמן מאז הפעם האחרונה שהם נפגשו. יותר מדי זמן מאז שהיא הרגישה את מגע ידיו על גופה. יותר מדי זמן מאז שהיא נגעה בעורו החם. יותר מדי זמן מאז שהיא טעמה את שפתיו. וכשהיא שמעה אותו נוקש בדלת, היא קיבלה פיק ברכיים. היא הסדירה את נשימתה ופתחה את הדלת.
"היי."
רק לשמוע את הקול שלו הקפיץ את הדופק שלה למאתיים.
הוא לבש טי-שירט לבנה צמודה, שהדגישה באופן מושלם את שרירי זרועותיו ואת גופו החטוב, וג'ינס כחול כהה, אבל כל תשומת לבה הופנתה לחגורה החומה. היא תהתה, אם זאת אותה החגורה מהפעם הקודמת. ואם הוא ישתמש בה הפעם.
"היי."
קולה רעד והיא אפילו לא ניסתה להסתיר את זה. הוא שם לב. כמובן שהוא שם לב. הוא שם לב להכל.
"עדיין מתרגשת ממני?"
"תמיד."
"מצוין."
החיוך הזה. הו, אלוהים, החיוך הזה שאומר כל כך הרבה מבלי להגות אפילו מילה אחת!
הוא לקח אותה בזרועותיו בכזאת עדינות שהיא לא ידעה אם להתחרמן או לבכות מרוב אושר. הגוף שלה החליט במקומה, בעוד היא הרגישה רטיבות נקווית בין רגליה. היא לא ידעה שאפשר לרצות מישהו כל כך.
"התגעגעתי."
"גם אני."
הוא הרכין את ראשו אליה, ושפתיו רפרפו מעל שפתיה במשך מספר שניות שהרגישו כמו נצח, ואז הוא נישק אותה. נשיקה חושנית, חמה, רטובה. נשיקה עם הבטחה. הבטחה למה שעוד יגיע.
הוא הצמיד אותה לדלת הקרה וצעקה קטנה נמלטה משפתיה.
"ששש…"
ידו האחת הייתה בשיערה, השנייה חפנה את שדה, והוא נישק אותה בכזאת תאווה כפי שאף גבר לפניו לא עשה. היא הרגישה אותו מתקשה והיא רצתה - לא, היא הייתה צריכה - להרגיש אותו כאן ועכשיו. היא שלחה ידיה לחגורת מכנסיו.
"מה את חושבת שאת עושה?"
"אני לא יכולה יותר. אני רוצה לטעום אותך."
המבט הכמעט חייתי שחלף בעיניו היה מגרה ומשעשע כאחד.
"אז תרשי לי לעזור לך."
הוא פתח את החגורה וסימן לה לרדת על ברכיה. היא נענתה לבקשתו בשמחה, והוא התחיל לפתוח את כפתורי הג'ינס. אחד. אחד. לאט. לאט. היא הרגישה את עצמה מלקקת את שפתיה בציפייה. איברו הקשה התגרה בה מבעד לבד התחתונים והמכנסיים, והיא לא יכלה לשאת את זה יותר. היא הורידה ממנו את כל פיסות הבד המיותרות האלו, ושחררה אותו לחופשי. היא אהבה לדחות את התענוג של להרגיש אותו על שפתיה בכמה שניות ופשוט להסתכל עליו, עומד ככה, מול הפנים שלה.
היא הרימה אליו את עיניה וחייכה חצי חיוך. היא העבירה לשון חמה ורטובה לכל אורכו, ליקקה את הטיפות שהרטיבו את קצה איברו, ולקחה אותו בפיה. היא החלה להניע את ראשה לאט, קדימה ואחורה, מתענגת על ההרגשה שלו על הלשון שלה, על השפתיים שלה, מתרגלת לתחושה של איברו ממלא את הפה שלה, את הגרון. היא כל כך אוהבת להרגיש אותו נכנס עמוק לתוך הגרון שלה.
היא יודעת שהוא מסתכל עליה עכשיו, היא יודעת מה הוא רואה, וזה מגרה אותה עוד יותר. היא הרימה אליו מבט.
"אני רוצה שתגמור לי בפה."
הוא חפן את שיערה והחל לנוע בתוכה יותר ויותר מהר. היא אהבה כשהוא לקח את השליטה לידיו ועשה בה כרצונו, בזמן שהיא ככה מולו, על הברכיים, כנועה ומתמסרת.
הוא התפרק בתוך הפה שלה והיא לקחה את כל מה שהיה לו לתת.
"לאן זה?"
"מים."
"תביאי לי גם, בבקשה."
היא מחייכת לעצמה. היא הייתה עושה את זה גם בלי שהוא היה מבקש, אבל היא נהנית מזה שהוא מבקש ועוד יותר נהנית למלא את בקשותיו. היא מגניבה מבט אחרון לפני שהיא יוצאת מחדר השינה. מעניין אם הוא יודע שהוא גורם לדם שלה לרתוח כפי שלא קרה לה מעולם.
בדרך למטבח היא חולפת על פני דלת הכניסה לדירה.
עבר יותר מדי זמן מאז הפעם האחרונה שהם נפגשו. יותר מדי זמן מאז שהיא הרגישה את מגע ידיו על גופה. יותר מדי זמן מאז שהיא נגעה בעורו החם. יותר מדי זמן מאז שהיא טעמה את שפתיו. וכשהיא שמעה אותו נוקש בדלת, היא קיבלה פיק ברכיים. היא הסדירה את נשימתה ופתחה את הדלת.
"היי."
רק לשמוע את הקול שלו הקפיץ את הדופק שלה למאתיים.
הוא לבש טי-שירט לבנה צמודה, שהדגישה באופן מושלם את שרירי זרועותיו ואת גופו החטוב, וג'ינס כחול כהה, אבל כל תשומת לבה הופנתה לחגורה החומה. היא תהתה, אם זאת אותה החגורה מהפעם הקודמת. ואם הוא ישתמש בה הפעם.
"היי."
קולה רעד והיא אפילו לא ניסתה להסתיר את זה. הוא שם לב. כמובן שהוא שם לב. הוא שם לב להכל.
"עדיין מתרגשת ממני?"
"תמיד."
"מצוין."
החיוך הזה. הו, אלוהים, החיוך הזה שאומר כל כך הרבה מבלי להגות אפילו מילה אחת!
הוא לקח אותה בזרועותיו בכזאת עדינות שהיא לא ידעה אם להתחרמן או לבכות מרוב אושר. הגוף שלה החליט במקומה, בעוד היא הרגישה רטיבות נקווית בין רגליה. היא לא ידעה שאפשר לרצות מישהו כל כך.
"התגעגעתי."
"גם אני."
הוא הרכין את ראשו אליה, ושפתיו רפרפו מעל שפתיה במשך מספר שניות שהרגישו כמו נצח, ואז הוא נישק אותה. נשיקה חושנית, חמה, רטובה. נשיקה עם הבטחה. הבטחה למה שעוד יגיע.
הוא הצמיד אותה לדלת הקרה וצעקה קטנה נמלטה משפתיה.
"ששש…"
ידו האחת הייתה בשיערה, השנייה חפנה את שדה, והוא נישק אותה בכזאת תאווה כפי שאף גבר לפניו לא עשה. היא הרגישה אותו מתקשה והיא רצתה - לא, היא הייתה צריכה - להרגיש אותו כאן ועכשיו. היא שלחה ידיה לחגורת מכנסיו.
"מה את חושבת שאת עושה?"
"אני לא יכולה יותר. אני רוצה לטעום אותך."
המבט הכמעט חייתי שחלף בעיניו היה מגרה ומשעשע כאחד.
"אז תרשי לי לעזור לך."
הוא פתח את החגורה וסימן לה לרדת על ברכיה. היא נענתה לבקשתו בשמחה, והוא התחיל לפתוח את כפתורי הג'ינס. אחד. אחד. לאט. לאט. היא הרגישה את עצמה מלקקת את שפתיה בציפייה. איברו הקשה התגרה בה מבעד לבד התחתונים והמכנסיים, והיא לא יכלה לשאת את זה יותר. היא הורידה ממנו את כל פיסות הבד המיותרות האלו, ושחררה אותו לחופשי. היא אהבה לדחות את התענוג של להרגיש אותו על שפתיה בכמה שניות ופשוט להסתכל עליו, עומד ככה, מול הפנים שלה.
היא הרימה אליו את עיניה וחייכה חצי חיוך. היא העבירה לשון חמה ורטובה לכל אורכו, ליקקה את הטיפות שהרטיבו את קצה איברו, ולקחה אותו בפיה. היא החלה להניע את ראשה לאט, קדימה ואחורה, מתענגת על ההרגשה שלו על הלשון שלה, על השפתיים שלה, מתרגלת לתחושה של איברו ממלא את הפה שלה, את הגרון. היא כל כך אוהבת להרגיש אותו נכנס עמוק לתוך הגרון שלה.
היא יודעת שהוא מסתכל עליה עכשיו, היא יודעת מה הוא רואה, וזה מגרה אותה עוד יותר. היא הרימה אליו מבט.
"אני רוצה שתגמור לי בפה."
הוא חפן את שיערה והחל לנוע בתוכה יותר ויותר מהר. היא אהבה כשהוא לקח את השליטה לידיו ועשה בה כרצונו, בזמן שהיא ככה מולו, על הברכיים, כנועה ומתמסרת.
הוא התפרק בתוך הפה שלה והיא לקחה את כל מה שהיה לו לתת.