אדרבא, הבא נראה מי הם המקורות הללו ועל מה הם
מסתמכים. מהמעט שראיתי בתקשורת, הראיות החדשות היו משמעותיות ביותר. גם הגיוני שהראיות החדשות היו משמעותיות, כי בניגוד למה שאתה כותב ש"המהפך" "התחולל באולם בית המשפט מאחורי הדלתיים הסגורות", הרי שהמהפך התחולל עוד בעת הבאת כתב האישום. למה משה לדור חתם על כתב האישום החמור, אם אין בו כל ממש? תראה איזה דברים חמורים כתובים בו: " "בהגיעם למשרד התיישבה המתלוננת על כיסא בלשכה, הנאשם התיישב לידה ונגע בחזה של המתלוננת במגמה לקיים עמה קשר מיני, בניגוד לרצונה. הנאשם ניסה להוריד את מכנסיה, אולם המתלוננת התנגדה ומשכה אותם בחזרה אל מותניה", נטען באישום. בשלב זה, מתואר מעשה האונס לכאורה: "בעודו אוחז במתלוננת ומנסה לכפות עצמו עליה, משך המתלונן את הנאשמת על הרצפה והפשיטה, למרות שזו נסתה ללא הצלחה למנוע זאת ממנו. הנאשם פתח את מכנסיו, נשכב מעל המתלוננת תוך שמשקל גופו ואחיזתו בה מגבילים את אפשרויותיה להיחלץ ממנו. הנאשם החדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת ללא הסכמתה". על פי כתב האישום, כל אותה העת ביקשה המתלוננת מהנאשם לחדול ממעשיו, ולמרות שחשה חוסר אונים מולו, ניסתה בידיה להדוף אותו מעליה, אך ללא הועיל. "הנאשם היה מודע לכך שהמתלוננת אינה מוכנה לקיים עימו יחסי מין, אך רק כשהמשיכה לבטא באורח פיזי ומילולי את התנגדותה לשתף עמו פעולה בקיום הקשר המיני, חדל הנאשם ממעשיו בטרם הגיע לפורקן", נטען באישום. יום למחרת היא הגיעה לעבודה בניסיון להמשיך בשגרת העבודה ולהבהיר לקצב את התנגדותה לקיים עמו יחסי מין." "בחודש יוני 1998, ביקש קצב מהמתלוננת להיפגש איתו במלון פלאז'ה בירושלים כדי לעבור על חומרים הקשורים לעבודת המשרד. כשהגיעה למלון ביקש ממנה קצב, כך נטען, לעלות לחדרו מפני שלא סיים להתארגן. "המתלוננת עלתה לחדר, ומשנמצאה בתוכו הבחינה, במבוכה, כי הנאשם נראה כמי שלא סיים להתלבש. המתלוננת התיישבה על קצה המיטה. הנאשם קרב למתלוננת, הדף אותה על המיטה, ולמרות התנגדותה, פשט את מכנסיה ותחתוניה במשיכה. המתלוננת התנגדה לקיים עם הנאשם יחסי מין, אולם הנאשם לא שעה לבקשותיה ולניסיונותיה להדפו...הנאשם נשכב מעל המתלוננת, החדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה תוך שהוא מנסה להרגיעה באומרו: "תירגעי, את תהני"." אני מתקשה להאמין שאם אין אמת בבסיס הטענה הזו, שאדם ישר ועקרוני כמו משה לדור היה חותם על כך. אמנם אומרים עליו שהוא טרחן ונוקשה, אבל אין מי שמטיל ספק ביושרו. אני מסכים עם פרוקצ'יה שלא צריך לחגוג על דמו של קצב, ואני באמת לא חוגג. בעיניי זה יום מביש למדינת ישראל ואני מאד מרחם על משפחתו. יחד עם זאת, הוא הביא את זה על עצמו. גם אם נניח הוא לא באמת אנס, התנהגותו לכל אורך הדרך, השפילה את משפחתו ואת הנשיאות בצורה נוראית, והוא זה שצריך לשאת בתוצאות. קשה לרחם עליו.
מסתמכים. מהמעט שראיתי בתקשורת, הראיות החדשות היו משמעותיות ביותר. גם הגיוני שהראיות החדשות היו משמעותיות, כי בניגוד למה שאתה כותב ש"המהפך" "התחולל באולם בית המשפט מאחורי הדלתיים הסגורות", הרי שהמהפך התחולל עוד בעת הבאת כתב האישום. למה משה לדור חתם על כתב האישום החמור, אם אין בו כל ממש? תראה איזה דברים חמורים כתובים בו: " "בהגיעם למשרד התיישבה המתלוננת על כיסא בלשכה, הנאשם התיישב לידה ונגע בחזה של המתלוננת במגמה לקיים עמה קשר מיני, בניגוד לרצונה. הנאשם ניסה להוריד את מכנסיה, אולם המתלוננת התנגדה ומשכה אותם בחזרה אל מותניה", נטען באישום. בשלב זה, מתואר מעשה האונס לכאורה: "בעודו אוחז במתלוננת ומנסה לכפות עצמו עליה, משך המתלונן את הנאשמת על הרצפה והפשיטה, למרות שזו נסתה ללא הצלחה למנוע זאת ממנו. הנאשם פתח את מכנסיו, נשכב מעל המתלוננת תוך שמשקל גופו ואחיזתו בה מגבילים את אפשרויותיה להיחלץ ממנו. הנאשם החדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת ללא הסכמתה". על פי כתב האישום, כל אותה העת ביקשה המתלוננת מהנאשם לחדול ממעשיו, ולמרות שחשה חוסר אונים מולו, ניסתה בידיה להדוף אותו מעליה, אך ללא הועיל. "הנאשם היה מודע לכך שהמתלוננת אינה מוכנה לקיים עימו יחסי מין, אך רק כשהמשיכה לבטא באורח פיזי ומילולי את התנגדותה לשתף עמו פעולה בקיום הקשר המיני, חדל הנאשם ממעשיו בטרם הגיע לפורקן", נטען באישום. יום למחרת היא הגיעה לעבודה בניסיון להמשיך בשגרת העבודה ולהבהיר לקצב את התנגדותה לקיים עמו יחסי מין." "בחודש יוני 1998, ביקש קצב מהמתלוננת להיפגש איתו במלון פלאז'ה בירושלים כדי לעבור על חומרים הקשורים לעבודת המשרד. כשהגיעה למלון ביקש ממנה קצב, כך נטען, לעלות לחדרו מפני שלא סיים להתארגן. "המתלוננת עלתה לחדר, ומשנמצאה בתוכו הבחינה, במבוכה, כי הנאשם נראה כמי שלא סיים להתלבש. המתלוננת התיישבה על קצה המיטה. הנאשם קרב למתלוננת, הדף אותה על המיטה, ולמרות התנגדותה, פשט את מכנסיה ותחתוניה במשיכה. המתלוננת התנגדה לקיים עם הנאשם יחסי מין, אולם הנאשם לא שעה לבקשותיה ולניסיונותיה להדפו...הנאשם נשכב מעל המתלוננת, החדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה תוך שהוא מנסה להרגיעה באומרו: "תירגעי, את תהני"." אני מתקשה להאמין שאם אין אמת בבסיס הטענה הזו, שאדם ישר ועקרוני כמו משה לדור היה חותם על כך. אמנם אומרים עליו שהוא טרחן ונוקשה, אבל אין מי שמטיל ספק ביושרו. אני מסכים עם פרוקצ'יה שלא צריך לחגוג על דמו של קצב, ואני באמת לא חוגג. בעיניי זה יום מביש למדינת ישראל ואני מאד מרחם על משפחתו. יחד עם זאת, הוא הביא את זה על עצמו. גם אם נניח הוא לא באמת אנס, התנהגותו לכל אורך הדרך, השפילה את משפחתו ואת הנשיאות בצורה נוראית, והוא זה שצריך לשאת בתוצאות. קשה לרחם עליו.
