כל השבת בפיג'מה

[פלגיה]

כל השבת בפיג'מה

אני לא אוהבת את זה. ממש לא אוהבת את ההישארות הזאת יום שלם בבגד השינה. משרה עלי הרגשה של עצלות ושל מחלה. בשבת זה עוד יותר גרוע, כי אני אוהבת שבשבת מתלבשים יפה לכבוד השבת. לעומת זאת אני מודעת לזה שיש אנשים אחרים, שחושבים אחרת ממני, ושבשבילם תמצית החופש זה היכולת להישאר כל היום בפיג'מה ולא להחליף בגדים. ועדין, כשהבת שלי בת ה- 15 נשארת כל השבת בפיג'מה זה מפריע לי, ואני תוהה עד כמה להתעקש ולכפות עליה התלבשות, ועד כמה להסכים שהישארות בפיג'מה היא בחירה לגיטימית.

 

[נועה לביא]

אם קורה לי שאני נשארת בפיג'מה יום שלם

אמא שלי משווה אותי או לסבתא שלה ז"ל או לחולים במחלה הסגורה בבי"ח הפסיכיאטרי בו היא עובדת

אבל, למה שזו לא תהיה בחירה לגיטימית?

 

[כל שנה בדצמבר]

אני גם לא אוהבת הישארות בפיג'מה

מוכנה בשבת עד תשע בערך שיהיהו בפיג'מה - אחר כך, גם אם נשארים בבית אני מבקשת שיחליפו. גם אני נוהגת כך ובתור ילדה לא אהבתי שאמא שלי מסתובבת בחלוק כל היום.

 

[דמעות של מלאכים]

אני כנראה בדעת מיעוט. לי לא אכפת שהבנות

נשארות בשבת בפיג'מה כל עוד אין צורך לצאת מהבית. הן מחליפות את הפיג'מה כשהן יוצאות לחצר לשחק או כשהן יוצאות לשחק עם הבת של השכנים. אני והאיש נשארים בפיג'מה רוב שעות השבת ואין לנו בעיה עם זה... הבגדים היפים נשלפים מהארון אחה"צ כשהולכים לבקר את ההורים.

 

[כל שנה בדצמבר]

אז "מחלקת רושם" זה אצל סבא וסבתא?../images/Emo8.gif

אצלינו דווקא לסבא וסבתא הולכים בלבוש פשוט כי אפשר שם לשחק בחצר וליקטוף פירות מהעצים ולשחק בחול/בוץ.

 

[דמעות של מלאכים]

כן... למרות שלא התכוונתי שזה יהיה הרושם ממה

שכתבתי. המהות של להישאר בפיג'מה בשבת היא לא בקטע של כן או לא רושם טוב, אלא של לדעת שזה יום שלא חייבים למהר בו עם להתלבש (בניגוד לשאר הבקרים בשבוע).

 

[פלגיה]

"לא חייבים למהר"

זה לא אומר להישאר כל היום בפיג'מה. זה אומר לא לקום ב- 6 וחצי. או לא להתלבש ב- 8, או את יודעת מה - להישאר במיטה עד 11 ורק אז לקום ולהתלבש.

 

[כל שנה בדצמבר]

נכון, לא חייבים למהר אבל

הרעיון שבג של לילה משמש כל היום וחוזר חלילה לא נראה לי . אין לי בעיה שיחליפו לבגד נוח ולא לבגד ייצוגי אבל יש הפרדה בין יום ללילה. צחצוח שיניים - מייד עם הקימה גם בשבת בבוקר.

 

[שוב מתחילה מחדש]

אני בפיז'מה החל מחמישי בלילה

ועד מוצ"ש. כשאני לוקחת את הילדים לגן אני מואילה בטובי ללבוש חזיה

(בקיצור, לי ממש לא אכפת אם נשארים בפיז'מה)

 

[פלגיה]

אבל נראה לי שיש כאן שאלה עקרונית

אם יש משהו שהוא לא בדיוק "מותר" או "אסור". סתם משהו שמפריע לי אישית, ואני מדברת על התנהגות בבית שלי -עד כמה זה לגיטימי לכפות משהו שהוא דעתי האישית וטעמי האישי על בני הבית שלי?

 

[ליאת +]

מסכימה איתך שזו הנקודה

והבת שלך היא בדיוק בגיל שבו ההפרדה בינך לבינה נהיית יותר ויותר מורגשת. כשנמאס לי שהבן שלי בפיג'מה בשבת אני פשוט מחליפה לו בגדים (כל עוד אני לא מסתירה לו את הטלויזיה זה בסדר

). זו שיטה שכבר קשה להפעיל בגיל 15. אז אפשרות אחת היא לקבוע "כלל בית" בנושא. הבעיה היא שמן הסתם יש עוד כללים, חשובים יותר, והשאלה היא אם המאמץ שווה כדי לכפות ולאכוף עוד כלל. אפשרות נוספת היא שתבדקי עם עצמך מה המשמעות בעיניך של "להיות בפיג'מה כל היום". אצלי כחילונית המשמעות היא ש "לא עשינו שום דבר היום" כי אצלנו שבת טובה=שבת שבה נסענו/ביקרנו/טיפסנו/חווינו ... להשאר עם פיג'מה משמעו שלא את כל הנ"ל. אני לא יודעת מה היא המשמעות עבורך, אבל אחרי שתבררי אותה אולי תוכלי לגשת אל הבת שלך ממקום יותר משתף ופחות כופה. אולי גם היא תשתף לגבי מה זה עבורה להיות בפיג'מה כל היום. אני מניחה שאם תצליחו לדבר על זה אז קיים סיכוי טוב שמידי פעם היא תעשה מאמץ ותבוא לקראתך , ומידי פעם את תבליגי מבלי שזה ירגיז אותך מאוד.

 

[Kalla]

אצלנו לא מסתובבים בבגדים שישנים בהם.

 

[iris mom of two]

לדעתי, זו בעייתך

אם היא כל היום בבית, ובא לה להשאר בפיז'מה, למה לא? אני גם לא אוהבת את זה. אצלנו הפיתרון פשוט יחסית, אנחנו כל כך עסוקים שכמעט אין יום שאנחנו כל היום בבית

 

[פלגיה]

אבל זה מה שאני רוצה לבנות

אווירה של "חג בבית", כלומר שלמרות שלא יוצאים לשום מקום - עדין מתלבשים, ובבגדים חגיגיים מהרגיל. כמו שאני רוצה שתהיה נוכחת בארוחות השבת, ולא תאכל לעצמה לבד בשעות אחרות, כך אני מצפה שתכבד את השבת ואותי בהתלבשות.

 

[iris mom of two]

הזכרת לי

ויכוחים ביני לבין אמי. אני אהבתי להתלבש בנוח, והיא רצתה את אוירת החג. אני רציתי להשתרע על הספה, עם שמיכה, והיא רצתה ספה רק לישיבה מסודרת. אני לא רואה בזה שום טעם. אצלנו זה עשה לעתים לא נעים. לעומת זאת הבת שלי מאד אוהבת להתלבש יפה כשמבקשים (וזה נדיר), ובשאר הזמן מתלבשת בנוח. היא גם זו שבד"כ יוצאת מהפיז'מה ראשונה (נו טוב אחרי, אני בד"כ לא יוצאת מהחדר שלי בלי מקלחת). כאמא זכותך לדרוש. אבל השאלה, איזה מין אוירה הדרישה הזו תעשה בבית והאם שווה להלחם את המלחמה הזו? מצד שני, לך יש עוד ילדים ואני בטוחה שלא תרצי שישה ילדים בפיז'אמות. האם יש דרכים לבקש בלי להלחם? האם אפשר מדי פעם להרשות? אולי ימים שהם בלי בית ספר, אבל לא שבת? חול המועד למשל (אם כי גם אז היו לאמא שלי מפות מיוחדות כי חג). ומצד שני, אולי יש פיז'מה לשבת?

 

[דבורי]

פיג'מות בשבת

להגיע לשולחן שבת בבגדים חגיגיים נראה לי דרישה ממש סבירה. אם מיד אחרי הארוחה היא רוצה לחזור לפיג'מות - זב"שה.

 

[אםהבניםשמחה]

אצלנו

מתלבשים לתפילה ולקידוש. בקידוש אף אחד לא יושב בפיג'מה. וכמובן שלא בשחרית וקריאת התורה [חומש]. בני ה14,13, שלנו מקבלים את זה ללא בעיה. נראה מה יהיה בעוד שנה.

 

[צימעס]

נשמעת לי סוגיה של אמונה/דת

כלומר - אילו היתה הולכת אתכם לבית הכנסת לא היתה שאלה, נכון? אילו היתה יושבת אתכם לארוחה (בפרט קידוש) גם לא היתה שאלה, נכון? אילו היו אצלכם אורחים לארוחה גם סביר שהיתה טורחת להתלבש, אני מנחשת. האם אינה משתתפת באלה? לגבי הנוחות שהועלתה כאן - אולי יעזור אם תעזרי לה לבחור בגדים חגיגיים נוחים ושלא מתקלקלים בקלות? ככה שהיא תוכל להחליף את הפיג'מה בגדים חגיגיים, ולהמשיך להעביר את השבת ברביצה.

 

[פלגיה]

תשובות

היא לא הולכת לבית הכנסת (אבל גם אני לא). בליל שבת היא מתלבשת יפה - בשביל החבר'ה בחוץ. היא יושבת איתנו לקידוש - בפיג'מה גם כאשר יש אורחים זה לא ברור מאליו שהיא תתלבש. היום היו בני דודים בני 17 ו-19 והיא לא טרחה להתלבש. אם האורחים מבוגרים היא עושה מאמץ. "תעזרי לה לבחור" - אם היית מכירה את הילדה היית מבינה כמה שזה מצחיק. כבר 10 שנים שהיא לא סומכת על הטעם שלי בבגדים. מבחינתה אם משהו הוא לא מיוחד (=חייב גיהוץ וכביסה עדינה) לא לובשים אותו.

 

[צימעס]

חשבתי על עוד משהו

קחי כמה שנים קדימה, כשהיא תבוא לשבת עם המשפחה שלה. האם אז תצפי/תבקשי ממנה להתלבש/להשאר בפיג'מה לפי מה שאת אוהבת? האם תגידי לה בכלל מה דעתך? לילדים שלה? לבעלה?